בתשובה לירדן ניר, 02/01/01 2:23
הוא פשוט שוויונר 13883
שאלה אישית לי אליך.
אין לי מושג מה מצב חשבון הבנק שלך, אך
אני סמוך ובטוח שהוא טוב מזה של רוב בני
העולם השלישי.
מדוע שלא תתרום חצי מהכנסתך החודשית לאנשים
האומללים הללו ? זה מעט מחוצף לתבוע
את שוד רכושם של עשירים ערטילאים במקום
לחטט בארנקך שלך.

העניין הוא לא אישי, כמובן.

לפי השקפת עולמך רכושו של אדם שייך לכלל
הציבור וזה יכול לחלק אותו כראות עיניו.
אני רואה את תפקידו של הציבור (או המדינה)
בדרך אחרת לגמרי.
איני ליברטיאני קיצוני, כפי שכבר הסברתי,
ואיני פוסל כליל את מדיניות הרווחה, אך
בין זה לבין שוד בעלי ממון נוסח רובין הוד,
מה שאתה מציע, המרחק רב.

בקיצור, ייתכן שאתה חושב שלא מוצדק שלמישהו
יהיו במזוודתו שטרות בסך מיליון דולר, אך
אין לך כל זכות לגזול אותם ממנו. ממש כפי שאני רשאי לסבור שדיעותיך מוטעות, אך
אין לי כל זכות לשלול ממך את זכות הבחירה.

כל זה מבחינת התיאוריה הליברטיאנית -
קפיטלסטית. אני מודה שלא הייתי תומך
בה בהתלהבות כזאת, אלמלא היה לי ברור
שסוציאליזם הוא חסר סיכוי (כבר אמרתי
שהכול תלוי באינטליגציה ? ולהשקיע כספים
באנשים שאינם יכולים לעזור לעצמם - הרי זה
כמו לתת כסף לעראפת בתקווה שהדבר ישפר
את המצב הכלכלי בשטחים).

את גודל הנזק שיכול לחולל הסוציאליזם
ימחיש מצבם של החרדים בארץ - הם עניים
מרודים דווקא בשל מדיניות הרווחה, שבגללה
יכולים הם להרשות לעצמם לא לעבוד.

ונחזור לדוגמא של הג'ינג'ים - אם הגנן לא
מחלק לרמי ולדנה סוכריות בשל צבע שיערם,
צריך לפטרו, משום שהוא מקבל משכורת
מהממשלה (בהנחה שמדובר בגן ציבורי), אך
אינו ממלא את תפקידו כהלכה.
לעומת זאת, אם אדם פרטי יחליט לא לחלק
לרמי ולדנה סוכריות, יהיה זה מרושע מצידו,
אך לא תהיה זו זכותנו להשחיל ידיים לכיסיו
ולהוציא משם עוד שתי סוכריות כדי לתקן את
העוול.
מה שאכן נוכל לעשות הוא לגשת למכולת,
להוציא את ארנקנו, לקנות שתי סוכריות על
מקל, גדולות ואדומות. הילדים המתייפחים
יביטו בנו בהכרת טובה וחיוך יעלה על שפתיהם.
הוא פשוט שוויונר 13892
זה לא רק עניין של צדק חברתי זה גם עניין של פרקטיקה. בחברה שבה יש פער גדול בין עניים לעשירים, שבה העניים לא יכולים להבטיח לעצמם את תנאי המינימום לקיום מכובד ושיש בה שפע שאינו נגיש עבורם (פיתוי) תהיה רמת פשיעה גבוהה.
כאשר לאדם אין מספיק כסף כדי לקנות לעצמו אוכל, הוא יכול לעשות אחד משני דברים, להתאמץ יותר כדי להשיג כסף בדרכים חוקיות או להשיג את הכסף בדרכים לא חוקיות. ככל שיהיו יותר אנשים שצריכים להחליט את ההחלטה הזו וככל שיהיו להם יותר פיתויים (כלומר פערים כלכליים בסביבה הקרובה) יהיו יותר אנשים שיבחרו באפשרות השניה. ככל שיהיו יותר אנשים שיאלצו לבחור באפשרות השניה היא תהיה יותר לגיטימית בעיני אילו שצריכים לבצע את ההחלטה הזו.
בנוסף, ריבוי מצוקה גורר תופעות פוליטיות מכוערות, מפלגות סקטוריאליות שמקדמות עניינים כלכליים מידיים תוך התעלמות מהמאקרו כלכלה ומההשפעות של ההחלטות הללו על העתיד של המדינה. בסופו של דבר הכלכלה סובלת.

בסופו של דבר, מיסוי פרוגרסיבי ומדיניות רווחה הם סוג של ביטוח מבנה חברתי, אתה משלם כדי שלא ייווצר מצב שהמצוקה תגיע לרמות כאלו שיסכנו את מבנה החברה שבה אתה חי.
הוא פשוט שוויונר 14007
מדינות שבהן השוויוניות גדולה אינן מדינות
רווחה דווקא או מדינות סוציאליסטיות.
מדינות שבהן השוויוניות גדולה הן מדינות
שבהן כלל האוכלוסיה נהנה מאינטליגציה גבוהה.
השפעת המשטר הפוליטי על השוויון נמוכה
בהרבה מההשפעת איכות החומר האנושי במדינה.

ולגופו של עניין, העלאת תקציב המשטרה תועיל יותר להפחתת הפשיעה מאשר העלאת קצבאות הילדים בשיעור דומה, וזה פשוט וברור.
הוא פשוט שוויונר 14044
עד כמה שאני יודע המדינות שבהן רמת השוויוניות גדולה הן מדינות שהצליחו לשלב את הגישה הקפיטליסטית עם מדיניות רווחה (כמו למשל בהולנד או באנגליה), הגישה הקפיטליסטית הקיצונית (כמו למשל בארה''ב) רק מגדילה את הפער.

תוספת שוטרים לא תעצור את מי שחייב לעבור על החוק (נרקומנים, רעבים) ורק תגרום לו להיות פושע אלים יותר ומקצועי יותר עם הזמן. בנוסף היא תגדיל את מספר האסירים, שהם נטל על החברה.
הוא פשוט שוויונר 14073
מצטער על העיכוב. לא, זה היה סתם מסיבות פרוזאיות, ולא בגלל ששלפת כנגדי סוף סוף את נשק יום הדין: למה איני מחלק את ממוני לרעבי אפריקה.

לא שאני מזלזל בטיעון הזה: הוא כבד משקל. ווריאציות שלו מככבות בדיונים עכשויים בפילוסופיה של המוסר. תשובה חלקית מאוד תהיה חוסר האפשרות *המעשית* שלי לעשות משהו בנידון. אני מוכן להתחייב (לא שיש לזה משמעות מעשית) שאם תעלה יוזמה סהרורית של תרומה מסיבית של ישראל לחלכאי העולם, והדבר יהיה כרוך בירידה דרסטית ברמת החיים שלי, אני אתמוך.

מה שכן, שים לב שהטיעון הזה עובד גם נגדך. זאת בגלל שאפילו אתה לא מתכחש למוסר כלשהו. העניין הוא שבאשר לרעבי אפריקה זו כבר לא בעיה של שוויון - הם פשוט *מתים* מעוני. נניח שאתה בטיול בשטח ביום חם, ולפתע אתה נתקל במטייל גווע בצמא וברעב - האם לא תיתן לו קצת מים ואוכל (כשאתה בטוח שעוד שעתיים אתה מגיע למכונית)? האם אינך חושב ש*חובתך* לעשות זאת (ואין זה משנה מה הביא את המטייל ההוא למצבו, ועד כמה הוא טיפש)? אם כן, אז אתה נדרש בדיוק כמוני לתת קצת כסף, לא הרבה, לרעב או שניים באפריקה. אני חושב שהסיבות שאתה לא עושה זאת הן בערך אותן הסיבות שלי.

מעבר לזה, אני אשמח אם תפסיק לשים בפי תוכניות שלא העליתי. בשום מקום לא אמרתי כמה כסף צריך לקחת ממי, למה ואיך. הוויכוח שלי הוא רק עם טענתך, לפיה הרצון לשוויון הוא מתועב. אם נחזור לילדים והסוכריות, אתה מסכים שהאדם הפרטי שקיפח את הילדים הג'ינג'ים הוא מרושע. מה גורם לך להסכים?
14101
אותי לימדו שכל המציל נפש אחת (לאו דווקא
מישראל) כאילו הציל עולם ומלואו.
איני מבין מדוע אתה זקוק למבצעי ענק למען
העולם השלישי, הרי די ב-‏100 דולר שתתרום
מכיסך כדי לסעוד כמה משפחות רעבות באפריקה
במשך שנה. ויש כמה אתרים האוספים תרומות
כאלו. חפש ומצא.
באשר לי עצמי, איני סבור שנתינת כספים
לאפריקאים היא מעשה מוסרי. מעשה מוסרי הוא מעשה שהיית רוצה שהכול יהיו שותפים לו. אם הכול יתרמו 100 $ לאפריקה, תשאב הבאר הפתוחה של אפריקה את הכספים מבלי שיותירו בה חותם. אולי הם ישמשו לקניית
נשק לקרב הבא של בני הזולו.
כפי שאמרתי, אין טעם לסייע למי שאין בו
הכישרון המינימלי להיעזר בסיוע, ושאת
הסיוע אולי יגנוב ממנו הדיקטטור המקומי.
אם יוגדרו במחקר מדעי גורמי האינטליגציה
בצורה ברורה יהיה מקום לעשות מאמץ ולהביא
את בשורת החוכמה לאפריקה.
ואגב, איני סבור שהרעב באפריקה הוא אשמתם
של האפריקאים. זו אשמתו של אלוהים שכך
ברא את האפריקאים.

ובחזרה לילדים הג'ינג'ים : אם למחלק לא
היו די סוכריות כדי לתת לכולם, והאפשרות
היחידה שהייתה בידו היא לקפח את הג'ינג'ים,
מעשהו הוא הוגן וראוי (הדרך הנכונה לבחור
את השניים שלא יקבלו את הסוכריות תהיה
הגרלה)
אם היה מחליט לא לחלק לאף אחד, משום שאינו מסוגל לחלק לכולם - לא היה זה מעשה נכון,
אף שהיה זה מעשה שוויוני יותר.
14111
כנראה שאותך לימדו מהירושלמי.
בבבלי זה דווקא ''נפש אחת מישראל''.
14116
הרב גורן טען בתוקף שהגרסה הנכונה
היא גרסת הירושלמי, ומי אני שאחלוק
עליו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים