בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/12/00 17:29
סיפור איוב: עוד זה מדבר וזה בא ! 13672
גם אני בא, ובזווית שלא תאהב כנראה שואל את השאלה הבאה:

ערפאת מתנגד להסכם, וגם רוני מילוא מתנגד להסכם. אהוד ברק בעד ההסכם. את ההסכם לא ראינו (רק בעלי אינטרסים – פוליטיקאים – סיפרו לנו עליו). האם ייתכן שההסכם הרבה יותר טוב לאינטרסים ארוכי הטווח של ברק מאשר לאלו של ערפאת ומילוא? שוב, מעין \'\'קואליציה חוצת גבולות\'\' שכזו?

מעניין לשמוע ברגעים אלו את החדשות בערוץ שתיים – ברק, בן-אליעזר (תוך \'\'חריקת שן\'\' עבור הציבור) ווילנאי בעד, מילוא נגד.
כבר ראינו 13675
תרגום הצעות קלינטון הוקרא בחדשות ערוץ אחת.
זה כמו בבדיחה על הרס\'\'ר שהעריך את המסדר שעשו החיילים במילים:
\'\'לא רע.
גרוע ! ! ! !\'\'
כשהמילה הארחרונה נאמרת בצעקה אדירה תוך הדגשה של ה ע\' במבטא עברי ספרדי נכון.
כבר ראינו 13676
את ההצעה לא ראיתי (הטלוויזיה סגורה כרגע). אבל רגע, אם ההצעה כל כך גרועה ל\'\'ישראל\'\' וטובה ל\'\'פלשתינים\'\' (אתה הרי יודע שהחלוקה שלי שונה). למה ערפאת מתנגד?
כבר ראינו 13679
כבר אמרתי זאת המון פעמים.
עראפת לא רוצה שלום.
הוא יסכים רק להצעה שהוא מעריך שאנו לא נקבל.
וגם את זאת אמרתי:
כשהוא לא מקבל, הוא משיג עוד הישג, בדרכו לחיסולנו הסופי.
כבר ראינו 13680
יופי, כלומר מלכתחילה אהוד ברק מסכים להצעה שהוא יודע שערפאת לא יסכים לה, ומציג את ערפאת כסרבן שלום. כלומר, ההסכם לא יחתם (ניחוח של התשובה שלך בלבד, לא יותר), נכון?

אז כנגד מה בדיוק אתה יוצא תזכיר לי?

(אם זה מזכיר לך את הדיון שעשינו פעם במאמר שלך \'\'הטילים הביולוגיים של אסד\'\', אז אתה צודק)
כבר ראינו 13709
אם תטרח לקרוא דברים קודמים שלי בעיון תמצא תשובה מדוייקת לתמיהותיך.
אין לי עניין אפילו להפנות אותך למראה מקום מדוייק, כי קשה לי להאמין שלא מדובר כאן בהתעלמות מכוונת והתממות.
חזרתי פעמים רבות והסברתי את הנזק שבהסכמה לדברים, גם אם אינם מתממשים באותו רגע בהסכם.
אני מבולבל 13816
הצלחת לבלבל אותי.

במשך שנים, אנשי הימין טוענים לקיומה של קונספירציה שטנית בשם "תוכנית השלבים". על פי קונספירציה זו, הפלסטינאים יקחו כל מה שישראל מוכנה לתת להם, וישתמשו בשטח שקיבלו כמדגרה למתקפה סופית על ישראל. ההנחה הבסיסית של הקונספירציה היא שהפלסטינאים לא באמת רוצים לחיות, הם רק רוצים להרוג ישראלים. במשך שנים, הובאו נאומים של ערפאת כהוכחות לקונספירציה הזו.

והנה בא היום, וישראל מציעה לערפאת 95% מהשטחים. על פי תוכנית השלבים, עליו לקבל את השטח, ולהתיישב לארגון צבא כיבוש. משום מה, הוא מסרב לעשות זאת ומתעקש על 100% מהשטח. האם תוכל, אדוני, לפתור את הסתירה?
אני מבולבל 13824
היכן ראית שאמרתי שהם מבקשים למות ?
הם רוצים שלא נהיה כאן. זה הכל. הם לא הסכימו להצעת החלוקה, ומאז ועד עתה לא שינו את מטרתם זו ושואפים אליה באופן עקבי, אם כי שינו אולי את הטקטיקה שלהם בהצהרותיהם. אני גם חושב שאם נראה היה תחילה שהם מפסידים במאבקם לקיום רצונם זה, לאחרונה ברור שאי הוויתור שלהם ויכולת ההתמדה שלהם הטו את הגלגל לכוון שלהם, וסיכוייהם נראים טובים, במיוחד לנוכח מדיניות מנהיגנו, (כולל שרון שאולי יהיה ראש הממשלה הבא אבל כבר התחיל רע מאד.)
שים לב למאמרי הראשון בסדרה על הסכמי אוסלו תחת הכותרת: "ערפאת מאיר את טיפשות אוסלו", שפורסם לפני שישה חודשים. התייחסתי שם לידיעה בה צוטט ערפאת אומר: "לעולם לא נוותר על ירושלים, ולעולם לא נסכים לשום חלופה לזכות השיבה, וללא זכות השיבה לא ישרור כאן שקט". התייחסתי לכך שהדברים האלה של ערפאת לא זכו לשום תהודה בתקשורת שלנו, ושודרו, בעצם, רק במהדורה אחת של חדשות ואחר כך נעלמו. אז היה מקובל לחשוב שהדברים האלה הם מן השפה ולחוץ, וכאשר נגיע למו"מ על הסדרי הקבע, הכל יסתדר.
שים לב שבציטטה ההיא מדברי ערפאת, אין הוא מדבר כלל על מאה אחוז מהשטח. הוא מדבר על ירושלים וזכות השיבה. אני מניח שאז לא העלה על דעתו שברק יסכים למסור לו את מזרח ירושלים, והוא הביא שני עניינים שלהערכתו יפוצצו את השיחות. היום אנו מסכימים לחלק את ירושלים וגם לקבל עקרונית את רעיון זכות השיבה. מאז קפצנו מעל מדרגה גדולה.
אני חושב שלנוכח אירועי היום, מי שחושב שהפלשתינים יסתפקו בחזרה לגבולות 67 בלבד, פשוט מסרב להכיר במה שרואות עיניו, וטומן ראשו בחול.
אם גם מטרתם ברורה לי לחלוטין, האופן שבו הם מתכוונים לסיים את משימתם אינו כה ברור. בודאי גם להם אינו בדיוק ברור. גם ראשוני הציונות ידעו מה מטרתם, אך לא ידעו בדיוק מה יהיו השלבים, ולא ידעו לחזות איך בדיוק יתממשו רעיונותיהם.
ברור לי שהטקטיקה של הפלשתינים אינה הגעה להסכם קבע והפרתו אחר כך. הם כנראה חוששים שהתנהגות כזאת מצדם תהיה מוגזמת, ותכשיל אותם. ואני סומך עליהם שהם יודעים מה שהם עושים. האינסטינקטים שלהם מצוינים , וערפאת "עושה לברק כל הזמן בית ספר".
שים לב שגם הלבנונים לא הגיעו עמנו להסכם. הרי יכלו להביא לנסיגתנו הרבה יותר מוקדם לו הגיעו להסכם.
מכל מקום, כשאני מנסה לחשוב על הדרך שבה ישיגו סופית את מטרתם, איני חושב על איזו מלחמה גדולה (אם כי גם זה יכול להיות), אלא על נגיסה בלתי פוסקת תוך שימוש בערביי ישראל כשחקנים ראשיים, עד שיום בהיר אחד נביט בעצמנו ונגיע למסקנה שכל מה שנשאר לנו אינו מצדיק בכלל את הישארותנו כאן, ונסיק את המסקנות המתבקשות בעצמנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים