בתשובה לכליל החורש נאורי, 24/03/03 18:26
ערוץ 10 137378
כמו שמיץ כתב, קיימת נטיה לאהוד את האנדרדוג. בנוסף, הניחוש שלי - ארה"ב עשתה כמה טעויות שגורמות לה להיראות לא כ"משחררת העירקים" (כפי שמכנים האמריקאים את המלחמה), אלא כמו שוטר בינ"ל, או כמו המנהל שנטפל אליך בלי סיבה כי הוא עוד זוכר איך כשהיית בכתה ד' היית מציץ לבנות. יש משהו מאוד אדנותי בהתנהלות האמריקאית, ויחד עם ההתעלמות מהאו"ם, זוהי אדנות על גבול הבריונות.
הגיוני?
האם כך באמת מכנים האמריקאים את המלחמה ? 137519
ייתכן ואיני חשוף כמוך להתבטאויות האמריקאיות והבריטיות, אך ממה שאני בכל זאת שומע נראה לי ש''שחרור העיראקים מרודנות'' אינו הטיעון המרכזי שלהם, להצדקת מלחמתם. ברור שכל המהלך הזה הוא חלק ממלחמה שהכריזו על הטרור אחרי אירועי האחד עשר בספטמבר. מה שאני שומע מבוש הוא בעיקר ''פרוק סאדם מנשקו'', כשהכוונה היא לנשק השמדה המונית שעלול לשמש למטרות טרור, וגם כל המאבק באו''מ ופרוייקט הפקחים היה קשור בנימוק הזה. גם ממה ששמעתי מבלייר בפרלמנט שלו ערב המלחמה, התרשמתי שהוא מנסה לשכנע בעיקר בסכנה מסאדם שמצוייד בנשק כזה.
''שחרור העיראקים'', ייתכן שאף הוא נשמע אך מדובר, כמובן, לא בנימוק אמיתי, אלא בהיסחפות, וניסיון להישתלב במגמות בתוך דעת הקהל בחלקיה ''המתקדמים'', כדי להקטין את הביקורת מהכוונים האלה.
אני גם חושב שהשימוש בנימוק הזה, לא רק שאינו אמיתי, אלא גם מחליש את הנימוקים האמיתיים, פועל גם מבחינה הסברתית כבומרנג, ובעקיפין גם יגדיל את משך זמן המלחמה ובאופן פרדוקסלי יביא כך לגידול בסבלו של העם העיראקי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים