בתשובה למיכאל מ. שרון, 20/04/03 16:40
על הבנת נתונים, איתור והשוואת מגמות 142311
האלו? "Current Dollars", כתוב שם. יעני, החישוב הוא כבר אחרי התייחסות לאינפלציה.
על הטעיות בעזרת נתונים - כיצד להציג נתוני צמיחה מדהימים 142534
בהקשר הדיון הכלכלי שהתפתח אודות קריאת נתונים ומגמות צמיחה או נסיגה, מובא כאן דיון בניתוח נתונים של חשבונאות לאומית (העוסקת בנתונים ובניתוחים בדומה לאלה של צמיחת התוצר בארה"ב תחת הנשיא רייגן בהשוואה לתקופת קרטר, או הצמיחה משנת 1960 ).

מוצגות כאן הטעיות אפשריות שונות בניתוח נתונים והצגת מגמות.

הביקורת, שאני מביא כאן פריסה כוללת ואינטגרטיבית שלה, מזהה בסיס (על פי הלוגיקה של העניין) או לפחות את אחד הבסיסים לשיטות הצגת וניתוח נתונים היוצרים רושם של צמיחה כלכלית תלולה כשהמציאות אפורה הרבה יותר. מוכר המקרה של פרסומים סוביטיים שהיציגו לצרכי פנים ולעיני העולם נתוני צמיחה מדהימים, כאלה שהחרידו מעט את האמריקנים בתקופת המלחמה הקרה ואחריה והביאו לתקציבי הגנה ענקיים.

כך, ניתן היה לזהות דפוס או דפוסים כלליים של הטעייה, ארטיפקט המתקבל מנתוני צמיחה עבור סקטורים משקיים או כלכלות לאומיות המתחילים להתפתח מבסיס-‏0 . ניתן לכנות אפקט (או ארטיפקט) זה "הטעיית (או אפקט) בסיס נקודת ה-‏0 "
The zero-point baseline fallacy

ניתן אגב לטעון שאין כאן ממש ארטיפקט, שכן אכן יש גידול ממשי בפועל בעשרות אחוזים, אך זהו עניין סמנטי.
העניין הוא בדיוק בכך שתהליכי פיתוח מנקודת ה-‏0 בגורם יצור או בסקטור מסויים, מייצרים בהכרח גידול של עשרות אחוזים עבור כל תנודה קטנה למעלה - קטנה למשל ביחס למאגר המשאבים הכללי, או ביחס למעטפת מישקית מקיפה, שמערכת בסיס נקודת ה-‏0 כלולה בה או נמצאת באינטראקציות איתה.
לעיתים, מתוך המגמה להציג נתוני צמיחה מרשימים, ילקחו הנתונים עבור תת-מערכת מסויימת שמתקיים עבורה מצב בסיס נקודת ה-‏0 , תוך הצגתה בבחינת מערכת מבודדת במנותק מהקשרים משקיים רחבים יותר.

- אפקט בסיס נקודת ה-‏0

- להלן המאמר נשוא הביקורת. הנושא הנוגע לעניננו מתחיל להיות רלוונטי יותר עם הופעת הטבלה, הצגת הנתונים, הניתוח והמסקנות שמסיק הכותב.

- פרוט מספר ההטעיות.

- דיון כולל בסוג ההטעיות ובעצם הגישה: מעבר החומק משימת הלב ממשמעות אחת לאחרת (דהיינו השענות על "נקודות עוורון" של הקשב, או עיצום מרחבי עוורון כאלה) ועוד.
ניתן להתחיל את הקריאה מסעיף 4 המתייחס להצגת נתון מרכזי בניתוח. כבר קודם לכן (ראו הקישור הראשון) הוצבע על כך שערך יחסית גבוה זה הינו ארטיפקט, דהיינו תוצאה מלאכותית של גידול רב אחוזים (נאמר, לתקופת צמיחה של 5 שנים), ארטיפקט הנובע ממצב התחלתי של נקודת-‏0 .

המאמר נשוא הביקורת הוא למעשה תגובה למאמר אודות כשליו ההיסטוריים של הזרם המרכזי בציונות. ניתן להעלות גם כאן כמה נקודות בנושא המתודולוגיה של הצגת נתונים.

כך, אחד המשתתפים, גרס : "אין נתונים וניתוחם, ולכן חסר ביסוס." זאת למרות שהובאו מספר נתונים רלוונטיים ועובדות היסטוריות רבות בעלות אספקט כלכלי רלוונטי. יש כאן נקודה מאלפת, הקשורה בכך שאלה לא ניתפסו כביסוס מספק. נוכח אמירה גורפת מסוג זה, יש להצביע על כך שסוג הטענה הספציפית הנטענת (והקשרה) קובעים את אופי ומבנה הנתונים שנועדו לתמוך בה:

למשל:

אם תצביע על כך, שהתוצר הגולמי האמריקני עולה על הישראלי, אינך חייב להביא את ערכי שני התוצרים. הדבר הרי ידוע לכל אדם סביר. אם בהקשר אמירה כזו כן תביא ערכים (הישראלי כ-‏110 מליארד דולר בשנת 2001 , האמריקני - בסביבות 6000 מליארד דולר) הרי שהדבר מהווה עודפות אינפורמטיבית - דהיינו אי הוספת אינפורמציה, ולכן למעשה הוא בבחינת גימיק (העשוי גם להתפרש ככזה) המעניק כביכול לדבריך בהקשר הכולל משקל יתר של "אמירה רצינית".

במקביל לכך, אם אתה אומר בעלמא שהאמריקני הממוצע חי ברמת חיים גבוהה מזו של הישראלי, גם אז אינך בהכרח חייב להביא את נתוני התוצר לנפש. הדבר הרי ידוע לכל אדם סביר.
אבל אם טענתך ספציפית וכיוונית יותר, דהיינו אם תצביע על כך שרמת החיים, או ספציפית, יכולת הקנייה של הדני הממוצע עולה פי 2 ויותר על זה של הישראלי (בהקשר בו אתה טוען למשל שהקביעה אודות רמת חיים ישראלית הדומה לזו של מערב אירופה היא מיתוס) אזי רצוי כבר להביא ערכים - כ-‏17 אלף דולר תוצר לנפש בישראל, וכ-‏32 אלף תוצר לנפש בדנמרק.

אם ברצונך להוסיף ולחדד יותר את הנקודה (דהיינו שמדובר במיתוס הרחוק מהמציאות), ראוי אולי להוסיף כאן נתונים נוספים או סדרי גודל, להדגמת העובדה שגם ערך זה מטעה, שכן הדולר קונה בישראל כ-‏70 אחוז ממה שהוא קונה בדנמרק (היקרה יחסית), ובסביבות 50 אחוז ממה שהוא קונה באנגליה עבור סל קניות ממוצע (ולכן ניתן בהקשר זה לדבר על משהו בדומה ל "תוצר אפקטיבי לנפש" שבישראל לאומדני הינו בסביבות 9000 דולר לשנה).

תלוי אם כן מהי הטענה הספציפית שאתה טוען. לעיתים, ניפנוף בנתונים, ועוד בערכים בדרגת רזולוציה גבוהה (למשל לא הערך 8000 אלא 7981 ), עשוי להוות גימיק שרלטני בלבד, שנועד להמם או לקפד את היריב בדיון או לויכוח.

אם כן, מה שחשוב לצורך הצגת נתונים היא הטענה הספציפית שאתה רוצה לבדוק והקשרה.

כך, לפי הקשר הטענה, מספיק לעיתים עבור המספר 4.88363 להביא הערך 4.88 , לעיתים ניתן לעגל ל - 4.9 או אפילו ל-‏5 - כשלא נידרשת בהקשר הטענה המסויימת "רזולוציה רבה".

המאמר שהביא לפולמוס:

כשליו ההיסטוריים של הזרם המרכזי בציונות
המאמר בצרוף לניספחים בעקבות דיון שהתפתח
ניסיון ליצור אקלים לא אתי 142685
היא שיטה של מר שרון מזה זמן
פיתוח שיטות מניפולטיביות היא לחמו.

כנראה שבזמנו בפקולטה לבילבולים למדו שמחקר
אמין זה לא אתי ויצירת אקלים פסיכופטי ומחקר לא אמין זה לא אתי ופסיכופטי גם כן.

בקיצור הרבה מניפולציות.
שוב הודעות נאצה סביבי? 142699
ניסיון ליצור אקלים לא אסתר 142786
יש פקולטה לבילבולים?
איפה נרשמים?
ועוד לא הבנתי מי זאת אתי, בת זוגו של הפסיכופטי מן השיר "אתי ופסיכופטי גם כן". (האם הפסיכופטי הוא במקרה מי שכתב ידו מנותח בפורום תפוזתגובה 142620)
מי? מה? מו? (או כמאמר הפרפראזה על הסטיבי: אסתר מי? אסתר who? אסתר דיי)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים