בתשובה לנגה, 23/04/03 15:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החשש שהוביל לקיום השימוש ברגפולוגיה אכן אינו בטחוני. לדעתי עודף האיבחון קיים בשל הסיבות הבאות: - סיבת הכסת"ח שהועלתה כבר בדיון. בוס X מפחד כי אם הוא זה שיביא את Y לעבודה, הבוס שלו יציג זאת ככישלון אישי - ראיית השחור-לבן. הישראלים חיים בסביבה בה חייבים למיין את הצד השני. אתה ליכודניק? אתה אשכנזי? את מרץ? אתה ערבי, גרוזיני, אתיופי, אה, אתה נוצרי? ילד שמיינו אותו כל ההיסטוריה יגדל וימיין אחרים. - חוסר הפרטיות והחשק לחטט/להציץ. ישראלים אינם יודעים מהי פרטיות, אדם המכניס כרטיס כספומט יגלה אדם נוסף לידו שיגיד "עוד לא יצאת מהמינוס?". חברה שתאסוף מידע על ישראלים לא תיתפס כחברה המבצעת אקט פלילי. ממילא הצבא אוסף מידע על כולם אז מה זה משנה. חוקי הגנת הפרט מאיסוף מידע עדין בחיתולים בישראל לעומת ארה"ב - רמה נמוכה של חברות כ"א - עודף באמונה וחוסר בגישה מדעית (של כל המשתתפים בתהליך הקבלה לעבודה). ו - "אם חברי כנסת, שרים ואנשים חשובים מאמינים ב X אז כנראה הוא נכון" - הגישה הצבאית - "זה עובד, למה לגעת?" - אפקט עבד כי ימלוך. סוף-סוף היהודים מצאו שוב את האפשרות למלוך על עובדים זרים, על עולים חדשים וכן על עובדים שמוכנים לעבור כל מדור גיהנום בכדי למצוא עבודה - שרשרת הדפיקות. השוק הישראלי מושתת על עקרון הדפיקות ההדדית (עד"ה?). למה אני מתכוון? השרברב, לדוגמא, מרמה את הלקוחה בהציגו את הנזילה כחמורה. בדרך החוצה הוא מגלה כי חטף דו"ח מפקח שאת הקטנוע שלו יזמבר המוסכניק. זה האחרון יחזור הביתה מאוחר ויתרגז על החשבון שקיבלה אישתו מהשרברב. חברות כוח האדם, המעסיקים, הגרפולוגים ושאר ירקות דופקים זה את זה בהרמוניה כאוטית. לעיתים ניתן למצוא גלים עומדים בהם כולם מופנים כלפי מחפש העבודה. מאיר אריאל כנראה צדק. מי שנדפק פעם אחת, לא יכול להיגמל מזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, אני חושב ששכחת גורם נוסף, והוא הקושי לפטר. לא קושי משפטי, או פורמלי, אלא הרגשת ה"לא נעים". לעובד יש משפחה לפרנס. אז הוא לא הכי מוכשר בעולם, (לביצוע העבודה המסוימת), זאת כבר סיבה להשליך אותו לכלבים? תוסיף את זה לחשש הישראלי "לצאת פרייאר", (איך לקחת עובד בינוני למשרה שעובד בינוני פלוס התחרה עליה?) ותקבל מדוע מחפשים את העובד האולטימטיבי, או לפחות את הכסתו"ח לאי מציאתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגשת ה"לא נעים" עברה מן העולם. כן, גם בישראל. היום מפטרים בלי יסורים. ישנם אפילו המגדילים לעשות ומפטרים באמצעות חברה חיצונית בכדי לעקוף את שאריות ההרגשה הזו. ישנה אומנם ירידה בשימוש בגרפולוגיה בימים אלו אך היא נעוצה, לדעתי, בכסף הנחסך. דרך אגב, אם השיטה הגרפולוגית היתה כל כך מוצלחת הייתי דוגם את המועמד כל חצי שנה לאחר התקבלותו לעבודה. דבר זה היה מספק גרפים מעניינים כגון רמת האמביציה, מוטיבציה ונאמנות למקום העבודה וכו'. אני מצליח לדמיין פגישה בין הבוס לעובד בדיון מעמיק אודות ה"נונים" הצונחים שלו. "אני ממש מודאג מהסתלסלות הגימל שלך. יש בעיות בבית? והריש, תראה את הריש, מדוע אתה נוטר טינה כל כך?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מיד רואה את תשובתו של העובד: "זה הכך בגלל הזין, תראה איך נשבר הזין". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |