 |
אחרי שהסכמנו על כך שבשלטון דיקטטורי האנטרס הרלוונטי הוא האנטרס של השלטון יש לי שאלה אליך:
מדוע האנטרס של השלטון זה מים, חשמל ופרנסה? תבדוק האם במצרים, ירדן וסוריה יש אנטרסים כאלה.
אני חולק עליך לגבי מה שיקרה לאחר שערפת יוכר כנשיא מדינת פלסטין, הוא לא יטפל בדברים הקשורים לרווחת הציבור (מדוע לא עשה זאת עד היום? ה\'\'ספר הלבן\'\' זוכר?), אלא בדברים הקשורים לשרידות שלטונו, כמו מלחמה נגד גורמי האופוזיציה שתגבה מחיר יקר של אלפי הרוגים, פולחן אישיות וכדומה.
אם לא יהיה בהסכם זכות שיבה לצפצף (אשקלון) כפי שערפת דורש כבר שמונה שנים, מדוע אתה חושב שדווקא את ההסכם הזה יקיים לאחר שלא קיים כמעט אף סעיף בכל ההסכמים שנחתמו איתו בשמונה השנים האחרונות? בגלל שיהיה כתוב שם ש\'\'אין יותר תביעות מישראל\'\'?
לגבי מצרים וירדן שאת המצב איתן כיום הייתי מגדיר יותר כאי-לוחמה מאשר שלום, אותו הדבר אפשר לומר גם על סוריה, שהגבול עימה שקט שנים רבות. אני לא יודע אם הנאמנות של מוברק וחוסיין לישראל חזקה יותר מנאמנותם לארצות ערב ואני לא יודע איך ינהגו בתסריט של מלחמה שהוא הוא המבחן האמיתי, להזכירך מוברק החזיר את שגרירו למצרים וירדן מעכבת שליחת שגריר חדש, כתוצאה מהארועים האחרונים. אגב, זו הפרה של שני הסכמי השלום, עוד דוגמא, מני רבות מאוד, לכך שהאנטרסים מדברים ולא ההסכמי השלום.
רק הדמוקרטיה הוכיחה את עצמה כמנגנון שמונע מלחמה, ועד שארצות ערב לא יעברו תהליכי דמוקרטיזציה (ואני מאמין שכך יקרה תוך שניים שלושה עשורים), לא יסתיים באמת מצב המלחמה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש