בתשובה לישי, 28/03/03 22:59
תגובה מאוחרת 137907
א. להזכירך - התרגיל המסריח לא הוביל להחלפת ראש הממשלה, אלא לשינוי בהרכבה.
ב. החוק החדש מכיל את עקרון אי-האמון הקונסטרוקטיבי, כלומר, לא ניתן להביע אי אמון בממשלה מכהנת בלי להכריז מראש מי ראש הממשלה שירכיב את הבאה. בכך נמנעת במידה רבה הסחטנות.
ג. האם הייתה פחות סחטנות בממשלות של ראשי ממשלה שנבחרו ישירות? להפך, כוחן של המפלגות הסקטוריאליות גבר והלך, בעוד המפלגות ה"גדולות" התרסקו אל מי האפסיים של 20 מנדטים.
ד. שוב להזכירך - מעולם לא היה רצף של מערכות בחירות כה רבות בתקופה כה קצרה כמו זה שחווינו בעשור האחרון - 96, 99, 2001, 2003. לטעון שהבחירה הישירה הביאה ליתר יציבות של הממשלה ("משילות"), זו התעלמות מהמציאות.
ה. להזכירך פעם שלישית - הבחירה הישירה הביאה אותנו לטלטלה פוליטית מתמשכת, עם מהפך כל שנתיים-שלוש. אפשר לטעון שהעובדה ששרון היה הראשון בעשור האחרון שנבחר לקדנציה שניה נעוצה באישיותו, אבל אני חושב שזה לא מקרי שזה קרה ברגע שהבחירה הישירה בוטלה.

לבסוף, רק הערה - כדי לקיים בחירות אזוריות (שאני מתנגד להן), לא צריכים 120 אזורי בחירה. במקומות רבים בעולם האזורים הם רב-נציגיים, כאשר מספר הנציגים של האזור נקבע על פי מספר האזרחים המשתייכים אליו.
תגובה מאוחרת 137910
ה. האם אתה יכול לנטרל את שאר הגורמים ששמשפיעים על הקדמת בחירות כדי להראות שרק שיטת הבחירה היא זו שגורמת חיוסר יציבות?

-הרי קרו דברים יוצאים מהכלל בעשור האחרון
-אני לא מתכוון לנגח אלא רק לשאול
תגובה מאוחרת 137929
שתי תשובות - א. לא, אי אפשר, אבל אפשר לראות מה יקרה מכאן והלאה. יהיה זה דבר מדהים למדי אם תקופת הטלטלה הפוליטית שגורמיה אינם בשיטה חפפה בדיוק לתקופת שיטת הבחירות הישירות.
ב. ישנם גורמים מבניים בשיטת הבחירות הישירות שמעודדים חוסר יציבות במערכת, לעומת גורמים בשיטה הישנה-חדשה שמעודדים יציבות. כלומר, לא ניתן לנטרל גורמים אחרים בניתוח של מה שקרה, אבל אפשר להציג מראש מודל שידגים את השפעות הבחירה הישירה על התנהגותם של מפלגות ומנהיגים. תיאוריה, יעני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים