בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/01/01 7:54
מהי הדרך ההגיונית? 14261
על פי תשובתך לירדן ניר נראה לי שהבנת מה שרציתי להגיד.
לסיכום, אני מסכים שישנו הבדל משמעותי, השיטה שתיארת עדיפה על שיטת אוסלו, ושהתמונה הסופית היתה שונה, אך לא באופן מאוד משמעותי מהסיבות שתיארתי קודם.
עניין השלבים הוא קריטי מאוד כדי לבדוק את רצינות הכוונות. אם היינו מוסיפים לשיטה הזו עמידה אמיתית על קיום אחרון סעיפי ההסכם מצידו של ערפת אז היה קורה אחד מהשניים:
1. ערפת לא היה מקיים את כל סעיפי ההסכם מה שהיה מביא לעצירת התהליך לזמן לא ידוע אך בנוסף היינו אמורים להסיק מזה שכוונותיו האמיתיות של ערפת הן לא לשלום. ועד שלא יבוא נציג אחר שמייצג את העם הפלסטינאי באמת ומעוניין בשלום, התהליך היה מוקפא.
2. ערפת או איזה שהוא גוף שלטוני אחר שיבוא אחריו ,היה מקיים לבסוף את אחרון סעיפי ההסכם, אני מניח שזה לא היה בא מיד, היתה מופסקת ההסטה, היה נוצר אימון, ואם ההסכם היה כולל בתוכו תהליך דמוקרטיזציה ברשות היינו מגיעים לשלום אמת.

אם אתה שואל אותי, האפשרות הראשונה יותר ריאלית לעשרים השנה הראשונות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים