בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/03/03 23:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
2 התייחסתי למילים בתגובתך א) מדוע שהמיעוט יושפע? השופטים אמורים להיות מעל לחצים חברתיים (והכוונה בלחצים חברתיים: "כל השופטים המגניבים פוסקים שמאלה אל תהיה חנון") ב) איך אתה מתכוון לארגן את בה"מ העליון כך שייצג מגוון דעות? ג)A) מה הדעות השונות שאתה מתכוון לדאוג לייצגן B) ובאילו פרפורציות? ד) מי יחליט בעתיד על הוספת או הסרת דעות הכרחיות לייצוג? ה)A) איך תיקבע ההגדרה הדעתית 1 של שופט B) ובידי מי? 1 חידשתי מילה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרי אופציה: הכנסת תרכיב ועדה על בסיס מפלגתי, בראשות שר המשפטים(?). הוועדה תבחר את השופטים מתוך רשימה שתקבע ע"י שופטי בית המשפט העליון, שתמיד תכלול פי n מועמדים ממספר המקומות שיש לאייש. הוועדה יכולה לדחות את הרשימה כולה, ולדרוש הכנת רשימת מועמדים חדשים, אך הדבר יהיה חייב להיות מאושר ע"י ועדת חוק חוקה ומשפט (ככה קוראים לוועדה הזו, נכון?). אסור שתהיה חפיפה בין החברים בוועדת חוק חוקה ומשפט לבין ועדת בחירת השופטים. אפשר להוסיף עוד סייגים, אם רוצים: הוועדה צריכה לאשר ברוב של שני שליש את הרשימה הסופית של השופטים שנבחרו, למשל, כדי למנוע השתלטות של רוב קטן על כל הרשימה. (כדי להבהיר, אינני מתמצא בשיטות בחירת שופטים. אני לא מביא כאן שיטה שאני יודע שקיימת במדינות אחרות. אני סתם מגלגל רעיון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטה כזאת תביא להפיכת מינויי שופטים לעוד קלף מיקוח לכניסה לקואליציה והצבעה לחוקים וכו' לא בטוח שבאופן משמעותי כמו שרים אך בעל כוח מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שחזרתי ואמרתי כבר כמה פעמים המלצתי על אימוץ שיטה שנהוגה במדינות דמוקרטיות אחרות, כמו בארצות הברית למשל, שעמדה במבחן הזמן, ולא ספגה כל כך הרבה ביקורת ועצבנה כל כך הרבה אנשים כמו השיטה שנהוגה אצלנו, שגם פסולה מבחינת השכל הישר. איני חבר בועדה להמצאת עוד שיטה חדשה (דברתי דווקא על שיטות ישנות שהוכיחו את עצמן במרוצת הזמן במדינות ותיקות ולא על עוד המצאה שאחר כך יתגלו חסרנותיה), ולכן לא אתייחס לסעיפים וסעיפי הסעיפים, נוסח סמילי. רק לגבי "השופטים אמורים להיות מעל . . .", זאת עובדה שהמערכות המשפטיות עצמן מנסות ליצור מנגנונים שיעזרו לשופטים להיות כאלה, חוקי הסוב יודיצה וכדומה, משום שאינך יכול לשנות את האופי האנושי ע"י זריקת מלים והוראות לשופטים: "תהיו מעל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה עמד בה"מ העליון לביקורת לפני הבחירות האחרונות? ועד כמה הביקורת הייתה חריפה בהשוואה לביקורת בארה"ב (ד"א אפשר גם בבחירות האחרונות שם) כיום נהוגה שיטת וועדה בעלת 9 חברים: 3 שופטים מבה"מ העליון 2 מלישכת עו"ד 2 מהכנסת ועוד 2 פוליטים (לא ידוע) מה רע בה? יש רוב למשפטנים מה שמכוון לשיפוט (וועדה) על פי שיפוט (שופט) ולא על פי דעות פוליטיות. הצעתך לגרום למגוון דעות מכוונת לאפליה מתקנת. כרצונך לא אכתוב אליך בעתיד בסעיפים על אף שהדבר מקל עלי. אשמח לתשובות מפורטות יותר או פחות. הכוונה הייתה ש"להנחתי" השופטים לא מושפעים מלחצים חברתיים של "קהילת" השופטים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתה בקשה לא לכתוב בסעיפים, אלא הסבר מנומק מדוע לא אתייחס לאמור בהם הפעם. כתוב איך שנוח לך. חוץ מזה, וחוץ מתגובה ליהונתן אורן למטה (שאף היא חזרה על דברים שכבר אמרתי פעמים רבות) אין לי מה להוסף כרגע לעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה טועה ביחס לארצות-הברית, אבל יש משהו יותר בסיסי שאני לא מבין. האם העמדה שלך היא ששופט לא יכול להפריד בין הדעות הפוליטיות שלו לבין ההכרעות השיפוטיות? ואם כך, מה לדעתך הרעיון בנתינת סמכות *כלשהי* לבית המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא רק העמדה שלי. זאת הנחה שמקובלת גם במערכות המשפט, וברורה מאליה גם מבחינת ההיגיון. למה יש סוב יודיצה ? למה שופט לא יכול לשפוט בעניין שיש לו בו נגיעה אישית (למשל, אחד המתדינים בפניו הוא מורה של הבן שלו, דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה.) ? הרי הוא מסוגל לעשות הפרדה . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מהן ההנחות המקובלות במערכת המשפט. מהמעט שאני מכיר, אני יכול לומר שנתקלתי בשני עקרונות לטובת בחירת שופטים ממקומות שונים באוכלוסיה. הראשון, הרעיון שהמשפט קשור קשר הדוק (אולי אפילו קשר של תוצאה, עדיין לא חשבתי על זה) לתרבות שבתוכה שוכן בית-המשפט. באופן יותר עמוק, נדמה לי שהרעיון הוא שכדי לעשות משפט צדק השופט צריך "להבין" את עולם המושגים והחוויות של המתדיינים. העיקרון השני, שמצא את מקומו בהמלצות של ועדת זמיר, הוא שהרכב בית-המשפט צריך "לשקף" (ולא לייצג) את הרכב האוכלוסייה כדי לא לגרום לניכור מצד חלקים ממנה. אם אני מבין נכון, הרעיון לא קשור לעשיית צדק, אלא לעקרון שצדק צריך גם להיראות. אני גם לא בטוח שדעה פוליטית זהה למעורבות אישית – האנלוגיה נראית לי קצת גסה. אבל עדיין לא הסברת למה לשיטתך יש בכלל טעם או צדק בנתינת סמכות לבית-המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מדוע אתה מסרב להבין את מה שאני אומר. "ההנחות המקובלות במערכות המשפט" אינן איזה שהם סודות שנודעו לי בבמקרה אלא דברים שכולנו יודעים עליהם והזכרתי שניים מהם בשמם המפורש. במערכת המשפט עושים פעולות שתכליתן אי השפעה על השופטים, למשל אוסרים על התקשורת לפרסם פרטים שקשורים במשפט כדי הכותבים לא ישפיעו על השופטים, כלומר ההנחה היא שהשופטים אכן יכולים להיות מושפעים. והעניין השני הוא ששופט שמכיר מישהו מהמתדיינים פסול לדון, כלומר ישנה הנחה שהיותו מכר של אחד המתדיינים עלולה להשפיע על פסיקתו, למרות שהוא אמור להפריד. האם דעה פוליטית של שופט לא יכולה להשפיע על פסיקתו כשנושא המשפט קשור בעניין הפוליטי שבו יש לו דעה ? מה "גס" באנלוגיה הזאת ? למשל, היה פעם דיון בבית המשפט העליון על זכותו של רבין לדון על הגולן לאחר שהבטיח לפני הבחירות לא לעשות זאת. האם דעתו האישית של השופט בעניין הגולן לא יכולה להשפיע ? למה קרבתו לאחד המתדיינים כן יכולה להשפיע ודעתו הפוליטית לא ? שמחתי, (והאמת הופתעתי) להבין מדבריך שאיזו ועדה שבראשה יצחק זמיר, (מצביע מרץ אופייני. איך אני יודע ? הרי איני אמור לדעת. זאת הנקודה בדיוק.), חשבה שהרכב בית המשפט צריך לשקף את הרכב האוכלוסיה. זה משהו קצת דומה למה שאני טוען, למרות שלדעתך הדבר קשור לא בצדק אלא "בראיית הצדק", ולכן הופתעתי מהכוון שממנו זה הגיע. אם בארזים נפלה שלהבת . . . ואני מניח שזו הודעתי האחרונה בעניין זה, כאי אנחנו בעצם חוזרים על עצמנו ללא הרף, וחבל על האנרגיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |