בתשובה לגלעד ברזילי, 21/03/03 19:42
כי לפעמים גם קורה שלא. 136782
א. בעיני, כפי שניתן היה להבין, גם אנתרופולוגיה וחקר הספרות האנגלית הם מדע (או לפחות עלולים להיות מדע, אם ייחקרו בשיטות מדעיות). אתה כנראה חושב שאטומים הם ממשיים יותר מתרבויות, מספרים , וממספרים טבעיים. אני לא מסכים איתך, אבל כנראה שאין הרבה טעם להתווכח על זה.

ב. מתמטיקאי בדרך כלל חוקר עולם שמתמטיקאי אחר יצר. ברגע שנוצר העולם הזה, המחקר בתוכו הוא בשיטה מדעית.
יכולות להיות כל מיני סיבות שעולם מתמטי מסויים יחשב מעניין מספיק ע''מ להחקר. סיבה אחת היא שהוא מודל של משהו בעולם האמיתי ולכן המוטיבציות באות ממדעים ככגון פיסיקה , כימיה, כלכלה וכו'). סיבה אחרת היא שהוא פשוט יפה (ולכן אולי אפשר לאמר שהמתמטיקה היא גם אמנות).

ג. לא נכון. אני חושב שאתה מבלבל בין הגדרה והנחה.
כי לפעמים גם קורה שלא. 137002
א. אני בסך הכל מפריד בין רשות הרבים, ורשות היחיד. תרבות ומספרים זה קונספטים שקיימים אצלך במוח, ושם בלבד. (עותק דומה מצוי גם אצלי במוח, אבל זה לא משנה). בניגוד לתרבות, שקיימת רק אצלך במוח, התיק שלי קיים ברשות הרבים - כולם יכולים לתפוס אותו, ולהגיד עליו דברים.

ב. למה אתה קורא שיטה מדעית?
בנוסף, ראה א.

ג. מה ההבדל בין "נגדיר את 1 כאדיש הכפלי" לבין "נניח שקיים אדיש כפלי, נסמנו אחד"? אני לא מבלבל בין הגדרה והנחה, אלא טוען שכל הגדרה היא הנחה (אבל לא ההפך).
כי לפעמים גם קורה שלא. 137077
א. כנראה שיש לך עמדה פילוסופית שונה משלי (וגם משל כמה משתתפים אחרים פה) לגבי "מה קיים"?. בכל מקרה אני חושב שאם אין דרך לשתף בין אנשים קונספטים, אז אי אפשר לעשות מדע בשום נושא. אם יש דרך לשתף קונספטים, אז אפשר לאמר דברים גם על הקונספטים, ולא רק על תיקים ואטומים.

ב. שיטה מדעית היא כל שיטה רציונלית ללמוד עובדות חדשות בנושא מסוים.

ג. בדרך כלל במתמטיקה, כשאתה מגדיר משהו אתה לאו דווקא מניח שהוא קיים, אלא מציין מה יהיו התכונות שלו אם הוא קיים.
אולי נעזוב דוגמאות שלא נגישות לאנשים (כמוני) שלא לקחו אלגברה מודרנית ותסביר לי מדוע המשפט 2+2=4 מסתמך על הנחות?
כי לפעמים גם קורה שלא. 137182
א. אני מסכים לכל מילה ומילה. בהחלט אפשר לומר דברים גם על הקונספטים, רק שאז כבר לא קוראים לזה מדע (science) אלא מדע (humanities). לגבי מקובלות או אי מקובלות דעותי, אני מסכים שאין הרבה אלימיניביסטים (ואם תלך לדיון שקישרתי אליו קודם, גם תמצא לינק להגדרה מה זה), אבל את החלוקה הזו שאני עושה, בין רשות הרבים (מדע) והיחיד (אנושתנות) למדתי מפרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח, וקשה לומר שזו עמדה שהיא בשוליים של הפילוסופיה.

ב. תחת הגדרה זו חצי מהמיסטיקה היא מדע. (או במילים אחרות, למה אתה מתכוון ב"רציונלית"?)

ג. למה? כי יש שם למטה את "נגדיר 2 כ 1+1, 3 כ 1+1+1 ו4 כ 1+1+1+1, מכאן נובע ש2+2=4". אבל עזוב, זו סתם תפיסה רומנטית של המתמטיקה.
ליבוביץ והמיסטיקה 137224
במסדרת דיון פומבי אחד, אישה אחת שאלה את י"ל משהו שקשור למיסטיקה וקבלה (לא זוכר בדיוק מה היתה השאלה) והוא התפרץ עליה ואמר לה "מיסטיקה היא הזבל של המחשבה האנושית". כשמישהו מהקהל מחה על זה הוא ענה לו "אני לא מזלזל במלה זבל ולא במלה מיסטיקה".

אולי כבר חצו את הגבול בין רשות הרבים והיחיד? חפש מאמר מעניין של צבי ינאי באתר שלו על ליבוביץ.
ליבוביץ והמיסטיקה 137321
ובעניין זה, המלצה: ידיעות אחרונות של סוף השבוע (21/03/2003), המוסף לשבת, מדור "ספרים", עמ' 27: הביקורת של ערן סבג על התרגום החדש של "מורה נבוכים" להרמב"ם.
כי לפעמים גם קורה שלא. 137090
תרבות ומספרים קיימים גם ברשות הרבים - ספרים למשל.
כי לפעמים גם קורה שלא. 137183
לא נכון. ספר זהה גורר חווית קריאה שונה אצל כל אדם (בהתאם למבנה המוח שלו) וליצרת קונספט שונה במוחו כתוצאה מכך.
כי לפעמים גם קורה שלא. 137223
הוא אשר אמרתי. אם ספר גורר חויות שונות אצל קוראים שונים הרי בצורה כזו ה"תרבות" מתעשרת בדברים חדשים. אם הנוסחאות לא היו כתובות על ח'תכת ניר האם המתמטיקה היתה יכולה להתקדם מעבר ל 1+1=2?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים