בתשובה לערן בילינסקי, 27/02/03 1:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במחזה יחיד חדש העומד לעלות בניו יורק, מדברת ראש הממשלה, לאחר הדחתה, אל הדורות הבאים. המונולוג מנסה להעביר תמונה שונה של סבתא גולדה, ולהראות שבתחתית סיר מרק העוף שהיא בישלה לחיילים, יש דם. בעקבות המחזה, שמעון פרס כותב על גולדה במוסף התרבות והאמנות של הני"ט. מעניין לראות שהוא מספר שרוב ימיה גולדה לא אהדה אותו משום שהיא חשבה שהוא מנהל מדיניות חוץ עצמאית (ומדובר בשנות החמישים, שישים ושיבעים, עד מלחמת יום כיפור, כשפרס לא היה שר חוץ אלא מנכ"ל משרד הבטחון ושר זוטר). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חדש. הוא כתב זאת גם בספרו האוטוביוגרפי שלא התפרסם בעברית. (כששאלתי אותו מדוע, הוא אמר לי שמטרת הספר היתה רק לייצג את ישראל בעולם. הסיבה האמיתית היא שכתב שם דברים שנויים במחלוקת כמו פרשת יחסיו עם רבין שאז היה עדיין חי ופרשת קו 300.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |