בתשובה לטל לינזן, 13/12/99 20:38
איני מיני מייני מוו 1382
ראשית, לא התייחסת לנימוק הראשון שלי, שהוא רציונאלי מאין-כמוהו. יש בארץ שאינה מספקת לפחות משהו ממזונה עצמה, משהו נחשל ומסוכן.

שנית, אני לא חושב שהגישה שלי סנטימנטלית. אולי "הוליסטית" והחישוב הוא אכן של רווח ותועלת כנגד עלות. אבל הרווח והתועלת אינם יכולים להמדד אך ורק בתוצרת החקלאית, ישנן השפעות נוספות , הסמויות מן העין, שגם להם יש קיום כלכלי, או רציונאלי.

אני אישית יכול מכיר מספר משפחות שיש לרשותן מטעים ושדות, וגדלים על ערכי החקלאות לא רק כבחירה כלכלית, אלא כתפיסת עולם. הקבוצה הזאת תורמת, אם תרצה ואם לא, במשהו למרקם החברתי בישראל, ולאו דווקא החברתי.

אם כבר אתה מדבר על החקלאות, מה עם גידולי החי ? הרפתות, שמבזבזות כמויות אדירות של מים (ומזהמות כמות אדירה נוספת) ? האספסט שמיועד להאכלתן ?

הקשר בין האדם לאדמה חשוב מידי, ויש לו השלכות רבות מידי, כאלה שאני, וגם אתה, לא יכולים בוודאי להעלות בדעתנו. למרות הכל, מחשבה קרה על הפסקת עיבוד האדמה ויצירת "ריאות ירוקות" ליופי בלבד, דומים במידת מה לרעיון של חיסול הג'ונגל ושימור כל סוגי בעלי החיים, בגני חיות מאובזרים היטב. זה לא זה, זה פשוט לא זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים