בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/04/03 6:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה ערים בבקעת הירדן בתגובה לפיגועים, אבל אולי אני מתבלבל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בבקעת הירדן יש אך עיר אחת בלבד - יריחו שתושביה חיים בשקט ושלווה וכמובן לא הופצצו. העיר שבה פעולותינו גררו את הכי הרבה ביקורת הייתה ג'נין, ושם השתמשו בדחפורים ברובע אחד מאד ספציפי בו התבצרו המחבלים, כדי להגיע עליהם, ולא בפצצות כפי שעושים האמריקאים בערי עיראק. אשר לשיטת ההרתעה שאני מציע, אין ספק שאתה אכן מתבלבל. אני דברתי על מצב שבו קיימת רשות פלשתינית ששולטת על שטח מסויים ואחראית לנעשה בו, ורק אם לא תיענה לאיום מפורש, ולא על מצב כמו היום שבו אנו שולטים בערים. איך אום אל פאחם משתלבת בזה איני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי זאת מספר פעמים, גם בתגובות שנספחו למאמר ''יריחו תחילה''. לא כשאנחנו בתוך הערים. אבל אם בעתיד בעקבות מפת דרכים כזו או אחרת או בעקבות איזו ''הפרדה'' גאונית נמצא עצמנו מעבר לאיזה שהוא גבול, ובצד השני שוב ממשלת רצח ששולחת רוצחים משלה ומפעילה רוצחים מאום אל פאחם, אעמוד שוב מאחורי התכנית הזאת. האיום יופנה כמובן למקום שבו אנחנו לא נמצאים, לא לאום אל פאחם, גם אם הרוצח יצא ממנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |