בתשובה לרגע, 31/12/00 0:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) אלו המאמינים בקיומן של "אינטליגציות מרובות" נוטים להכניס את המוזיקה לרשימת סוגי האינטליגציות. אלו הסבורים שאינטליגנציה ניתנת להגדרה במספר אחד (ציון איי קיו) אינם רוצים לקרוא לכישרון מוזיקלי אינטליגציה, משום שהוא אינו קשור כלל לסוגי האינטליגציות האחרים, ולא ניתן להכליל אותו באותו מספר אחד. 2)אם נגדיר שיעור פשיעה נמוך כמדד לתרומה לחברה, נמצא שהשחורים באמריקה תורמים פחות מאשר הלבנים. אם נמצא שהפרשת מיסים (שאותם צריך כדי לעזור לחלשים!) היא מדד לתרומה לחברה, נמצא שוב שהשחורים תורמים פחות מהלבנים. אם נחליט שלימוד והשכלה הם המדד לתרומה לחברה... אתה יכול לנחש מה נמצא . אם נערוך מבחני איי קיו לשחורים ולבנים, גם אז ביכולתך לנחש מה נגלה. ואם אינך מסוגל לנחש, קרא שוב את המאמר. נכון - אי אפשר להסיק שיש התאמה מוחלטת, אצל כל יחיד, בין תרומתו לחברה לבין שיעור האיי קיו שלו, אבל בעניין זה חשוב לזכור את חוק המספרים הגדולים. חוק המספרים הגדולים אומר שהתאמה כללית לא תימצא אצל יחידים אבל תימצא בסך הכול. כלומר : אם שרון מוביל על ברק ביחס של 2:3, ואנו סוקרים חמישה אנשים, רוב הסיכויים שדעותיהם לא יתחלקו בשיעור של 2:3. ייתכן שארבעה ייתמכו בברק ואחד בשרון או ההיפך, וייתכן שכולם ייתמכו באותו מועמד. הכול אפשרי. אולם אם נסקור אלף איש, הסבירות שדעותיהם לא יתחלקו בשיעור הדומה ל-2:3 היא מועטה מאוד, כמעט אפסית. המסקנה : כללים שאינם נראים נכונים אחרי בחינת כמה מקרים פרטיים הם נכונים כאשר מסתכלים על התמונה הכוללת. 4)הכישורים הנדרשים להצלחה במבחני איי קיו מילוליים אינם כאלה שמחשב מסוגל להתמודד איתם. עם מבחני איי קיו מתמטיים מחשב יכול להתמודד ביתר קלות, אך רק לפי תבניות שהוכנסו לתוכו. אין לו אינטואציה המאפשרת לו למצוא תבניות חדשות בעצמו. לכן מחשב לעולם לא יקבל פרס נובל. הנה כי כן, מבחנים אלו בודקים כישורים שהם אנושיים ואנושיים בלבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני שמח שהגענו להסכמה - אין הגדרה חד משמעית לאינטלגנציה. אינטואטיבית, הכוונה היא לסך הכישורים שמקורם במוח (מתמטיקה, מוזיקה וכישורים מוטריים - כולם עונים להגדרה). אתה יכול, כמובן, להגדיר את המונח כ"מה שנמדד במבחני איקיו" אבל אז המדד הופך לחסר משמעות ולא ניתן להשליך ממנו דבר - ואכן - התשובה הנפוצה ביותר בקרב אנשי מקצוע לשאלה "מה נמדד במבחן IQ?" היא "היכולת להצליח במבחני איקיו". 2) הדבר מזכיר לי את ה"שאלה" המפורסמת "לו הכרת אישה בהריון שכבר יש לה שמונה ילדים, שלושה מהם חרשים, שניים עיוורים, אחד סובל מפיגור שכלי והיא עצמה חולת סיפיליס. האם היית מייעץ לה לעשות הפלה?" כאשר התשובה לתשובה "כן" היא "בזה הרגע הרגת את בטהובן". פרט להקשר המיידי (גנטי) שלה לנושא, היא גם מבהירה, אני חושב, היטב מדוע אין לנתונים סטטיסטיים משמעות. גם משיקולים א-הומניים (כלומר שרואים ב"תרומה לחברה" דבר בעל משמעות כלשהי) נובעת המסקנה שאין מחיר לבאך, אינשטיין מארקס ותופעות-חד-פעמיות נוספות. הסיכויים הקלושים שמתוך ציבור חסר-סיכויים-סטטיסטית (כמובן, בהנחה שנקבל את טענותיך) יצמח אדם שכזה אם תנתן לו התמיכה המתאימה, היא לבדה לא מצדיקה שלילת הזדמנויות על בסיס גזעי\תרבותי. 3) (4?) לצערי, אין לי סבלנות כרגע להכנס לזה. בהזדמנות אחרת. אסיים בטענה הסבירה-מאד שגם אם "גבולות" היכולת שונים מגזע לגזע, תרבות לתרבות או מאדם לאדם - אל הנורמה כולם מסוגלים להגיע וזו חובת החברה לאפשר להם להגיע לשם. רגע, 154 IQ
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו נערכות יותר הפלות אולי היינו מפסידים את בטהובן, אך היינו מרוויחים הרבה חיים אחרים : של מיליוני אנשים שנרצחו, נשדדו ונאנסו על ידי אנשים שכל סטטיסטיקאי היה ממליץ להפילם בבטן אימם (מחקר ששבה את ליבי ופורסם לאחרונה בעיתון הסביר את ירידת הפשיעה בארה"ב בהפלות שנעשו בה מ-1976) אני מבין שבכוונתך להביא לעולם כמה עשרות ילדים (לפחות). הרי לעולם לא תוכל לדעת, אם לא תעשה זאת, מה הפסדת. ליבי ליבי על בת זוגך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |