בתשובה להאייל האלמוני, 09/04/03 11:11
נימבי? 139892
א) ''שכן זה מבוסס על הרעיון שרשויות מבוססות תעזורנה לרשויות בעלות קשיים כלכליים.'' כלומר החיסכון מבוסס על הרעיון של איחוד רשויות בעלות אופי שונה.

ב) איך שאתה רוצה.

ג) מכיוון שפיצלת לשתי פיסקאות, המשכתי גם אני, אין כאן ניסיון לומר משהו.

ד) אני מבין את טענתך לחלוטין, אני רק מנסה להסביר לך מדוע האיחוד פוגע ברשויות הקטנות (על אחת כמה וכמה ברשויות מבוססות).
נימבי? 139899
ד) אם אתה מבין, אז אני לא מבין כלל את הדרך שבה ניהלת את הדיון עד עכשיו.

בכל מקרה, ברור שאיחוד יכול לפגוע באינטרסים של תושבי רשויות קטנות מבוססות וחזקות. אבל רק במידה והעומד בראש הרשות המאוחדת, שכוללת גם את הרשות הקטנה, יגיע למסקנה שהתועלת לכלל התושבים תעלה על הפגיעה בתושבי הרשות הקטנה, ושהפגיעה בתושבי הרשות הקטנה היא בתחום הסביר. גם מס הכנסה פוגע באנשים עשירים. כל סלילת כביש פוגעת באינטרסים של אנשים מסויימים. האם אתה מציע לנהל מדינה ללא פגיעה באינטרסים של אף אחד, של אנשים מבוססים, או של שועל בלבד?
נימבי? 139905
זו ממש לא הצעתי. מה שאני טוען הוא שבמצב של איחוד רשויות יווצר בידי הרשות הגדולה ביותר כוח בלתי פרופציונלי מאחר ולה היכולות האדמינסטרטיביות הטובות ביותר לניהול הרשות המאוחדת, וסביר להניח שגם לה מרבית התושבים. נניח שבמצב שלום אוטופי מחליטים לאחד את מצריים וישראל. הכוח שיהיה לישראל להתנגד למהלכים הפוגעים בה (לדוגמא כביש טאבה - ביירות שייעבור במרכזי אוכלוסיה גדולים) ייקטן משמעותית.
נימבי? 139909
מה יהיה ההבדל, לאחר האיחוד, בין מה ש*היה* רשות קטנה, לשכונה בתוך הרשות הגדולה?
נימבי? 139918
שלרשות קטנה יש את הכוח להטיל וטו על דברים שנמצאים בשטח השיפוט שלה.
קרא שוב את השאלה, 139920
שים לב למילים לאחר ושהיה.
קרא שוב את התשובה 139923
או שאני לא מבין את פלפולי המלים שלך או שאתה טוען שלשכונה בתוך רשות גדולה תהיה זכות וטו.
קרא שוב את התשובה 139925
שאלתי "מה יהיה ההבדל, לאחר האיחוד, בין מה ש*היה* רשות קטנה, לשכונה בתוך הרשות הגדולה?", וענית "שלרשות קטנה יש את הכוח להטיל וטו על דברים שנמצאים בשטח השיפוט שלה.".

אבל, "לאחר האיחוד" (וזה מה ששאלתי), לרשות הקטנה לא יהיה "את הכוח להטיל וטו על דברים שנמצאים בשטח השיפוט שלה.", ולכן זאת תטל"א. האם אתה מעוניין לענות גם לשאלה ששאלתי?
קרא שוב את התשובה 139926
טוב, בוא נעשה את זה לאט וברור - יש שתי דרכים לקרוא את שאלתך:
א) מה יהיה ההבדל, לאחר האיחוד, בין מה ש*היה* רשות קטנה, לבין מה שעכשיו שכונה בתוך הרשות הגדולה?
זו נראית לי הדרך הנכונה ביותר לקרוא שאלה זאת, ועליה עניתי.

ב) מה יהיה ההבדל, לאחר האיחוד, בין מה ש*היה* רשות קטנה, לבין שכונה שהיתה תמיד בתוך הרשות הגדולה?
שאלה הגיונית, אך קשה להסיק מהניסוח כי זאת כוונתך.

מה היא השאלה האמיתית?
קרא שוב את התשובה 139931
התכוונתי לאפשרות השניה.

__
ובלי קשר, בתור רגע של עברית, השאלה מנוסחת כך שרק האפשרות השניה תהיה לגיטימית. שים לב שהשאלה עצמה מנוסחת בלשון עתיד, ז"א, "מה *יהיה* ההבדל", והפסוקית הבאה מתארת גם את הזמן העתידי אליו השאלה מתייחסת, "לאחר האיחוד". אם הייתי רוצה לשאול את השאלה הראשונה, הייתי צריך לנסח את השאלה ללא התיחסות זמן מפורשת ("מה ההבדל בין הרשות הקטנה לשכונה ברשות הגדולה"). או אם שתי התיחסויות זמן שונות ("מה ההבדל בין הרשות הקטנה לפני האיחוד לשכונה ברשות הגדולה לאחר האיחוד").

ובתור רגע של הגיון, השאלה הראשונה ממש לא הגיונית במקום בו היא נמצאת בדיון.
קרא שוב את התשובה 139939
טוב יש לכך שתי תשובות:

א) ככה. פשוט מאד בגלל שהרשות הזו כבר עצמאית.
ב) הרשות העצמאית הוכיחה את יכולתה לנהל את עצמה ולהחזיק את עצמה מבחינה כלכלית (לא כולן, אבל האיחוד המוצע לא מבדיל בין אלה שכן לבין אלה שלא. אם היתה נעשית הפרדה כזו הייתי מתנגד הרבה פחות לאיחוד).

---
רגע של עברית (ההמשך)
"מה ההבדל בין הרשות הקטנה לשכונה ברשות הגדולה" זו בדיוק השאלה ששאלת (כלומר אפשרות ב') מאחר שהיא בזמן אחיד, כלומר כשהרשות עוד עצמאית. הניסוח המקורי שלך שכולל את המלה "יהיה" הופך את אפשרות א לסבירה יותר, כלומר מה יהיה ההבדל לאחר האיחוד בין הרשות שהייתה לשכונה שהיא עכשיו.

רגע של הגיון (ההמשך)
אני מסכים חלקית, אך אנשים נוטים לשאול שאלות לא הגיוניות ולא שייכות פעמים רבות, לכן אל לי להסיק לפי כך.
קרא שוב את התשובה 139941
א) לא הבנתי איך זה מתקשר לשאלה, ביקשתי ההבדל, לא נימוק (אם הייתי שואל "למה יש הבדל..." זה אולי היה מסתדר), אתה נתת לי נימוק ("בגלל ש...") זה לא מסתדר.

ב) ז"א, אם שכונה כלשהיא (למשל, רמת אביב ג' בת"א) תוכיח את יכולתה לנהל את עצמה ולהחזיק את עצמה מבחינה כלכלית, היית תומך בהפיכתה לרשות נפרדת? וזה, אגב, לא עונה לשאלה ששאלתי (שהיא שאלה כל כך פשוטה), אבל ראה הסבר מתחת לקו...
_______________
לא, לא, לא. השאלה ששאלתי הוא מה יהיה ההבדל ביניהן לאחר האיחוד. לא מה ההבדל בינהן היום. כלומר, בזמן אחיד, אבל כזה שהרשות כבר *לא* עצמאית (ולכן, העובדה שהייתה עצמאית חסרת משמעות, כמובן), אלא חלק מהרשות הגדולה. זה מובן מאליו מהשאלה (כתוב "לאחר האיחוד"), וחזרתי על זה שלוש פעמים. עכשיו:

1. האם השאלה מובנת?

2. (בבקשה, רק במידה והתשובה ל1 חיובית, אם לא, על תענה, ואסביר לך שוב) מה התשובה לשאלה.
קרא שוב את התשובה 139943
א) בסדר אנסח זאת מחדש- ההבדל הוא שהרשות הזו כבר קיימת.

ב) הכל תלוי בנסיבות.

באופן כללי אני מאמין שאיפה שהמצב עובד כמו שהוא אין צורך לשנות, כלומר יש לאחד/לפצל רק רשויות שנמצאות בבעיות.

-----
גם כאן כבר לא נסכים.
קרא שוב את התשובה 139948
א) אבל, *אחרי האיחוד*, היא כבר לא תהיה קיימת.

ב) נגיד.

אבל, המצב לא עובד כמו שהוא, ז"א, עבורך המצב נהדר, אבל עבור תושבי יהוד (שוב, זאת רק דוגמה פרטית לעיקרון כללי, אני לא מכיר את המקרה שלכם) המצב לא עובד, והם מבזבזים את זמנם בפקקי תנועה, על מנת שאיכות חייך לא תפגע. המעסיקים של אותם תושבי יהוד מקבלים עובדים יעילים פחות, ולכן רווחיים פחות. המדינה מקבלת פחות מיסים, ונאלצת לקצץ בתקציב החינוך, והכל בשביל ששועל יחיה ללא כביש על ידו. או, במילים אחרות, לא רק הבעיות הכלכליות של הרשויות הם מדד, גם בבעיות של שכנותיהן, ושל המדינה על כלל אזרחיה צריך להתחשב.
קרא שוב את התשובה 140013
א) זו בדיוק הבעיה. מסיבה זו אני מתנגד.

ג) טוב, נראה לי שכרגע הבנתי מדוע אנחנו מנהלים שיח חירשים. אתה מנסה לגרום לי להתעלם מהדוגמה הספציפית שלי מתוך הנחה שברוב המקרים זה לא כך (כלומר, לרוב האינטרסים של הרשויות הגדולות אכן חשובים יותר), בעוד אני מנסה להבהיר לך שלרוב המצב הוא כן כזה, כלומר הרשויות הגדולות ייכפו על הקטנות פתרונות שהן לרווחתן בלבד.
קרא שוב את התשובה 140071
א+ב) אנחנו מנהלים דו שיח של חרשים משום שמצד אחד אתה מסרב להסתכל על התמונה הגדולה, ומהצד השני, אתה מנסה להתווכח עם אנשי קש. בו ננסה לתת דוגמא מהצד השני:

נגיד ומדינת ישראל תאמץ את עיקרון שועל, "רשויות שיכולות לנהל את עצמן ולהחזיק את עצמן מבחינה כלכלית, צריכות להיות עצמאיות ולקבל זכות וטו על פיתוח כל תשתית שתוקם בשטחן המוניציפלי".

נגיד ולפי אותו עיקרון, מצליחים אנשי שכונת רמת אביב (בתל אביב) לשכנע את ראשי המדינה ביכולתם לנהל את עצמם ולהיות עצמאים מבחינה כלכלית (דבר כלל לא מופרך), ונגיד שלאחר קבלת העצמאות, הישוב החדש, רמת אביב, אכן יצליח לנהל את עצמו ולהיות עצמאי מבחינה כלכלית.

עכשיו, 5 שנים לאחר העצמאות המוצלחת (לפי הקריטריונים שקבעת) לראשי הישוב נמאס מהכביש המרגיז שעובר בשטח המוניציפלי שלהם, הוא מוריד להם את רמת החיים, ואת ערך הבתים, לכן, מחליטים ראשי הישוב לככר ולבמפר את נתיבי איילון באיזור בו עובר היום מחלף קרן קיימת.

לכאורה, המצב עובד, הכל טוב ויפה ועונה בהחלט לקרטריונים של מצב אידיאלי לפי שועל. תושבי הישוב רמת אביב נהנים מרמת חיים גבוהה מזו שהיית בעבר, מחירי הבתים שברשותם מעמירים, ומתחילים לעלות רעיונות לסגירת האוניברסיטה, והקמת פארק ציבורי עם גן משחקים מפואר לרווחת התושבים.

למעשה, מדינת ישראל מפסידה מיליונים, תושבי ישראל נאלצים למצוא נתיבים עוקפי איילון, כמות השעות שמתבזבזות בפקקים עולה, ואיכות חייהם של שאר האזרחים יורדת. וזה לפני שדיברנו על האפשרות שאחת האוניברסיטאות תיסגר, ומספר האקדמאים יירד.

וכשפקידי האוצר יציאו לאחד את רמת אביב ותל אביב (מחדש), ויטענו שזה יביא לחיסכון כספי, יבוא שועל הרמת אביבי ויטען "המצב עובד כמו שהוא, אין צורך לשנות" ויביא לחיזוק הטיעון שלו את כל מה שאתה הבאת לחיזוק הטיעון שלך במהלך הדיון הזה. האם תקבל את הטיעון שלו? האם אתה מוצא הבדל עקרוני בינך לבינו?
קרא שוב את התשובה 140171
>"אנחנו מנהלים דו שיח של חרשים משום שמצד אחד אתה מסרב להסתכל על התמונה הגדולה, ומהצד השני, אתה מנסה להתווכח עם אנשי קש" נסיוני המר עם סמיילי לימדני להתרחק מאנשים שזה סגנון דיבורם, אך נניח שזו מעיד חד פעמית ונמשיך.

>"רשויות שיכולות לנהל את עצמן ולהחזיק את עצמן מבחינה כלכלית, צריכות להיות עצמאיות ולקבל זכות וטו על פיתוח כל תשתית שתוקם בשטחן המוניציפלי"
חשוב להדגיש כי לא מדובר על זכות וטו החורגת מהזכויות הקיימות.

>"נגיד ולפי אותו עיקרון, מצליחים אנשי שכונת רמת אביב (בתל אביב) לשכנע את ראשי המדינה ביכולתם לנהל את עצמם ולהיות עצמאים מבחינה כלכלית (דבר כלל לא מופרך), ונגיד שלאחר קבלת העצמאות, הישוב החדש, רמת אביב, אכן יצליח לנהל את עצמו ולהיות עצמאי מבחינה כלכלית." כבר ציינתי שפיצול הוא לא דבר של מה בכך ויש לבחון כל מקרה לגופו ולאשר פיצולים רק במקרים חריגים ביותר.

>"עכשיו, 5 שנים לאחר העצמאות המוצלחת (לפי הקריטריונים שקבעת) לראשי הישוב נמאס מהכביש המרגיז שעובר בשטח המוניציפלי שלהם, הוא מוריד להם את רמת החיים, ואת ערך הבתים, לכן, מחליטים ראשי הישוב לככר ולבמפר את נתיבי איילון באיזור בו עובר היום מחלף קרן קיימת." למיטב ידיעתי נתיבי איילון שייכים לחברת נתיבי איילון ובשום מקרה לא תהיה לתושבי רמת אביב הזכות לבצע את המעשים הללו. בכל מקרה, פרוייקטים כמו נתיבי איילון בד"כ נעשים במכרז ממשלתי ולכן אין זה משנה כלל באיזו רשות הם עוברים שכן כוח ההתנגדות של זו יהיה קטן לא משנה מה.

>"לכאורה, המצב עובד, הכל טוב ויפה ועונה בהחלט לקרטריונים של מצב אידיאלי לפי שועל."
פרשנות מופרכת.

>"תושבי הישוב רמת אביב נהנים מרמת חיים גבוהה מזו שהיית בעבר, מחירי הבתים שברשותם מעמירים, ומתחילים לעלות רעיונות לסגירת האוניברסיטה, והקמת פארק ציבורי עם גן משחקים מפואר לרווחת התושבים."
שוב, מעשים שאינם בתחום אחריותה של רשות מקומית.

---------
מרוב נסיון לייחס לי נימביות אתה מתעלם לגמרי מהפרספקטיבה הרחבה (קצת אירוני בהתחשב בטענותייך). אתה מתבלבל בין נושאים שהם באחריות רשות מוניצפלית לעומת נושאים שבאחריות הממשלה, ומחליט באופן גורף כי מה שטוב לרשות גדולה - טוב למדינה.
פרספקטיבה 140494
דו שיח של חרשים, כבר אמרנו? כזכור, הצטרפתי לדיון לאחר תגובה 139710.
קרא שוב את התשובה 140239
מזמן כבר טענו שצפון תל אביב צריכה להכריז על עצמה כמדינה עצמאית.
באיטליה כבר היתה ''הברית הצפונית'' שטענה שצפון איטליה העשיר (מילאנו) צריך לנתק את עצמו מהדרום העני (נאפולי, סיציליה וכו') וזכתה בזמנו להצלחה אדירה בקלפי. לא יודע מה קורה כעת, אבל יש לי הרושם שכאן בארצנו רק המצב הבטחוני שחזר והתפרץ ובעצם לא הלך אף פעם לשום מקום, בולם נסיונות הפרדה רשמיים של הצפון והדרום, או תל אביב ושאר היקום, לשתי מדינות שונות.
קרא שוב את התשובה 143775
תושבי רמת-אביב אינם נדרשים למאמץ מקיאווליסטי כל-כך להשגת מטרתם, משום שהנסיון המוניציפאלי בארץ מוכיח שלתושבי כל שכונה כבר *יש* זכות ווטו בפועל על הכבישים הראשיים בתחומם: די להם לזרוק כמה חיתולים מלוכלכים מעל לגשר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים