בתשובה ליהונתן אורן, 20/04/03 21:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראה מפרשי השו"ע במקום ("מחצית השקל", למשל). הקדירה והאוכל אסורים למבשל במזיד, אבל לאחרים הם מותרים ממוצאי שבת (כמדומני שיש להמתין "כדי היכנו"). המצב מסובך יותר כאשר האוכל בושל *עבורך* בשבת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון (וכרגיל, רוב הסיכויים שלא), הסיבה שזה יותר לאחרים היא "ספיקא דרבנן לקולא". על "או אחת משאר מלאכות" כותב המשנה ברורה "ואם היה מלאכה דרבנן עיין בביאור הגר"א שהאריך להוכיח דלכו"ע אם עשה אותה בשוגג אין לאסור בדיעבד להינות ממנה". מכלל הן אתה לומד לאו, ולכן, אפשר להבין שאם הייתה מעורבת בהכנת המזון מלאכה דאורייתא, אסור גם לאחרים. מאחר שבהכנת מזון מעורבות מלאכות אחרות (בורר למשל), אסור גם לאחרים. איפה הכשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירוש דברי הגר"א: אם נעשתה מלאכה שאסורה מדרבנן בשוגג, מותר (לו) ליהנות ממנה מיד (וכל-שכן לאחרים). אם נעשתה מלאכה שהיא ספק-דאורייתא, מותר ליהנות ממנה מיד שכן האיסור בדיעבד הוא קנס מדברי סופרים ו"ספיקא דרבנן לקולא" (על-פי המ"ב שם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם (כחילוני) הכנתי אוכל בשבת, וביום ראשון אתה (הדתי) בא אלי, ואני מגיש לך אוכל שבושל בשבת, מותר לך לאכלו? ואם כן, באיזה תנאים? כי למיטב ידיעתי זה אסור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיקר הדין מותר לי לאכול אותו (בהנחה שאני סומך עליך שבישלת אוכל כשר בכלים כשרים). המקור צוטט לעיל בתגובה 141897. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האם עצם הבישול בשבת לא הופך את הכלים ללא-כשרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ראה תגובה 141933. אגב, כשהמבשל הוא יהודי, האוכל מותר לאחרים מיד עם צאת השבת (ההמתנה ל"כדי שיעשה" שייכת באמירה לנכרי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |