בתשובה לניר יניב, 27/12/00 10:52
העצבתני קשות 13646
מה לגבי שירותי תרבות וספורט (שלא לדבר על רווחה ובריאות) שלא כל מי שמשלם עבורם באמת נהנה מהם ולא כל מי שנהנה מהם משלם עבורם?
העצבתני קשות 13651
ואם יורידו את המימון לספורט ולתרבות אז?

הם יאלצו להחיות את עצמם לבד כמו כל עסק אחר.

יתכן וזה יפגע בהם קשות אבל אני מאמין שגם אם הם יפגעו לא אתה ולא אני צריכים לשלם להם באופן שאינו ישיר, מבחירה אישית.
העצבתני קשות 13655
אתה צודק, יש לי עוד כמה הצעות ייעול:
1. מע\'\'ץ צריכה לגבות כסף מאנשים שגרים בישובים רחוקים ומבודדים כדי לממן סלילת כבישים אליהם. לי אין מה לחפש בנוה צוף או מה שזה לא יהיה אז למה אני צריך לממן להם כביש גישה?
2. המשטרה צריכה לגבות כסף ממי שפורצים לו הביתה. אני חי במקום שרמת הפשיעה בו נמוכה אז למה אני צריך לממן לכל אותם טיפשים שהלכו לגור בשכונות דפוקות את הטיפול בפשע? שהם ישלמו.
3. חובבי טבע ושוחרי איכות הסביבה צריכים לשלם מס חיבת טבע. לדעתי אין טעם בפיקוח על שמירת הטבע, זה קרב אבוד ובכל מקרה לא איכפת לי אם הירקון מזוהם או אירוס הפיפוס יכחד מהעולם. מי שאכפת לו, שישלם בעצמו.
4. צריך להעלות את שכר הלימוד כך שהאוניברסיטאות יוכלו לממן את עצמן משכר הלימוד בצורה בלעדית, אה כן וגם לגבות מהן ארנונה על כל השטחים שהן תופסות, למה...?
5. מי שמצביע בבחירות, צריך לשלם מס בחירות שיממן את ה 600000000 דולר שהעסק אמור לעלות. אני, לא איכפת לי מי יהיה ראש הממשלה אני לא מתכונן להצביע אז למה אני צריך...?
העצבתני קשות 13652
סליחה, אבל מה זה קשור? ברור כי לא כל דבר שבחרה המדינה לממן ינוצל ע\'\'י כלל האזרחים. ברור גם כי המדינה צריכה לתת שירותי דת בסיסיים כלשהם, כיוון שיש מספיק אוכלוסיה הדורשת אותם - בדיוק כפי שיש מימון בסיסי כלשהוא לספורט. אז? איך אתה סותר את דברי, בדיוק?
העצבתני קשות 13663
אתה טענת שדתיים (כצרכני שירותי דת) שונים מנכים וחולים כרוניים (כצרכני שירותי בריאות) בכך שאילו בחרו להיות צרכנים בעוד שאילו לא בחרו להיות צרכנים והיו שמחים להפסיק להזדקק לשירותים המדוברים.

התשובה שלי היא שספורטאים מקצועיים, אומנים ואנשי אקדמיה בתחומים לא כלכליים (שבחרו לעסוק בתחומים הללו מרצונם החופשי) מקבלים שירותים מהמדינה למרות שהרבה אנשים לא ממש מתעניינים בענפי ספורט כמו שייט או שחיה, לא צופים בסרטים ישראליים ולא מתעניינים בפילוסופיה עתיקה של המזרח הרחוק. ואין פוצה פה ומצפצף (וטוב שכך).

ההבדל בין שני הללו (מהבחינה הזו) הוא, שלדתיים יש לובי חזק בכנסת ובמועצות המקומיות ולכן הם מקבלים את מה שהם חושבים שמגיע להם בעוד שמפלגות הנכים והגמלאים לא מצליחות לעבור את אחוז החסימה ומפלגות אומנים וספורטאים פשוט אין.
העצבתני קשות 13666
נו, והלובי החזק בכנסת גורם לעניין להיות צודק?
הדגש בתגובתי הוא על \'\'בסיסיים\'\' אולי כדאי לי להוסיף - שוויוניים. הרי אין כל פרופורציה בין התנאים להם זוכים בני ישיבה לבין אלה של הסטודנטים, נכון?
העצבתני קשות 13667
אתה כנראה מבלבל אותי עם דורון אחר.
שירותי הדת שהמדינה צריכה לספק (כאשר יש מספיק אנשים שרוצים בשירותים הללו) הם מקוואות, בתי כנסת ורבנים. לא מלגות לתלמידי ישיבה (עניין ההטבות הסוציאליות לתלמידי ישיבות לא קשור לעניין שירותי דת).
המדינה זה אני? 13668
המדינה היא סכום כל אזרחיה ,ובדמוקרטיה זו או אחרת המוסדות הנבחרים קובעים ,כמבתצעי רצון כלל האזרחים, כמה מסים ליגבות וכיצד להשתמש מהם. המנגנון שבו פועלים המוסדות האלה, קרי הכנסת ,הוא מנגנון פוליטי שהמכניזם שלו הוא (בסדר יורד של מכובדות) משא ומתן, מקח וממכר, סחר סוסים, שמור לי ואשמור לך, יד רוחצת יד.

לכן, הקביעות מסוג \'\'המדינה צריכה/לא צריכה לממן\'\' אינן מובנות לי מעצם ההגדרה מה זאת מדינה.

כל זה, ללא קשר לשיפוט אם מימון מגזר זה או אחר מקובל.
כן, גם אתה 13686
אני אנסה לעזור לך להבין: קוראים לזה שיפוט מוסרי. רובנו עושים זאת, בתחומים שונים וברמות שונות, פעמים רבות ביום. השיפוט המוסרי גורם לנו לחשוב ש*ראוי* שכספי המדינה יחולקו בדרך כזו ולא אחרת. העובדה שבפועל הם מחולקים במשא וממכר סוסים רוחצים יד, גורמת לכך שבפועל הם לא ממש מחולקים כפי שנדמה לרובנו ש*ראוי* (למעט בני המזל שבנו, שחושבים שבגלל שאנו משטר דמוקרטי וכו\', ראוי שזה יחולק בדיוק כפי שזה אכן מחולק, בהגדרה).

שאלה שונה לחלוטין היא כיצד לגרום לזה לקרות. אבל גם מי שאין לו תשובה, עומדת לו הזכות (ויש שיגידו, החובה) לזעוק שהמצב הנוכחי לא ראוי.
כן, גם אתה 13731
ואולם, מהו המנגנון שבו חברה מיישמת
את השיפוט המוסרי, פוליטית?

היינו, מה שנדמה לרוב כ*ראוי *צריך להיסגר
במקח וממכר הפוליטי שמתנהל בצידו הגלוי בכנסת ובין כל מיני גופי לחץ בצד הנסתר.

אלא הם התנאים בהם פועלת הדמוקרטיה (ובמידה זו או אחרת שיטות אחרות) ולכן הקביעה שאין המדינה צריכה לספק שירותי דת, למשל, איננה תקפה פוליטית כמו הדעה ההפוכה.

המקום היחיד בו ניתן לממש את הרצונות המוסריים או האתיים הוא בית הנבחרים, עד כמה שהמצב הנוכחי מקומם או מספק. יחידים או קבוצות יכולים לנסות לקדם את דעותיהם בכל מיני אופנים, כולל האייל, כשהשיא אמור להיות הבחירות.

בנוסף, דמוקרטיה איננה דיקטטורה של הרוב אלא התחשבות במיעוט.

שים לב שאני מנסה להסתכל מן הצד הפורמלי של הדברים, ולא לשפוט אם מקוואות או סובסידיה ללימוד סנקסריסט צריכים להיות מסופקים על חשבון הציבור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים