 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם חריפות בעלי לא תסור ממנו איולתו. איני יודע אם תוכן הדברים שלהלן קשור ישירות בנושא, אך אנו נמצאים ברגעים קריטיים. דברים חשובים מתרחשים ממש עכשיו, ואני מנצל את הבימה הזאת להגיב. אנו עדים ממש ברגעים אלה לתסריט שאותו חווינו בזמן פסגת קמפ דויד. ערפאת עומד להשיב בשלילה להצעות האמריקאיות. אנו עומדים להשיב בחיוב \'\'כדי להראות לעולם מי רוצה שלום ומי לא\'\', ובכך נוגסים עוד נגיסה בעמדתנו. אפילו בשלילת זכות השיבה שעד אתמול נחשבה התאבדות אפילו לדידו של יוסי שריד אנו נוגסים. וכל זאת למה ? \'\'אנו יוצאים גדולים\'\' כפי שאמר המנחה האורח בחדשות ערוץ אחת זה עתה. \'\'כולם רואים שאנו רודפי השלום והם הסרבנים.\'\' בזמנו כאשר ניתחתי את תוצאות פסגת קמפ דויד כתבתי בפרוש שתמיכת העולם שבה זכינו אז היא עניין בלתי חשוב וזמני (ראה מאמרי \'\'הקונץ לא הצליח\'\'). אני מקווה שכולם הבחינו באיזו מהירות התנדפה לה התמיכה הזאת, בעקבות אלימות הפלשתינים, ואיך הגענו לדרגה יותר חמורה עכשיו, כשהיסטוריה ממש חוזרת על עצמה. הרי בקמפ דויד קבלנו את הצעות האמריקאים. כולם תפחו לנו על השכם. מדוע לא מציע קלינטון לערפאת בדיוק את אותן הצעות שהוא דחה אז בקמפ דויד ? מדוע הלך עוד צעד לקראתו ? האם המטומטמים האלה בממשלה (מצטער. פשוט איני יכול להתאפק.) אינם רואים שמה שקרה רק לפני שבועות מעטים חוזר בדיוק על עצמו ? שוב נסיגה בעמדתנו, והפלשתינים מכינים כבר את הילד הפלשתיני הבא שיועלה קורבן למול מצלמת הטלוויזיה שלהם, ובכך יובילו אותנו מדרגה אחת נוספת למטה. מדוע אנו מתעקשים לטעות. אסור לנו בשום פנים ואופן להיענות להצעות קלינטון בלי קשר לתשובתו של ערפאת. אפילו מבחינת הצדק האלמנטרי זה לא הוגן. הרי כבר השבנו בחיוב לאמריקאים בקמפ דויד והם לא. למה דוחפים אותנו הלאה ? משום מה קשה לי להתמיד בדרכו של קאטו שניסיתי פעם לאמץ. אבל לפחות תגובה זו אסיים באותו משפט: \'\'ואת הרשות הפלשתינית צריך לכבוש ולפרוק אותה מנשקה.\'\' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אני נאלץ להסכים איתך. מאז מלחמת יום כיפור ישראל מגיבה אך לרק לכח , תחת פניקה ולחץ שחלקו מיוצר פנימית ומלאכותית. שום חשיבה ארוכת טווח .מגיש החדשות הוא זה שקובע את עמדת המדינה. הלאו הפלסטיני להצעת המקסימום הישראלית תהפך מחר לדרישת המינימום. שלא יהיה כל ספק - לדעתי הפתרון היחיד הוא נסיגה מוחלטת מכל השטחים, פרקטית זה אומר להשאיר את הגושים הגדולים בידינו ולקוות שלא תבוא מלחמה עליהם. להעביר את כל ירושלים המזרחית כולל הרובע המוסלמי והנוצרי, ללא הסכם שיבה אך עם פיצויים וסידורי שיבה יופמיסטיים. אבל, מה שמוצדק היה (בדיעבד) בלבנון אינו יכול להיות מיושם באותו אופן על השטחים. מה גילה אהוד ברק פתאום שהוא לא ידע לפני חצי שנה? הוא רוצה לצמצם את שורות הקברים? הרוב רוצה בכך. אסור ללכת על הסכם בנסיבות הללו, שוחד בחירות כבר אמרנו? ומה ,הזכות שלנו על הר הבית פחותה משל הפלסטינים? כסמל מדיני, בלי דת. אם עד תחילת המהומות האחרונות דיברו הפלסטינים על 242 ו 338 עכשיו 194 נהפכה לקאזוס באלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום לנצל את היום לדיון מעמיק בניחותא, מגיחים טרוטי עיניים אל הלילה ומקווים שלא שכחו שום דבר בדרך. 7 שאמורות היו לבנות אווירה ובסיס של הבנה באופן מודרג, מבוקר, מצטמצמות לכמה שעות של החלטה קדחתנית שלא תהיה שונה בהרבה ממה שהיה אפשר להחליט עליו מקודם, אבל השטן הוא בפרטים, והשינויים הקטנים הללו הם המסוכנים. מה עוד שאופן ההחלטה הזה לא נותן לפלסטינאים תמריץ לחשוב בראש הישראלי - באמת עשינו כזה מאמץ שהעסקה אכן סגורה הרמטית, לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו בעיה באה הנסיגה שאתה מציע לפתור, ומה הוא המנגנון המדוייק שיווצר בעקבות הנסיגה, זה שיביא לפתרון הבעיה הזאת ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |