137799
בזמן משבר הפאלקון הראשון, כתבתי משהו בנושא הסיוע הבטחוני לישראל ועסקת הפאלקון...
אהםם, מעניין עם זה עדיין אקטואלי.
אוקיי, נמצאה האבדה 137850
התעשיות הביטחוניות לומדות מהמשק הסעודי
*************************************

בהשוואה של המשק הישראלי למשק הסעודי, בולט הניוון היחסי של האחרון לעומת הראשון.
אחת הסיבות הפרדוקסאליות למצבה של הכלכלה הסעודית היא עודף פטרו-דולרים.

במבט הראשון נראה כי שדות הנפט הנם ברכה.
אבל במבט שני, ניתן לראות כיצד תעשיות הנפט ניוונו את המשק הסעודי:
גילוי וניצול שדות הנפט הנרחבים גורמים לכלכלה הסעודית להסתמך בעיקר על יצוא נפט. ענף זה הוא כה רווחי, שכל תעשיה אחרת פשוט נדחקה לקרן זווית. לכן אין בסעודיה כמעט השקעות בתעשיות מתקדמות, כי הן לא מביאות תשואה מהירה ובטוחה כמו תעשיות הנפט.
הנזקים של הפטרו-דולרים לא נעצרים בניוון ודיכוי שאר התעשיות. קיימים נזקים נוספים במישור האזרחי/חברתי, אשר קצרה היריעה מלפרטם.

לכן אזרח סעודי מהשורה, צריך לשאול האם מחיר הפטרו-דולרים שווה את הנזק שהם גורמים. מכיוון שהמשק הסעודי מסתמך בעיקר על הנפט, ובנוסף הנזק הוא נזק מצטבר ולא ישיר, רוב הסעודים יבחרו בהכנסות הנפט.
אבל אם תעשיות הנפט היו מהוות רק אחוז מהמשק הסעודי, וניתן היה לתקן את הנזקים במהירות; כנראה חלק מהסעודים יסכימו להודות שהנזק עולה על התועלת.

ומה הקשר בין הפטרו-דולרים הסעודיים לתעשיות הביטחוניות?
גם מדינת ישראל זכתה ב"פטרו-דולרים" המקומיים שלה, שגורמים לניוון ודיכוי התעשיות המקומיות.

המדובר כמובן בכספי הסיוע האמריקאי. אלו סובסידיות אשר הקונגרס האמריקאי נותן לתעשיות האמריקאיות באמצעות מדינת ישראל (ובאמצעות מצרים).
הכל טוב ויפה, עד שבשנה האחרונה התחלנו להרגיש את הנזקים המתלווים לכספים אלו, נזקים ישירים ומיידיים:

* חנק תעשיות קטנות, כגון תעשיית הטקסטיל הצבאי ותעשיות המזון. בעקבות הקטנת תקציב הביטחון השקלי, משרד הביטחון הסיט את ההזמנות מהתעשיות הללו אל מפעלים אמריקאיים אשר ניתן לשלם להם באמצעות הדולרי-הסיוע. זאת למרות שהמחירים בדולר-סיוע של מוצרים אזרחיים אלו גבוה בהרבה מאשר המחיר בדולרים סחירים.
את המחיר האמיתי משלמת, בין השאר, מתפרת רמון.
* ישראל מצטיירת כמדינה נזקקת ונתמכת, למרות שהיא לא, ויש לכך השפעות בין-לאומיות נרחבות.
רק אזכיר כי סכום הסיוע הביטחוני בעשר שנים האחרונות היה יכול לכסות את רוב החובות האבודים של המדינות העניות בעולם ובכך היה מאפשר להן להתקדם לאלף השלישי.
* הנזק הישיר, הכספי והתדמיתי, של התעשיות הביטחוניות - בעיקר עקב ביטול פרוייקטים אשר מתחרים בתעשיות האמריקאיות. זאת תמצית פרשת הפאלקון.
ובקרוב - וטו אמריקאי לפני כל מכירה...
* אובדן העצמאות הישראלית לטובת האינטרסים האמריקאיים.
אובדן האמינות של מדינת ישראל לטובת האינטרסים האמריקאיים.
נזקים מדיניים בעקבות ניגוד האינטרסים, כגון עתיד היחסים עם סין, הודו ומדינות נוספות.

ובהתאם לדוגמה הסעודית, אם הסיוע האמריקאי היה מהווה כאחוז מהתמ"ג, האם הסיוע היה שווה את הנזקים שהוא גורם?

סכום הסיוע האמריקאי הוא כשני מיליארד דולר לשנה. זה אכן סכום גדול.
אבל סכום זה מהווה פחות משני אחוז מהתמ"ג...
צודק. יש להיפטר מהסיוע האמריקני לאלתר 137858
צודק. יש להיפטר מהסיוע האמריקני לאלתר 137945
לא לאלתר, אבל יש להבין את הנזק הנובע ממנו. זו לא מתנת חינם כמו שאנשים חושבים. ככל התמכרות, גם מזו קשה להיגמל, ובייחוד לא בבת-אחת.
וסתם בתור דוגמה לא קשורה על דולר-סיוע, אני זוכר שבזמנו צה"ל קנה מחשבי IBM חדשים (אמצע שנות התשעים - פנטיום במהירות 200MHz~ שהיה ה-Upper-End). מחיר מחירון לפי דולר-סיוע 10K$. במחירי השוק, אולי 3K$. וזאת עוד דוגמא מתונה. שמעתי כבר על היחס 40K$ תוצרת אמריקאית לעומת 5K$ תוצרת רוסיה שהתאימה יותר. נחש במה מערכת הביטחון בחרה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים