בתשובה לרודי וגנר, 08/03/03 23:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישנם יצרנים קטנים שאכן משקיעים באיכות ובונים את שמם. לא לאלה כיוונתי, אלא לבגדים אנונימיים או מזוייפים, כאלה שקונים בשוק. כאשר אני קונה בגדים פגומים עם מותג ידוע, אני יכול, בקלות יחסית, להחזיר אותם תמורת פיצוי כספי. גם במסגרת התאגידים הגדולים יש תחרות, והפרסומות הנחמדות של נייקי לא יעזרו הרבה אם הנעליים שהם מוכרים תהיינה מאיכות גרועה, כי תמיד אפשר לעבור לתאגיד גדול אחר, נניח ריבוק. זאת הסיבה לתקציבי הפיתוח הגדולים של החברות האלה. מנסיוני האישי והמצומצם (אני צרכן צנוע, או, אם תרצה, קמצן) ג'ינסים של חברה גדולה לא הכזיבו אותי עד כה, וכנ"ל לגבי סניקרס. החייט שעובד בתנאים טובים לא בהכרח יכול להתחרות באיכות של המיכון המתקדם מבחינת היחס עלות/תועלת, ואני לא נכנס כאן לשאלות של מדיניות חברתית אליהן אתה רומז. לא ידוע לי אם יש קשר בין מידת הרעב של העובד לבין האיכות של התוצרת, למרות שהייתי מנחש שככל שהעבודה יקרה יותר לעובד הוא ישתדל לפשל פחות, כך שמבחינה תועלתית גרידא אולי ההשפעה היא דווקא בכיוון הפוך. אנחנו לא מדברים על מדעני גרעין שצריכים אוירה פתוחה ונוחה כדי לתת דרור ליצירתיות המדעית שלהם. למרות זאת, לפעמים משתלם יותר לקנות שלוש חולצות פשוטות מאחת עם מותג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל מהשורה האחרונה שלך. אכן, לכך כיוונתי. אני מניח שכשאתה מדבר על איכות, אחד הפקטורים המרכזיים הוא אורך החיים של הבגד. טענתי איננה שבגדים מהשוק יהיו בעלי חיים ארוכים יותר מבגדים מותגיים; טענתי היא שהיחס בין אורך החיים של שמלה ב- 20 שקל מהשוק לבין זה של שמלה ב- 500 שקל מ'קאסטרו' אינו פי 25. הוא אפילו לא פי 3. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוק אכן יש כמה דוכנים שנמכרים בהם עודפים של קלווין קליין ודונה קארן. אבל רוב הדוכנים מוכרים סמרטוטי טריקו בתפירה גרועה. הם מחזיקים מעמד מספר חודשים (אם לא איכפת לך ללכת עם חוטים פרומים מהשרוול וכדומה). הפער באורך החיים בינם לבין בגדים "מבית טוב" הוא גדול. הוא לא פי 25, אבל הוא גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון האישי שלי בקניית בגדים דל מאוד ונוטה לאזוטריות 1 ולמרות שהוא מנוגד למה שטענת, נניח לרגע שכן. עדיין, כל עוד היחס באורך החיים קטן מהיחס במחיר, שווה לקנות בשוק 20 'סמרטוטים' ולא בגד אחד של Levi's. מבחינה כלכלית, אתה מרוויח (וגם יש לך יותר גיוון). אפשר גם לטפס בסולם האיכות בלי לקנות מותגים, ע"י קניה של חיקויים, קניה בחנויות יד שניה, קניה בחנויות סוג ב'/עודפים, וכד'. יחס המחירים קטן, אבל גם הפער באורך החיים קטן (ויש אומרים שכבר אינו קיים יותר). 1 עם זאת כדאי לציין שמעולם לא קניתי מותג, ושטווח הקניות שלי נע בין בגדים ב- 20 ש"ח בהדר ועד לבגדים ב- 80-100 ש"ח בחנויות בסגנון 'בזאר ציון' או בחנויות סוג ב' ועודפים, או יד שניה. ועם זאת, אני קונה מעט מאוד בגדים 'בגלל שהישנים התפרקו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קונה בגדים בדוכנים בביאליק ובחנות בשם ערוץ האפנה בז'בוטינסקי פינת ביאליק ברמתגן, איפה שהיה פעם סניף של הכל בדולר שניסגר כשדולר נהיה יותר מידי יקר. מותגים אני קונה לפעמים בסוף העונה בפולגת עודפים או בחנות של קסטרו מן בסוף אלנבי אבל בקסטרו אני פחות אוהב כי אני מרגיש קצת נשי להכנס לחנות הזאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |