בתשובה להקריבו המקוטב, 03/04/03 9:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בנוסף, האפשרויות של יהודי צפון אפריקאי הן א. לעלות לארץ - האפשרות הזו זכתה לקידום חזק מאוד של אנשי הסוכנות היהודית שהסתובבו במקומות הללו ועשו קידום מכירות חזק מאוד לישראל, בנוסף הם אירגנו את על ענייני הנסיעה. ב. להגר לצרפת (או איטליה) - בניגוד לישראל שפעילי הסוכנות הבטיחו שתהיה שם עבודה, מקום מגורים וכו' באירופה לא חיכה להם אף אחד ורק מי שהיה להם כסף, השכלה או קשרים היה סיכוי להצליח לבנות חיים במקומות האילו. רבים מהאנשים שהאופציה הזו הייתה פתוחה בפניהם בחרו בה למרות שידעו מה קרה ליהודים שחיו בארצות הללו כמה שנים לפני כן. ג. להגר למדינה אחרת באמריקה או אירופה - האפשרות הזו הייתה פחות זמינה בגלל הקושי היחסי לקבל אשרות הגירה למדינות הללו וגם בגלל ענייני השפה, המרחק הגאוגרפי ועלויות הנסיעה. ד. להשאר - בתקופה ההיא החל גל פוגרומים ואנטישמיות קשה במדינות הללו בגלל הקמת מדינת ישראל. להשאר במדינות המקור היה מאוד מסוכן ואכן רק מיעוט זבמיעוט בחר שלא להגר. בקיצור רק חלק קטן מהאנשים שהייתה להם ברירה אמיתית באמת הגיעו לארץ. ורבים מאילו שבחרו לעלות עשו זאת מחוסר ברירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת הפטרוניות הזאת? תשאל את העולים שהגיעו ארצה (עוד נשארו מהם מספיק אנשים) למה הם באו, ותשמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאף אחד יספר שהוא העדיף להגר למקום אחר אבל בחר לעלות לארץ רק בגלל ששילמו לו על הכרטיס והבטיחו לו בית ועבודה. הרבה כן יספרו לך על דורות של חיים ביחד עם הערבים בהרמוניה תוך כבוד הדדי וחופש, הרבה יספרו לך גם על האנטישמיות שהתעוררה אחרי קום המדינה ועל הפוגרומים שבצעו בהם. הפעילות של פקידי הסוכנות שסיירו בכל הארצות הללו וחיפשו קהילות יהודיות להעלות לארץ ישראל תוך סיכון חייהם אינה סוד וגם עליה ניתן למצוא הרבה עדויות. את הכעס על ההבטחות שהופרו את יכולה למצוא בעירות פיתוח ושכונות מסויימות גם היום. הרבה אחרים יספרו לך שהאליטה של הקהילות ההן היגרה לצרפת ואיטליה ורק ה''בררה'' עלתה לארץ. אני לא טוען שיהדות צפון אפריקה היא לא ציונית אלא שהתמונה שאת מציירת כאילו בפני כולם הייתה ברירה להגר למדינה שבה יחיו טוב יותר והם למרות הכל בחרו להגר לישראל מטעמים אידיאולוגיים אינה מדוייקת. רבים מאילו שהייתה להם אופציה ריאלית נוספת בחרו בה (ורובם ממשיכים להחזיק באידאולוגיה ציונית) ולרבים מהמהגרים לישראל ההגירה הזו הייתה האופציה העדיפה גם מבחינה כלכלית או לפחות כך זה ניראה משם. זה נחמד כשהתנאים הכלכליים מסתדרים עם האידאולוגיה אבל המציאות מראה שכשהם לא מסתדרים השיקולים הכלכליים הרבה פעמים מנצחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבינה למה שהם יתביישו? אין ספק שאנשי הסוכנות עודדו את העליה וכו' אבל זה לא משנה את המציאות שקהילות שלמות נטשו את כל שהיה להם, בגלל הבטחות מעורפלות של שליחי סוכנות למדינה, שאפילו הקיום שלה, שלא לדבר על מצבה הכלכלי, היה בספק. הם לא היו טמבלים, וכבר היה דואר והם יכלו לדעת מה קורה כאן בארץ. בלי העובדה שקמה כאן, בארץ ישראל, המדינה של היהודים, לא היה שום כוח מצליח להזיז את האנשים הללו. אגב הפוגרומים, יש לי דוד שנשאר בטוניס עד שנות השבעים. לא זכור לי שהוא דבר על פוגרום כלשהו. סבתי ז"ל היתה גם נוסעת מטוניס לצרפת (ומשם מגיעה לארץ תוך שהיא מבקשת לא להחתים את דרכונה- דבר שכנראה היה מקובל) וחזרה, ללא שום בעיות. בקיצור, לא נראה לי שמצב היהודים בארצות ערב אחרי קום המדינה היה כל כך גרוע. בלי ספק היו הצקות (ואפילו רצחו שם את הרב מצליח מזוז הי"ד) אולם לא ברמה שתצדיק בריחה המונית. ולגבי נצחון השיקולים הכלכליים על האידיאולוגיה: אין ספק שאתה צודק שפעמים רבות השיקולים הכלכליים מנצחים, וההסטוריה היהודית מלאה בדוגמאות. אולם זה לא משנה את העובדה שיש אידיאולוגיה אצל רבים מאוד מאלה שעלו לארץ, ואפילו אצל אלו שלא עלו. אידיאולוגיה האומרת שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ובה, ורק בה, יכול העם היהודי להקים את ישותו הלאומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עזבו מפני שמצאו את עצמם בצד הלא נכון של הסכסוך הערבי ישראלי וזוהו עם האויב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מדוע אתה קובע קטגורית שהעליה נבעה מנוחות אישית ותו לא? אני חושב שהאמת נמצאת איפושהו באמצע - הם סבלו מזיהוים כיהודים אבל במקביל, הקמת מדינת ישראל סיפקה להם מקום אחר שבו הם חשבו שלא יהיו מיעוט אלא בקרב אנשים שהם מרגישים מזוהים איתם במישור הלאומי והדתי. העובדה שהאשלייה של חלקם הגדול נופצה עם הגיעם לארץ היא כבר תוצר לוואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב השאלה מדוע ב 1909 1919 1929 1939 זהותם במישור הדתי והלאומי לא הציקה להם עד שקמו ועזבו, וב1949 הכוון כבר היה ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עד 1949 האפשרות המעשית להגיע לארץ, ולחיות בה, היתה קשה מאוד. תחשוב על משפחות ענפות עם ילדים וזקנים. התופעה של עזיבת צעירים (ובעיקר צעירות) את המשפחה ומעבר לארץ אחרת, היא כנראה תופעה די אשכנזית ודי חילונית. (מה שמסביר את העובדה שההתחלנות היתה מעין תנאי מוקדם לעליה לארץ..) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שחלק מהיהודים שהגרו מצ. אפריקה לצרפת, מגיעים היום לארץ. ונראה שלפחות חלקם עשירים, לפי הוילות ודירות הפאר שהם קונים/בונים לעצמם כאן. נראה גם שלחלקם זו עלייה מוחלטת לארץ, כלומר העברת מרכז הפעילות והחיים לכאן, ולאחרים זו מעין הכנת מקלט, או מעבר בשלבים. כל זאת בגלל גל האנטישמיות הנוכחי בצרפת. כלומר, אנשים אמידים בעלי אזרחות צרפתית (כלומר, ביכולתם לעבור לכל מדינה אחרת ב-EU) בוחרים דווקא לעלות לארץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |