בתשובה לאביב י., 14/04/03 16:46
אני רק עוד שאלה 140960
האם אני עונה בכנות מוחלטת? הממ. אתה בודק את כנותי, אני בודקת את כנותך. כנראה שככה זה הולך. אני עונה בכנות הגדולה ביותר שאני יכולה לגייס.
לא טענתי שהיה משהו שוביניסטי *בדבריך*, ולכן לא אביא מראי מקום. התחושה שלי היא, שאתה נצמד לשוויוניזם, ובשמו מרגיש חופשי לתקוף כשוביניסט.

דוגמה: אתה טוען שכל ההיסטוריה היתה מאופיינת בסגרגציה (ולא באפליה). היום, אתה טוען, יש לשאוף לשוויוניות מוחלטת, כלומר לבטל את הסגרגציה הזו. אבל מי ה"אשם ההיסטורי" שלך במצב, שוב ושוב? לא הגורמים שהביאו לאותה סגרגציה - אלא דווקא הפמיניסטיות, אלה שניסו יותר מכל לבטל את הסגרגציה. זה מה שקשה לי להבין - מדוע השוויוניות שלך באה תמיד תוך הטלת רפש במי שחותר לאותה שוויוניות ממש. כבר אמרתי בעבר, שהדעות שהשמעת באייל לא רחוקות מאלה של הפמיניזם הקלאסי.

* * *

אתה אומר - "הרוב המוחלט של הגברים לא עסק ברכישת השכלה, לא בפעילות פוליטית ולא אסרו על הנשים להגיע לעמדות דומות משום שהרוב המוחלט של גברים לא היה בעמדות כאלה". אם כך, אתה מכניס הנה את עניין המעמדות החברתיים והכלכליים. כמובן שלא כל העם (גברים ונשים) זכה לחיות חיי פרנסה מוצלחת ויצירה, תמיד היו מעמדות - ועדיין *בתוך כל מעמד* נשמרה האפליה בין גברים ונשים. למשל, נשות האצולה לא הורשו ללמוד ולהשכיל ‏3, בניגוד לאחיהן. ואילו נשות האריסים היו מותרות לפיאודל, בהתאם לתפיסה שלפיה גוף האשה הוא קניין של בעלה/בועלה.

אתה אומר:
"אף פעם לא הבנתי מדוע כפיה על הגבר לעבודה מפרנסת (כאשר שוללים ממנו את האפשרות לגדל את ילדיו) בעוד שכופים על האישה את גידול הילדים בבית (כאשר שוללים ממנה את האפשרות לעבוד בעבודה מפרנסת), זו אפליה נגד נשים".

ובכן, עבודת נשים תמיד נחשבה פחותה. אין בכוונתי להעריך כמה שווה עבודת הבית, ומה החשיבות שלה בעיני החברה נכון לעכשיו. היסטורית, ניקיון הבית, בישול והנקה נחשבו פחותי ערך ומעמד לעומת בניית רהיטים, פרזול פרסות סוסים או כל מקצוע של גברי המעמד הנמוך. גם לא שולם כסף עבור העבודה הזו.

אבל כל זה מתייחס להבדלים ההיסטוריים בחופש העיסוק והחינוך ‏1 - לא השבת לטענות שלי בדבר הגבלות חמורות או שלילה של חופש התנועה ‏2, של חופש הקניין (לנשים באנגליה היה אסור להחזיק באדמות, גם אם ירשו אותן כחוק), ועוד זכויות רבות שכאלה. לגברים הן ניתנו, לנשים לא. וגם לא אמרתי מילה עדיין (הנה אני מתקנת את זה) על אלימות מינית כלפי נשים - כנוהג מובנה ולא כקפריזה רגעית.

וזה רק באירופה - בלי להיכנס לתפיסות דתיות שונות, לא נוצריות, שלפיהן האשה היא מקור פיתוי ושורש כל רע, שיש להחביא בבית. האם להתהלך מכוסה ברעלה כשרק העיניים מציצות, בעוד הגברים מהלכים חופשי, נחשב "סגרגציה"? לטעמי זו אפליה. והלאה מהאיסלאם, למזרח הרחוק - האם לשבת קשורת כפות רגליים, עם נמק בשלב מתקדם ובלי יכולת להתהלך, מעיד על "סגרגציה"? לטעמי זה דיכוי אלים.

את כל שאר מה שאמרת לא הבנתי - מתי הגבר התחיל להשתחרר? באיזה מובן "להשתחרר"? ‏4 . ואם אתה אומר שבאיזשהו שלב הגבר "השתחרר" והאשה לא, מה יש לך בעצם נגד פמיניזם? כתנועה, הוא בא לתקן חוסר איזון היסטורי חזק.

1 אין לי שום דבר עקרוני נגד חלוקת תפקידים, גם לא נגד מקצועות נשיים/גבריים מסורתיים.

2 זה לכאורה מלכודת - כל הזכויות הללו אולי לא התקיימו במשך ההיסטוריה (נאמר, לפני המהפכה הצרפתית) כפי שאנחנו מכירים אותן היום. אבל הן בהחלט נחשבו לזכויות.

4 שורות של צוערים בורחים מקורס טייס?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים