בתשובה למיץ פטל, 29/12/00 12:44
אנטי-סימטריה 13786
אתה עושה סימטריה שלא קיימת. מותר למנהיגי מדינה לכפות דברים מסויימים על אזרחיהם; ויש דברים שאסור. ניתן לפחות לחשוב שמותר למדינה לכפות על אזרחיה שינוי של מקום ישוב; ניתן גם לחשוב שאסור למדינה לכפות על אזרחיה להפסיק להיות אזרחיה.
רוצה לומר: פינוי המתנחלים אל תוך ישראל אינו דומה כהוא זה להעברת המשולש לריבונות פלשתינית.
אנטי-סימטריה 13788
הבה ננסה שנית:

האפשרויות שיעמדו בפני מתנחל, אזרח ישראל, הן: 1. ישיבה בשטחה הריבוני של המדינה הפלסטינאית; 2. העתקת מקום מגוריו לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. בשום מקרה לא נשללת ממנו אזרחותו הישראלית, ואם ייחתמו אמנות-מס מתאימות, הוא גם לא משלם מס כפול. בהיותו אזרח ישראל - הוא זכאי לבחור בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה בישראל.

האפשרויות שיעמדו בפני ערבי, אזרח ישראל, הן: 1. ישיבה בשטחה הריבוני של המדינה הפלסטינאית; 2. העתקת מקום מגוריו לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. בשום מקרה לא נשללת ממנו אזרחותו הישראלית, ואם ייחתמו אמנות-מס מתאימות, הוא גם לא משלם מס כפול. בהיותו אזרח ישראל - הוא זכאי לבחור בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה בישראל.

עד כאן - סימטרי למדי, הלא כן? אוסיף ואציין שסביר שערבים ישראלים יוכלו לזכות באזרחות פלסטינאית תוך ויתור על אזרחותם הישראלית. קשה לדעת מה יהיה יחסה של המדינה הפלסטינאית לבקשת-התאזרחות של מתנחלים (שגם כן יבחרו לוותר על האזרחות הישראלית).
סימטריה 13808
כן, אם אתה מוכן לתת לערביי המשולש (נאמר) את הזכות להישאר בישראל (ולהחליף מקום מגורים), וגם מוכן לתת להם את אותם הפיצויים שאתה נותן למתנחלים שיחזרו, אז זה נראה בסדר. כמובן, אם רבים מהם (כפי שאני חושב שיקרה) יבחרו אכן לקחת פיצויים ולבוא להתיישב בגבולות החדשים של ישראל, מה יaצa לנו מזה?
סימטריה 13826
הייתי בטוח ש-it goes without saying שלאזרחים ישראליים יש "הזכות להישאר בישראל" ולקבוע את מקום מגוריהם בחופשיות רבה. סמכותו של שר הפנים (או הפקיד הממונה) לשלול אזרחות היא מוגבלת מאד, ובוודאי שאינני מעלה על דעתי שהיא תופעל באופן קולקטיבי.
נראה שבסוגיית המתנחלים יש קונסנזוס לפיו המדינה פוגעת בהם בכך שהיא מוסרת את בתיהם לריבונות פלסטינאית, ולכן הם זכאים לפיצוי שיאפשר להם לעבור להישאר בריבונות ישראלית ע"י העתקת מקום מגוריהם. אך טבעי הוא שהעקרון הזה חל על אזרחים ישראליים באשר הם. (בדיוק כמו העקרון שלא שואלים את האזרחים, שהיה נקודת המוצא של הדיון הזה).
בדיון אחר המתנהל באייל, תחת הסקר בנושא זכות השיבה, עלתה טענה (שאני עדיין מעכל אותה) לפיה לאנשים רבים יש קשר רגשי חזק מאד למקום הולדתם, והצורך לעזוב בית הוא בין הפגיעות הקשות ביותר באדם. אם אכן הדברים נכונים, הרי שההנחה שלך שרבים מערביי המשולש (הערה לעצמי: לבדוק איפה זה המשולש הזה) ממש ירצו להיעקר מבתיהם ויסתפקו בפיצוי כספי (הדגשתי - הם לא ייהנו מזכות-שיבה למדינה הפלסטינית אם יעשו כן) אינה נכונה.
כך או אחרת - מה יצא לכם מזה?! זה כבר מחוץ למסגרת הדיון הזה, כיוון שלא אני זה שהעלה את ההצעה. גלעד דנבום וצבי צוברי הם אלה שיוכלו, אולי, להשיב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים