בתשובה להאייל השואל אם כך, 11/03/03 1:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, חלק מהדברים כבר הסביר לך איזה אלמוני, באחת ההודעות כאן למטה, אבל אני בכל זאת אעמוד על זכותי להשתתף בריבים שאני (בכוחותיי הדלים) מצליח לארגן לעצמי: 1. לגבי "זכותי להציק לקבוצה Y": א.לטענתי זאת אינה "הצקה", או בכל אופן זוהי אינה התנהגות בלתי ליגטימית, ולראייה, כפי שהצהרתי, אני מוכן להתמודד עם מי ש"יעשה לי" את שאני "עשיתי" לא. הראשון (וראה סייגים בהודעתי הקודמת). ב.בשום מקום בהודעתי לא דיברתי על "קבוצה Y". ג.כפי שהראתי לך בהודעה הקודמת, ה"הצקה" הנ"ל היא לא איזו טקטיקה נלוזה/שטנית שפותחה על ידי מסיבות שעליהן יש לפיסכולוגיה הרבה מה לומר. הנסיבות אשר בהן נוצרת כאן האינטראקציה בין הכותבים, הופכות את העלאת התהיות הזאת לעניין לגיטימי (בטח כאשר הוא נעשה במידה) ולעיתים אף לעניין מתבקש. אתה כמובן התעלמת מהדוגמה שהבאתי (או בכלל, מן ההיבט העקרוני של התופעה), כי למה להתעסק בטיעונים ובעניינים עקרוניים - כאוהד בית"ר זו אמורה להיות בשבילך כפירה בקודש? - אם אפשר לכתוב כל מיני משפטים (מעוררי חמלה, בעיקר) כגון "לפסיכולוגיה יש הרבה מה להגיד על כך". ד.אני לא יודע מתי הייתה הפעם האחרונה בה שאלת את המערכת1 למה היא מוכנה ולמה היא לא, אבל אם כבר אנחנו עוסקים בהצקות, ובמיוחד בהצקות לא. הראשון, נדמה לי כי בתור מי שרק לא מזמן רמז כי אימו של א. עוסקת במקצוע העתיק ביותר בעולם (תגובה 134196), אתה לא ממש אוטוריטה בעניין. 2. התייחסותי ל"בורים" וכיוצ"ב (עליה אני רואה שהרחבת בהצעתך לסקר), באה כמובן להלעיג על האופן שבו אתה עושה שימוש בלשון רבים (ע"ע "מה זה סולם ליקרט, אנא האר את עינינו הבורים", ו"אנא קבע לנו סף עבודה דרוש לשם קבלת כבוד"), למרות שלפחות ככל שהבנתי משגת, אתה לא כותב בשמו של איש מלבדך. 1 טריוויה באייל: גורם שבעבר היה מקורב מאוד למערכת חשף (כנראה) באחד מן הדיונים ב"אייל", את שמו האמיתי של בעל ניק "כבד". מי? מה? איפה? ומתי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר להערתך על "רמיזתי" כביכול לגבי "עיסוקה של אמו" וגו'. 1. יש לך מושג מה ביקשתי להגיד ב"ב....ה"? אולי רציתי להגיד "בן עוולה?" אולי "בננה"? 2. וגם אם מה שרציתי להגיד הוא מה שמשמעותו המילולית הוא: בנה של עוסקת במקצוע וגו', הרי שבסלנג יש לביטוי זה כיום משמעויות אחרות, כגון: נבל, ממזר (במובן החיובי של המלה) עארס (כנ"ל) או פיקח מתוחכם, תארים שאכן מגיעים למי שהצליח לחשוף את טוקלינדר. 3. אתה מניח מן השאלה שלי כי אני יודע את התשובה. ע"ס מה, לעזאזל? ובאשר לשימוש הקולקטיבי שלי במושג "בורים", סתם הנחתי שיש עוד כמה שלא יודעים מה זה "סולם ליקרט". אז או שטעיתי, או שהאחרים משתפנים, ואם כך, מבחינתי שימשיכו לא לדעת ואני מתנער מהסולידריות שלי איתם. תהיה בריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלו הייתי פופק, הייתי ודאי אומרת שסולם ליקרט הוא הרובריקות האלה שצריך למלא במבחני טעימה לגומי ערבי במפעל ''ממתקי מוטי''. אבל אני לא, אז לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי להתייחס רק לסעיף 3, וגם זה רק כי אני לא ממש בטוח שהבנו, סליחה, שהבנתי, למה התכוונת שם. ברור שאני לא מניח שמראש ידעת מה תהיה התשובה לשאלתך: "מי הבננה שחשף את גרסקו-טוקלינדר?". זה מה שהיה יפה שם. אם כבר אז בטח הנחת שבתשובה תקבל שם של איזה "טראבל מייקר", שגם כלפיו תוכל לצקצק בצדקנות. אבל מה, בתגובה קיבלת דווקא את שמו של זה, שכלפי ה"עוולה" שנעשתה לו יצאת מלכתחילה. הסתבר שהוא בעצמו חטא באותו חטא ממש, שבתגובה לו נזעקת כל-כך. או כמו שא. אחרת, מוריסט, בטח הייתה שואלת: "האין זה אירוני?". ואגב, את מי אמרת שאתה אוהד? בית"ר י-ם? נו, אז אחרי שבדיוק ביום בו כתבתי לך את התגובה הקודמת קיבלתם חמישיה מרגליי הצהובים של ת"א בדרך לשלב הבא בגביע, אני מניח שאני יכול לומר שלקחתי את הדאבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, אני לא נפגעתי מפעולתו של הראשון(שנראית לי עד היום כניחוש ממוזל) ופשוט איחדתי את שתי הזהויות. בכך אני תומך בטענה האומרת שיש דמיון בין כינוי קבוע לכתיבה כאלמוני. מעניין אותי שנחשף לעולם שלוגי גרסקו הוא טוקלינדר? הרי פרט לשניים שלושה אנשים, איש לא יודע מיהו לוגי גרסקו. אז מה זה חשוב? אני המצאתי את טוקלינדר כדי לכתוב הערות לא-רציניות ומשועשעות, בזמנים שאין לי מצב רוח לכתוב את תגובותיי הרציניות. זה לא ממש הלך, אבל שיעשע אותי כאשר טוקלינדר נחשד כדני קלטי. כשא. הראשון חשף אותי, זה היה הזמן להמשיך הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מחוץ לאינטרנט, לא קיים "האייל השואל אם כך". אין לי בחיים שום הזדהות עם השם הזה, הוא לא משמש אותי לשום דבר וניתן להגיד שאין לי גם כל תועלת בו. בחיים הרגילים, אני כל כולי מי שרשום בתעודת הזהות כמשה פלמוני (כן, זה שזרק את האורנג'דה המפורסמת במשחק של בית"ר. סתאאם. כל האורנג'דות שאני משליך הן וירטואליות בלבד). אבל כשאני יושב מול המחשב ובוחר בניק של "האייל השואל אם כך", אני חייב באיזה מקום גם אם לא מודע, לציית לחוקים של הדמות החדשה, שנולדה מהרגע שבחרתי לקרוא לה בשם זה, ולא, נגיד אייצ'יפפא או ויטורה פרסטו. ברגע שאני בוחר ב"האייל השאל אם כך" נעלם משה פלמוני. אין. משה פלמוני בתור דמותי האמפירית שונה מ"האייל ששאל אם כך", וגם אם אני רוצה אני לא יכול להרשות לעצמי כל מה שהייתי מרשה לעצמי לו הזדהיתי כמשה פלמוני האמיתי שאני. מצד שני, כמובן, כהאייל השואל אם כך, אני מתיר לעצמי חירויות שלא הייתי מתיר לעצמי בתור משה פלמוני. זה כל הטעם בהתחפשות האינטרנטית: משחק, שבו אתה שובר חוקים ישנים אבל מכניס את עצמך לחוקים חדשים. לכן, מצד אחד כל מי שכותב תחת ניק הוא סוג של אלמוני (מצד שני, לך תדע אם כל שם שנכתב כאן בתור שם "אמיתי" הוא באמת אמיתי) ומותר לכל אחד לנסות לזהות מי "אני באמת", אבל מצד שני מה שאני טוען הוא שאין בעצם דבר כזה "אני האמיתי". ה"אני האמיתי" נעלם ברגע שאני לובש את בגדי המשחק, וכשמישהו בא ומזהה אותי כמישהו אחר, הוא כופה עלי לצאת מהזהות שבה אני רוצה להיות כעת. זה כמו להגיד "משה, מדוע אתה לובש ירוק, אתמול לבשת כתום". היום אני ירוק, אילו הייתי רוצה שתזהה אותי ככתום הייתי לובש כתום. אבל אני (שבכלל לובש צהוב) מודיע שלי אישית לא אכפת אם ינסו לזהות אותי, וישנן דרכים בהן מי שלא אכפת לו שינסו לזהותו, מודיע על כך (כלומר, על פי טענתי, לא ל"זהותו" ממש, אלא זיהוי הדמויות המקבילות המשתמשות באותן אצבעות מקלידות). טוקלינדר בעצמו שאל באחת התגובות "ומי אני?". אבל מי שלא הביע רצון כזה שיזהו אותו עם זהויותיו (מתוך הנחה שאלה אכן זהויותיו ושייכות לאותה אצבע מקלידה) האחרות, אז רבאכ, למה לא נעזוב אותו בשקט? חיה ותן לחיות, אה? ולמשה אלמוני (מהדיון ההוא): אכן, אין מה להגיד, בית"ר השנה זבל. אולי נדבר בעונה הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל עלי, ללא ספק, שאין טעם לנסות לחשוף את מי שלא הביע רצון בכך. דרך אגב, טוקלינדר הצטרף למשחק רק לאחר שזוהה כמה פעמים (בטעות) כדני קלטי. הבעיה של חלק מהאנשים כאן היא עם איילים אלמונים לחלוטין, שלא ברור במבט ראשון האם הם עוברי אורח, קוראים שבד''כ אינם מגיבים, או שמא מגיב מוכר שפשוט לא רוצה לעמוד מאחורי דבריו. אני אינני מאמין בשיטה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הקטע עם גרסקו-טוקלינדר-דרור-וגנר? בשיטה הזו אתה כן מאמין? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |