בתשובה לארז לנדוור, 19/04/03 15:41
אם כבר מדברים על קישקושים. 141540
היציאות שלך הן לפעמים מאד לא מדוייקות עד כדי תמיהה.

העיראקים לא פתחו חומרים "כמו גז החרדל במלח"הע הראשונה", אלא חומרים קטלניים בהרבה, כולל גז עצבים vx שהוא ממשפחה אחרת לגמרי, ובו השתמשו במלחמתם באיראן ובקטילת אלפי הכורדים והאזרחים השעיים בדרום עיראק, אזרחי ארצם, וגם גז החרדל שפתחו היה קטלני בהרבה מזה שפותח במלחמת העולם הראשונה, כשנצעדו רק הצעדים הראשונים בטכנולוגיה הזאת.
איני יודע מה אמר עוזי אבן על תקיפת הכור בעיראק (אם בכלל), אך את נימוקיו של פרס שמעתי מספר פעמים, והם כל כך פתטיים שאיני מאמין שהוא עצמו מאמין היום בהם, ולדעתי היאחזותו בהם נובעת ממש מחוסר יושר.
פרס בפרוש לא טוען שהכור "לא היה יכול להתפתח לכלל סכנה ממשית", אלא שהפגיעה בו גרמה לעיראקים לעבור לשיטות אחרות שבהן לא צריך כור גרעיני.
העובדות האלה הן נכונות, והן מדגישות בדיוק את גודל הסכנה שהייתה. אם נתבונן באופן שבו מדינות שמתחילות להתעסק בנושא הפיתוח הגרעיני הצבאי, נראה שתמיד הן מתחילות מהשיטה הכימית (כור גרעיני) שהיא כנראה יותר מהירה לביצוע. כך בדיוק עשו ההעיראקים, ולפי הערכות שונות, עם הפעלת הכור ליד בגדאד היו יכולים לצבור תוך שנים מעטות חומר לפחות לפצצה אחת. הפצצת הכור קטעה את המהלך הזה, ואז עברו באמת העיראקים לשיטה המכנית (צנטריפוגות), שהיא שיטה שלא צריך בשבילה כור, ולכן יותר קשה למנוע אותה, שכן מדובר במתקנים קטנים שקשה למצוא אותם וקשה לעקוב אחר מהלכי הפיתוח. כלומר העובדה הזאת נכונה, אך גם נכון הוא שללא הפצצת הכור, סביר מאד שסאדם חוסיין היה פולש לכווית כשפצצת אטום כבר בידיו, ואז סביר מאד שאיש לא היה מוציא אותו משם, וגם סביר מאד שמסעות המלחמה שלו לא היו נגמרים בכווית. האמריקאים שהטילו עלינו סנקציות בעקבות הפצצת הכור אישרו בדיעבד את אמיתותן של המסקנות האלה ואת חשיבות הפצצת הכור מבחינתם.
מלחמת המפרץ ומשטר הפיקוח בעקבותיה, קטעה את מאמציו השניים של סאדם להשיג פצצה גרעינית. באותה תקופה אכן נמצא "האקדח העשן".
אבל סאדם הצליח בתחבולותיו תמרוניו וחולשתו של קלינטון לשים קץ לפיקוח הזה.
כרגע בינתיים אין "אקדח עשן", אם כי אני אישית מאמין שיימצא, אך האם באמת אתה חושב שסאדם ויתר על מאמציו, והפסיק את פעולת הפקחים סתם ?
זה הדבר הכי פחות הגיוני שאפשר לחשוב עליו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים