 |
 |
אפקט מיידי - תחושת שחרור נכסים ותפיסת עליית הערכים הזמינים |
142918 |
 |
 |
מיכאל מ. שרון (שבת, 26/04/2003 שעה 5:06) |
 |
צעד כלכלי יכול להיות בעל השפעה מיידית - באמצעות *תיווך ההכרה (של הציבור), כשההכרה משפיעה מיידית על רמת הפעילות המישקית תוך חילול שינוי בדפוסי יזמות וצריכה*.
כך, קיצוץ במיסים יוצר מיידית תפיסה של שחרור נכסים, ומשפיע מייד על ההערכה אודות שיעור הנכסים והערכים הזמינים.
בנקודה זאת, החלק הרלוונטי ביותר בקישור (הראשון) המצורף הוא:
הגורם של פסיכולוגיה כלכלית הינו חשוב למדי, הגם שבוודאי ש"הקהל אינו פראייר", דהיינו מתקיימת כאן במידה מוגבלת הנחת "האדם הכלכלי הרציונאלי" -זה שמגיב באופן הולם כלפי המציאות הממשית.
מכל מקום, הגורם הפסיכולוגי חשוב למשל בכך, שהנחתך ברגע מסויים שהמטבע מגובה יותר מאשר הוא באמת, והמשק נמצא בעלייה, תרתום אצלך מוטיבציה ומשאבי אינטלקט ליזמות ויצור (התמורה שאני יכול לקבל עבור מאמצי היא בעלת ערך אמיתי, ולא משהוא נמוך בערכו האמיתי, כשערך זה עוד קטן והולך). כך עולה סך המוצרים בפועל עקב הגברת הפעילות המשקית, והגיבוי אכן עולה באופן ממשי, גם אם מלכתחילה הנחתך אודות גיבוי היתה מוטעית. זהו תהליך מחזק עצמו self reinforcing . לכך קרא הפילוסוף פהיינינגר "טעויות מועילות".
כך למשל, בימי מודעי (85) נוצרה אוירה אופטימית ויזמית במשק, ועקב שילוב עם צעדים מוניטריים (אם זכרוני אינו מטעני), כולל צעד מוניטרי וירטואלי של הפיכת 100 שקלים ישנים לשקל אחד חדש - שהקנו תחושת יציבות, חזר הציבור לחסכון והשקעות. מאמצע שנות ה-80 ועד שנת 95 בערך גדל הת.מ.ג. בשיעור שנתי רב.
כלכלה, פסיכולוגיה כלכלית, צמיחה ונסגנות
אשר לשאלה שהועלתה כאן אודות משק מלחמתי, הרי שכניסה למשק מלחמתי (כדוגמת ארה"ב ב- 1941 ) מקנה תחושה מיידית של העלאה תלולה של הפעילות היצרנית מצד כל אדם סביבך תוך *סינכרון ספונטני וסולידריות של מאמצים*. בעיקר, תוכל להניח אז שלא יטרפדו את מאמציך באופן לא צפוי, ואזי לא תשקיע משאבים רבים בהשמרות מפעילות מסכלת עויינת, הבאה על חשבון מאמץ עצים ורצוף מכוון-יצרנות. גורם זה ניתן לכנות "רמת האמון בש"פ מסונכרן" או The oordinative trust factor . כללית, גם הקטנת תחושת מאבקי סך 0 עוינים בקרב האוכלוסיה וגבור הרוח הספורטיבית תורמים לכך.
רוח הספורט מאספקט משקי: הלוגיקה של עוינות מול ספורטיביות ותחרותיות
|
 |
|
 |
|
