בתשובה לewilde, 21/04/03 23:01
נסיון תשובה 142224
אני מסכים לחלוטין עם החלק הראשון (ארבע פסקאות) של תגובתך.

בכל זאת, נסיון להגן על ההשערה ששרון הוא משתלב:
3. לא יודע. יש לי ניחושים, אבל הם מעורפלים עד כאב.
4. גלעד הציע הסבר נאה (בעיני) למה מתשלב יעדיף ממשלת אחדות (בהנתן שאי אפשר, מסיבה אותה אני לא יודע, להיפטר מערפאת).
אם ההעדפה הזו מספיק חזקה, היא יכולה גם להסביר למה שרון סובל את פרס בממשלה (2).
1. אם אנו מניחים שכל מה שמבצעת ממשלת שרון משקף בדיוק את רצון שרון, כל תיאוריה בנוסח בלבן לא תצליח להמריא. בזמן שהוחלט על הגדר, היו עד כמה שזכור לי פיגועים רבים, והיה לחץ כבד "למצוא פתרון". זה יכול להסביר, לפחות חלקית, למה שרון נתן לכך יד, בלי שאנו צריכים להניח שהוא שש לכך. ומרגע שהתוכנית יצאה לדרך, יתכן שגם כוחו של שרון לעכב אותה מוגבל (שהרי בכל הדרגים יש גם גורמים בדלניים!). אם תצליח להראות מקום נקודתי שבו שרון סייע לגדר באופן שנראה לא מחויב המציאות, זה יהיה אתגר. (נניח, לחץ במיוחד להעברת תקציב, או משהו בסגנון).

כל אלו נסיונות ליישב את התיאוריה (שרון הוא משתלב) עם עובדות שלא נוחות לה. עכשיו, ברשותך, כמה עובדות שכן נוחות לתיאוריה (משהו הרי גרם לבלבן להחזיק בה, ומשהו מזה דלף גם אלינו):
5. בלבן סיפר בקורס על מאמר ששרון פרסם ב"מעריב" בסוף שנות השבעים, אם אני זוכר נכון, ובו שרון פירט מדוע הוא נגד אסטרטגיה של הרתעה גרעינית. ממצא כזה הוא מאוד חזק: כאשר בוחנים החלטות ומעשים, אז קשה (מהסיבות שפירטת בתחילת תגובתך) לבודד "רעשי רקע". אבל מאמר כזה קשה מאוד לתרץ באיזשהו אילוץ על שרון, במיוחד בהתחשב בכך שהוא מקדם תזה די רדיקלית, כשחושבים על כך, בשיח הישראלי (כאילו, שרון וואנונו).
6. לא נראה ששרון מנסה יותר מדי לפנות התנחלויות.
נסיון תשובה 142280
זהו? מאמר משנות השבעים? ובשלושים השנים מאז ועד היום אין שום סיכוי שבעולם ששרון שינה את דעתו?
נסיון תשובה 142281
לשיטת עב עליך להבין שלמאמר אין שום קשר לדעתו של שרון.
הסיבה שהוא פרסם מאמר כזה היה לקדם אגנדה מסויימת.
לצערי לא הבנתי מהפתיל מהי אגנדה זו. מכיוון שהמאמר הוא ישן יש מקום להניח שלמאמר היתה סיבה טקטית מסויימת שמאז התיישנה מאוד ( למשל, לגרום למנחם בגין להעריך אותו כפובליציסט, כדי לקדם את מעמדו של שרון).
רק חמור לא משנה את דעתו 142306
אני זוכר דווקא שהמאמר הוא משנות השמונים. אבל לא רק. שרון, בראיון בתוכנית הטלוויזיה "מוקד" (גם כן בשנות השמונים, במהלך האינתיפדה) דיבר על קליטת 15,000 פליטים פלסטינים בישראל (בגבולות הקו הירוק) שלשיטתנו תהווה הצדקה להשארת התנחלויות תחת ריבונות הישות הפלסטינית העתידית, ועל שינוי הבנייה הפלסטינית בשטחים לבנייה שאינה צמודת קרקע כדי שהישות הפלסטינית העתידית תוכל לקלוט הרבה יותר פליטים ולפתור, סוף סוף, את בעייתם. כל המהלך של שרון במלחמת לבנון נועד, לשיטתו של עודד, כדי לנטרל את ערפאת ולקדם מנהיגות פלסטינית פרו-ירדנית מתוך השטחים גופא (מה שקרה, מאוחר יותר, במהלך האינתיפדה). בסוף שנות השבעים במהלך שיחות קמפ-דיוויד שרון פעל להקמת "מאחזי דמה" בפתחת רפיח כשהכוונה, לשיטתנו, הייתה למנוע תקדים של נסיגה מלאה מסיני, בניגוד למה שבגין הבטיח לסאדאת (מבלי שהתבקש אפילו). שרון גם הצהיר מספר פעמים על כך שהוא יכול לקצץ את תקציב הביטחון אבל לא פירט כיצד. לשיטתנו, שרון התכוון לדבר שאין מדברים עליו בפוליטיקה הישראלית - קיצוץ בהשקעה בנשק הגרעיני הישראלי.

זה סתם אוסף של דוגמאות ששלפתי מהזיכרון, ויש יותר. אני מקווה שתסלח לי על מה שאני עומד לעשות, אבל אני מעדיף שלא להיכנס לדיון על הדוגמאות הספציפיות (נדמה לי שכבר הזכרתי כל אחת מהן ספציפית, בדיונים אחרים באייל ודנתי עליהן שם) כיוון שאני מעדיף שלא להרחיב את הדיון אלא לנצל את האכסניה של גלעד כדי להתמקד בנושאים התיאורטיים יותר.

אשר לשאלה "ובשלושים השנים מאז ועד היום אין שום סיכוי שבעולם ששרון שינה את דעתו?" ראה תגובה 142136 , ואני אנסה קצת להרחיב. זה לא שלשיטתנו שרון לא שינה את דעתו. יכול להיות ששרון אהב פעם לאכול כרוב ניצנים והיום הוא לא אוהב (איכס, כרוב ניצנים). הטענה היא ששרון, וכל פוליטיקאי, לא משנה את ערכיו. מערכיו של פוליטיקאי ומהמציאות סביבו נגזרות ההחלטות הפוליטיות שלו, והן יכולות להשתנות בהתאם לנסיבות. סקוט ריטר למשל, שהיה ראש צוות פקחי אונסקו"ם בשנת 98' חיפש בכל מאודו והאמין (לדבריו, בראיונות עיתונאיים) שיש בעיראק נשק לא-קונבנציונלי. אופן הפיקוח שלו היה כזה שהוא התעמת בכל פעם עם העיראקים מה שהוביל להפסקת פעולות הפיקוח. שנתיים מאוחר יותר התייצב אותו ריטר בעיראק וצילם סרט בו הוא טוען שלעיראקים אין נשק לא קונבנציונלי (http://edition.cnn.com/2000/WORLD/meast/07/28/iraq.r...). גם לקראת המלחמה הנוכחית התבטא ריטר נגד הקו של בוש וטען שאין בידי העיראקים נשק לא-קונבנציונלי. האם ריטר שינה את דעתו? לשיטתי - לא. לריטר היו עקבי בערכיו, שהובילו אותו לפעולה פוליטית עקבית -סיכול הפיקוח על הנשק הלא-קונבנציונלי של עיראק.
טוב. סופית, אחרי התגובה הזאת, הבלבניזם הוא שטויות. 142802
אתם טוענים במאמר לעיל שיש להסתמך על מעשיו של הפוליטיקאי, ולא להאמין לדבריו. אבל כאשר יש לספק הוכחות לטענה מסוימת על אריק שרון, הטיעונים הם ראיונות ב'מוקד' משנות השמונים. במה שווה ראיון כזה יותר מראיון החג של שרון ב'ידיעות אחרונות' השנה?
שאר הטיעונים הם ניחושים (אני יכול לנחש ששרון התכוון דווקא להוריד את משכורות אנשי הקבע. או לפרק בסיסים בשטחים. או משהו). לעומת זאת, 4 הטענות שהוצגו לעיל לגבי שרון כבדלן הן חדשות יותר ומשכנעות יותר.

שאלה נוספת: למה דווקא החלוקה הזו של 'בדלנים - משתלבים'? למה לא חלוקות אחרות? לפי נטייה כלכלית? לפי תפיסת עולם במרחב דת ומדינה?
עוד שאלה: האם מהלך שביצע פוליטיקאי, ושהתוצאה שלו הייתה ירידת הפוליטיקאי מהשלטון (או אי-היבחרות לקדנציה נוספת) גם הוא אינו טעות? גם הוא מהלך מכוון?
האם בגין *התכוון* לטבח בסברה ושתילה? למה?
האם פרס *התכוון* לירי על כפר קנא שעלה לו בבחירות? למה?
האם אהוד ברק 8תכנן* לפוצץ את קמפ דייויד וליפול בבחירות? למה לעזאזל?
האם עמרם מצנע *התכוון* שהצהרתו על התנגדות לממשלת אחדות תביא לנפילה אדירה של מפלגת העבודה? למה??????
טוב. סופית, אחרי התגובה הזאת, הבלבניזם הוא שטויות. 142820
>"האם בגין *התכוון* לטבח בסברה ושתילה? למה?"
אתה באמת חושב שזה היה בשליטתו?

>"האם פרס *התכוון* לירי על כפר קנא שעלה לו בבחירות? למה?"
גם זה לדעתי לא היה בשליטתו.

>"האם אהוד ברק 8תכנן* לפוצץ את קמפ דייויד וליפול בבחירות? למה לעזאזל?"
יאמרו הבלבניסטים - "ברק בדלן" על כן הוא רצה לחשוף את אי המוכנות של הרש"פ להסכם שלום.

>"האם עמרם מצנע *התכוון* שהצהרתו על התנגדות לממשלת אחדות תביא לנפילה אדירה של מפלגת העבודה? למה??????"
גם על זה יאמרו "מצנע בדלן" ומאמין כי הימין יוכל לקדם מדיניות זו טוב ממנו.
אני מקווה שלא 144245
אני מניח שחלק מהתשובה לשאלה הראשונה שלך הוא בנושא שלא כוסה כל כך במאמר ובתגובות עד כה - המשמעות המעשית של אמירות של פוליטיקאים, ואת זה אולי אביא בתגובה נפרדת.

לשאר השאלות שלך - לאף אחת מהן אין תשובה פשטנית. עם זאת, אני אנסה לחלק אותן לשתי קבוצות. שתי הדוגמאות הראשונות הן לשאלת ''מקרים ותגובות'' - ככל הידוע לי בגין לא הורה על הפלנגות לטבוח בפלסטינים בסברא ושתילה (אם כי הוא אולי יצר את התנאים שאיפשרו את הטבח) ופרס לא הורה לסוללת התותחים לירות על כפר קנא (אלא אם כן מישהו יראה לי אחרת - לגבי שרון למשל כבר מישהו סיפר לי שבזמן מלחמת של''ג שרון התקשר לחמ''לים והורה על ביצוע פעולות טקטיות ספציפיות). אשר לשאלת קמפ-דיויד ומסע הבחירות של מצנע- כאן דווקא הייתה לברק ולמצנע את השליטה על מהלך הארועים והם בחרו אילו עמדות להציג, כך שאני נוטה לקבל שהם אכן התכוונו לכך. שאלת ה''למה'' היא שאלה הרבה יותר מורכבת, והיא בוודאי, לכל אחד מהם, מצדיקה מאמר בפני עצמו.
הצעה לאבן בוחן 142362
נדמה ששנינו מסכימים שהקמת הגדר היא פעולה דרמטית, ולא שולית. אני לא מרגיש שיש צורך למצוא מקום נקודתי בו עזר שרון להקמת הגדר באופן שאינו מחוייב המציאות. כל הרעיון של הקמת הגדר ע"י ממשלת שרון, מההחלטה ועד הביצוע, אינו מחוייב המציאות, לדעתי. פיגועים רבים לא פחות היו גם בתקופה של ברק. הלחץ הציבורי "למצוא פיתרון" לא פעל לכיוון של הקמת גדר אלא לכיוון של "תנו לצה"ל לנצח", כי אף אחד לא האמין/ציפה משרון לעשות זאת נגד כל ההצהרות, התדמית ו"האידיאולוגיה" שלו. לדעתי, שרון הצליח לרכך את המכה, כאשר כינה זאת "איזורי חייץ", וכך למעשה עזר למי שגם כך לא שש להאמין למה שרואות עיניו, לטמון ראשו בחול. בכל אופן, כיום, לאחר שצה"ל ניצח פחות או יותר, פרס לא בממשלה, ביבי שר אוצר, ומופז (מינוי אישי של שרון) שר ביטחון, מי בעצם לוחץ להשלים את הגדר...?

אני מציע אבן בוחן: בחודש אוגוסט (ע"פ הלו"ז המקורי) אמור להסתיים שלב א' של בניית הגדר (כ100 ק"מ, שהם שליש מכל התוואי). אם זה יקרה נאמר לכל הפחות, ששרון רצה והתכוון לכך. אם זה לא יקרה, נאמר ששרון פועל לסיכול בנייתה. (בחינה זו לווא דווקא מכריעה בין משתלב לבדלן) האם בחינה זו מקובלת עליך?

אגב, לגבי 3, אני מתנדב לעזור לך. אם שרון מעוניין לנטרל את ערפת, אני לא חושב שהכי טוב היה לסלק אותו מיד בהתחלה. דווקא במצב הנוכחי, כאשר מוסדות השלטון הפלסטיני לא ממש מתפקדים, אירגוני הטרור מטעם ערפת (תנזים, כוח17, הביטחון המסכל ועוד...) שבורים ותחת מתקפה מתמדת של צה"ל, ערפת לא יכל להוציא אל הפועל פעולות טרור בתדירות גבוהה, הוא די מבודד מבחינה פוליטית-עולמית, ויש עליו לחץ לפנות מקומו, ולוותר על סמכויותיו, דווקא במצב זה, מצד אחד יש לפלסטינים שלטון, ומצד שני הוא לא יכל לתפקד. בשורה התחתונה, המצב בצד הפלסטיני פחות או יותר קפוא, ולעומת זאת שרון יכל לבצע מהלכים חד צדדיים (אני הייתי מזכיר את הגדר, אתה יכל להזכיר דברים אחרים) באין מפריע, ובלי לחץ בינלאומי שבוודאי היה מגיע אם היה לפלסטינים שלטון חדש, שהיה גורר הבטחות חדשות, רעיונות חדשים ו"יצירתיים" וכו'.
הצעה לאבן בוחן 142423
אם שלב א' יסתיים, אסכים בבטחון רב שסיכול הגדר הוא לא בעדיפות גבוהה אצל שרון. להסיק מכך שהוא אכן רוצה את הגדר כבר נראה לי פחות בטוח. אני לא משוכנע שהאפקט של הגדר (בפרט, של שלב א' שלה) הוא עד כדי כך בלתי הפיך, ואני לא משוכנע שהיכולת של שרון להתערב בעבודה היא כה מוחלטת.
שוב, ההתייחסות שלי תהיה שונה אם נראה פעולות ביוזמת שרון הקשורות לגדר (כלומר, מעבר לעמידה בראשות ממשלה שתחתה מוקמת הגדר).

באשר לערפאת: נראה לי שמה שאתה אומר יכול להיות נכון, אבל תלוי קריטית במי יהיה השלטון החדש (האלטרנטיבי לערפאת): אם יהיה מדובר במישהו משתלב, אז הייתי מנחש ששרון בהחלט כן ירצה זאת. זה, באמת, היה הניחוש שלי: המשתלבים בישראל לא פעלו להפיל את ערפאת‏1 כי אולי הם לא רצו לעשות זאת כל עוד לא מובטח להם שיורשו יהיה טוב יותר מבחינתם‏2.

זה בהחלט אפשרי, אבל מבחינתי זו השערה מאוד אד-הוק, ולכן מאוד לא נוח לי איתה. ברור לי כי אם הייתי רוצה להגן על התיאוריה ההפוכה - ששרון ובן-אליעזר הם בני ברית של ערפאת, הייתי מתנפל כמוצא שלל רב על העובדה שב-‏1. בעצם, זה בדיוק מה שעשית אתה; לכן, למרות שאני יכול לנפק ניחושים שיסבירו את העובדה, למעשה לא נראה לי שיש לי תשובה.

1 נדמה לי: שרון ובן-אליעזר אמרו לא אחת, בשעה שצה"ל צר על ערפאת, שאין לישראל כל כוונה להפיל אותו. לפחות טכנית היה ביכולתם לעשות זאת.
2 וניחוש אלטרנטיבי, מעורפל בערך באותה רמה: יש לערפאת בני ברית (בארה"ב? באירופה? בישראל?) בעלי כוח מספיק להבטיח את הישרדותו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים