בתשובה לאליהו, 21/04/03 8:42
open season 142035
אני מתייחס להכחשה של אמירה כמו שאני מתייחס לכל אמירה אחרת - לא מתייחס לתוכן (אמר או לא) אלא לשאלה ''מה ההכחשה משרתת''.

אם אתה שואל איך אני מתייחס להכחשה של מעשים, כשאין לי שום ידע אחר לגבי נכונות המעשה (בבחינת מילה נגד מילה), אז בדיוק כך. אני מתייחס כאילו אני לא יודע אם משהו קרה או לא (למרות שאם יש מלחמת הכחשות שכזו בין פוליטיקאים זה מעניין מאד ואפשר ללמוד מזה המון).

ברור העובדות זה לא חלק מהתאוריה הבלבנית, אני מקווה שיש לי אותן כנתון.
open season 142052
אבל זה בדיוק העניין. שאין לך אותן כנתון - ולכן אתה יכול לטעות. בדיוק כמו שלפוליטיקאי אין את כל העובדות כנתון, ולכן הוא יכול לטעות.
open season 142068
כשאני מדבר על עובדות אני מדבר על דברים כמו "יצאנו מלבנון", "אורך הגדר 5 ק"מ" ו"היה פיגוע". על איזה עובדות אתה מדבר?

מה שהן לא יהיו, זה שאין לי אותן אולי פוגע בי, ולכן אני יכול לטעות, אבל הגישה האינטואיטיבית תטעה יותר. וזו כל הטענה שלי, שאפשר להציג קירוב טוב יותר למציאות, ואפילו אחד שהוא בר הפרכה.
open season 142071
תגובה 142069
open season 142083
הרשה לי לחדד את השאלה:
הנקודה איננה עצם ההכחשה אלא בתווך - כלי התקשורת.
כיוון שלפי התיאוריה עלי למדוד את האמירה בין היתר בניסבות אמירתה (מקום, זמן קבל וכו') הרי משנתנה ההכחשה (ובהנחה כאמור שהיא לא הוכחה ככוזבת) כבר לא ניתן להסיק מהאמירה הראשונה שעליה דווח - שהרי אין לדעת אם היא כלל נאמרה.

במילים אחרות, להבנתי משקיים תווך עיתונאי בין הפוליטקאי לצרכן פרשנות אמירתו/מעשיו של הפוליטקאי נגזרת מהתווך ולא מהמעשים. אם כן, קשה, במקרים רבים, לדעת על אותה "פוליטיקה" של אותו פוליטקאי.

יכול להיות שעניין התווך הוא כשל אינהרנטי בשיטה. אם כן, כיצד התיאוריה מתמודדת איתה?

אני אכן מסכים איתך שההכחשה "כאמירה" יש לנתח ככל אמירה.
open season 142085
עכשיו הבנתי יותר טוב.

תשמע, עובדים עם מה שיש. אני לא עובד במזנון הכנסת, ומידע גלוי מהעיתון זה כל מה שיש לי.
יכול להיות שבגלל זה אני מנתח בצורה שגוייה, אבל גם אם לא הייתי משתמש בתאוריה של בלבן הייתי בדיוק באותה צרה בכל מקרה. בלבן לא בא לפתור את הבעייה של מדויקות המידע בעיתון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים