 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך טורו של מאיר שלו השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות: "העברית נמצאת היום בתקופה יחידה במינה. ... היא עוברת בזמן קצר תהליכים שבכל שפה אחרת מתמשכים מאות שנים. הדבר הזה מביא בכנפיו גם הנאה ושמחה, אבל גם מכאובים. אני מבין לליבם של המזדעזעים למשמע ה'שתי שקל'. גם אני, צמרמורת עוברת בי למשמע הדבר. אבל ... מדובר בתהליך לשוני נורמלי ... [בסופו של דבר] תסכים האקדמיה בעוד שמונים שנה ל'שלוש חיילים'." "העברית מתחילה עכשיו ... את ההתפצלות לשפה מודרנית ולשפה קלאסית". שלו מעלה טענות כנגד לימודי העברית במערכת החינוך - את מי מעניינים חוקי הדקדוק, ומדוע לא מתעכבים על אוצר מילים, למשל. הטור כולו (שנפרש על פני עמוד שלם, ולא שליש העמוד כבד"כ) מרענן ומהנה, כהרגלו של שלו. כהרגלם של "ידיעות", עותק ממנו אינו זמין ב-YNet (הטורים האחרונים של שלו הזמינים באתר הם מאמצע שנת 91). כפי שטענתי בעבר, "המוסף לשבת" לבדו שווה את מחיר "ידיעות" של סוף-השבוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טל, מאמרו של מאיר שלו מעורר מחשבות. כנראה האקדמיה ללשון עושה לשפה העברית - מה שחכמי המתמטיקה של משרד החינוך עשו ללימודי החשבון. וכעת תלמידי בתי הספר העבריים נחשלים בחשבון בצורה מדהימה. אני עוסק בעיקר בענין הכתב, אולם אני רואה את התגובות של האקדמיה לעברית החדשה המתפתחת בארץ. רוצים לחזק את הרסן הקלסי, ואין מבינים כי בשפה מודרנית שיטת ניקוד מעכבת התפתחות. הדוגמה של שמות המספרים היא אופיינית. משום מה בעברית לשמות המספרים הזכרים יש צורה נקבית (ה"א סופית), והיפוכו בשמות הנקביים. בעברית מדוברת של בעלי השכלה נמוכה יש לשמות המספרים רק הצורה הקצרה (הנקבית), ואין הבדל בין זכר לנקבה: שלוש תפוחים, שלוש עגבניות (כמו באנגלית). הרבה יותר יעיל ופשוט. מיכאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ברוח הדברים האלה אתה מנקד כך גם את המילה "וְפָּשוט" במשפט שלך? נדמה לי שבשם היעילות והפשטות אפשר להוציא מהעברית את נשמתה, שהרי הניחוח של שפות טבעיות מתבטא (גם) באותם מקומות בהם הן לאו דווקא יעילות ופשוטות, אלא בעלות אותה תכונה חמקמקה שאנחנו קוראים לה "יופי". אני מניח שאחד הטיעונים הנגדיים יהיה שהיופי הוא בעיני המתבונן, ואני מודה שאין לי תשובה טובה על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר יעיל ופשוט לתת לו''ו החיבור עצמאות כמלה נפרדת (וגם לה''א הידיעה ודומיה) בתנועה חטופה, בכתב הכרמלי הדבר פשוט ביותר, כי אז ברור שאין היא משפיעה על האות של המלה הבאה אחריה. למשל, בגז כלור (כ''ף רפה תמיד) אסור שבמילה ''הכלור'' יופיע דגש בכ''ף. וכך בעוד המון מילים טכניות (פלואור, פוספטים), שמספרן עולה על מספר המלים במילון העברי.ובדומה, כך גם באותיות ''פ'', ''ב''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ברוח הדברים האלה אתה מנקד כך גם את המילה "וְפָּשוט" במשפט שלך? נדמה לי שבשם היעילות והפשטות אפשר להוציא מהעברית את נשמתה, שהרי הניחוח של שפות טבעיות מתבטא (גם) באותם מקומות בהם הן לאו דווקא יעילות ופשוטות, אלא בעלות אותה תכונה חמקמקה שאנחנו קוראים לה "יופי". אני מניח שאחד הטיעונים הנגדיים יהיה שהיופי הוא בעיני המתבונן, ואני מודה שאין לי תשובה טובה על זה. (אני מקווה שהמערכת לא תתייחס לזה כאל תגובה כפולה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי נמצא בעינו של הצופה (וניחוח באפו). . המילה שאתה מציע (ופשוט) נכתבת בכתב הכרמלי כשתי מילים נפרדות, ואין הו"ו משפיעה על מבטא וניקוד המילה שאחריה. בעניני מדע וטכנולוגיה זוהי דרישה אבסולוטית. השפה האנגלית גילתה את הסוד הגלוי הזה לפני מאות שנים. בשפה הגרמנית הישנה ה"א הידיעה מקבלת הטייה לפי המין והמספר (בגרמנית עד היום!). למזלנו בעברית אין הדבר כך. בעברית המדוברת עתה משמיטים כבר גם את המין במספרים וזהו סימן מעודד, כי שפה אינה צריכה להשאר קפואה לפי איזה מודל אידיאלי, כי האידיאלים משתנים עם הזמן. במספרים צריך להשאיר רק את הצורה הקצרה. אני מוצא עולים חדשים מתבלבלים כי הסיומת של מספרים זכריים כיום היא ניקבית, ולהפך. מדוע לקדש אבסורד מעין זה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |