בתשובה לחץ, 26/04/03 13:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו באמת, איך אפשר להשוות בכלל עבדות עם עבודת פרך ועונשים פיזיים לאיזה חוק אזוטרי, שמופעל שבוע אחד בשנה ומסתפק בהטלת קנסות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שגם החוק וגם העבדות 1 נכפו 1 שכנראה שלא הייתה מעולם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בניגוד לעבדות שנכפתה על אבותינו, החוק עצמו עבר בכנסת שנבחרה באופן דמוקרטי ולא נכפה. ב. בעניין האמינות ההיסטורית אצטט תגובה מהארץ 1: "הוכחות ליציאת מצרים נראה שסקירתו של יעקב שביט על ספרה של פנינה גלפז פלר "יציאת מצרים - מציאות או דמיון" ("תרבות וספרות", 4.11) לא עשתה צדק עם המחברת. בכותרת המשנה טוען שביט שהוכחותיה אינן אלא "תנא דמסייע" בלבד למה שהיא מבקשת להוכיח: את אמיתותם ההיסטורית של שעבוד מצרים ויציאת מצרים. ולא היא! השקיעים המצריים שמעלה המחברת הם משענת נאמנה להיסטוריות של גרעין האירועים, הנקראים בלשון המסורת "שעבוד מצרים" ו"יציאת מצרים". שביט מזלזל בערכם ההיסטורי של רוב שקיעים אלה, אך איך אפשר להטיל ספק באמיתות התיאור על "העסקת שבויי מלחמה בעבודות שונות בשירות הממלכה, ובכלל זה עשיית לבנים, החשש המצרי מפני התרבות האוכלוסיה האסיאתית, כניסת זרים לעמדות מפתח בחצר המלוכה ועוד", שעליהם מצביע שביט עצמו? הוא מטיל ספק גם בערכה ההיסטורי של מצבת מרנפתח כמוכיחה נוכחות ישראלית בגליל התחתון בסוף המאה 13-ה לפנה"ס, התואמת את תאריך יציאת מצרים, ומתעלם ממכתבו של פקיד גבול מצרי מאותה עת, הכותב לממונים עליו: "התרנו את כניסתם של שבטים נוודים מאדום אל ביצת פיתום, על מנת להבטיח את חייהם וחיי עדריהם." בנחלת המלך יש שקיעים מצריים נוספים, שמחשיבותם גם שביט לא יכול להתעלם, כגון: חניטת גופותיהם של יעקב ויוסף, החרטומים והפיכת המטה לנחש ולתנין, המהווים חלק אינטגרלי מהאמונה המצרית ונוגדים את זו הישראלית, ועל כן הזכרתם בתורה לא יכולה לבוא אלא מתוך מגע קרוב עם התרבות המצרית. וכך הדבר בהנחת גופת יוסף בארון ובהפעלת רופאים לחניטת גופת יעקב. גם בחירת בני ישראל בנדידה ארוכה במדבר במקום במסלול הקצר "דרך ארץ פלשתים" מתפרשת כמסקנה נכונה מהידיעה שביצורים וחיל מצב מצרי מוצבים במסלול היציאה הקצר (כפי שמוכיחה "המפה הצבאית" של פרעה סתי א', החרוטה על קיר מקדש אמון בכרנך-לוקסור). המחברת מביאה שקיעים מצריים נוספים ומפתיעים, המעידים על מגע קרוב של ישראל עם התרבות המצרית ומוכיחים את ההשפעה עליה, כגון שהשם "יהוה" נדלה מאוצר שמות מצרי קדום ונזכר בקשר עם נוודי מדבר, כגון מדיינים, קנים ואחרים (עמ' 6); או שבקשתו של משה מפרעה להרשות ל"עברים" "ללכת דרך שלושת ימים במדבר" כדי לזבוח לאלוהיהם מבוססת על מנהג מצרי קדום להרשות כן לנוודי המדבר שעבדו אצלם בפרך. לדעתה, גם ההימנעות מאכילת מאכלות מסוימים וגם המילה היו מקובלות במצרים. שלום דותן" 1 בימים כתיקונם הייתי מסתפק בלינק אלא שהעיתון דורש הרשמה וגם זה רק לשבוע ואח"כ יש לשלם כדי לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועבור מי שאינו רשום: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבור מי שאינו רשום קיימת האפשרות להירשם חינם אין-כסף. אני לא חושב שהעסקה ש''הארץ'' מציעים היא כל כך גרוע או בלתי-הוגנת שצריך דווקא לעקוף אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מלין על הצורך להירשם אלמלא הארכיון היה חסום. הארץ תמיד מתהדר בגישה דמוקרטית/ליברלית, אבל למעשה מעריב וידיעות (ואי-נט) הם אלו שמציעים גישה חופשית לארכיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מין טיעון זה? הארץ גם מתהדר בגישה קפיטליסטית למדי, ולכן מנסה להרוויח כסף. לגיטימי לגמרי, ובשום צורה לא נוגד את ה"גישה הדמוקרטית/ליברלית". אגב, מיצ מדי פעם מוצא אמתלות לשים כל מיני קישורים לידיעות שונות ברחבי האייל, כדי שאחרי זה יהיה לו קל יותר לגשת אליהן. אתה מוזמן לאמץ את השיטה, וכך אנחנו נזכה ללינקים לידיעות מעניינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין על מה יצא קצפך. לא אמרתי שזה לא לגיטימי שהארץ ינסה להרוויח כסף. זכותו המלאה של העיתון לנהוג כך. נא לא לעשות ממני מרקסיסט. גישה דמולי"ב (דמוקרטית ליברלית) מתאפיינת -בין השאר- בחופש מידע. גישה זו לא סותרת בהכרח את הגישה הקפיטליסטית, אבל לפעמים יש התנגשות בינהן. הארץ בחר להעדיף את הממון ולא את החרות באחת מההתנגשויות הללו. יש לזכור שגם לעיתונים האחרים יש שאיפות כספיות ולמרות זאת הם העדיפו לתת גישה חופשית לארכיונים. כל מה שטענתי הוא: הארץ נוהג להתהדר בנאורות שלו לעומת עיתונים אחרים למשל, הנתפסים כיותר עממיים (לא משנה כרגע אם בצדק או לא). לכן, ניתן היה לצפות שדוקא הארץ יתן גישה חופשית לארכיון ולעומת זאת, בפועל קרה ההפך. אינני יודע האם ההכנסות מהארכיון כה גבוהות שמצדיקות בחירה זו, אפשר גם לחשוב גם על אינטרסים אחרים כמו זכות הציבור לדעת והפצת דעות המקובלות על העיתון ועוד. אני מקווה שהארץ יסתכל על כך מפרספקטיבה יותר רחבה וישנה את החלטתו. במחשבה שניה, אולי יש כאן איזה אינטרס חבוי? אנסה את כוחי, לשם השעשוע, בתאורית קונספירציה ע"בלבבניסטית: עמוס שוקן הוא למעשה מתבדל שאינו מעוניין לתת חשיפה יתרה לשלל פרשות השחיתויות שנחשפו בעיתונו על מנת שלא ליצור אצל הקורא דמיון לשחיתות הנפוצה במדינות ערב (אינטרס השתלבותי מובהק). טוב, לא נשמע ממש משכנע, לפחות ניסיתי :). תודה רבה על הטיפ לשיטה. אימצתי 1. עכשיו רק צריך אמתלה... דוסים? דוסים ומדע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ווינט" לא מעניק לך גישה חופשית לארכיון "ידיעות אחרונות". למעשה הוא אפילו לא מעניק לך את האפשרות לקרוא את "ידיעות אחרונות" ביום בו הוא יוצא, בניגוד ל"הארץ" ו"מעריב". ככה שלגבי ארכיון חופשי נותרנו רק עם "מעריב"1. בכלל, כל הקו שלך הוא קצת מגוחך. החריג כאן (שהוא תוצאה של האופן בו התפתחה האינטרנט) הוא אי לקיחת הכסף. יכולת גם לומר שלמרות שהארץ דוגל ב"גישה דמוקרטית- ליברלית שמתאפיינת -בין השאר- בחופש מידע", מעניין שבהתנגשות בין הליברליזם לקפיטליזם הוא בכל זאת בחר בממון, והחליט לגבות כסף על כל גיליון, ולא לחלק את העיתון בחינם בקיוסקים. זה אולי נכון, אבל אני לא יודע כמה זה מעניין. לטעמי לפחות, זה די טריוויאלי. 1 ועם הארכיון הפרוץ של "הארץ", שאם כבר לעסוק בספקולציות, אז לאור העובדה שאני מתקשה להניח שהם לא מודעים לקיומה של האפשרות (החלקית) הזאת, מעניין לדעת מדוע הם אינם חוסמים אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כדי לא לשבור לינקים שאנשים השאירו לכתבות ישנות בהארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו הרבה יותר פרוזאי לדעתי - רוב מוחלט של הקוראים לא מודעים לאפשרות הנ''ל, וההשקעה במערכת מתוחכמת יותר לא מצדיקה את ההפסד ברווחים כרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התכוונתי בנוגע לאמינות דווקא לכך שעל פי הממצאים הארכיאולוגים החדשים בוני הפרמידות לא היו היו עבדים ולכן הסיפור מבוסס על שקר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא טענתי שאבותינו בנו פירמידות, אין לי מספיק ידע היסטורי לכך. בתגובה 142994, בהערת השוליים הראשונה, הכחשת את קיומה של העבדות ללא שום התייחסות לפירמידות. כעת אתה טוען שבגלל הממצאים הארכיאולוגים החדשים 1, האומרים שלא אבותינו בנו פירמידות, העבדות מעולם לא היתה. זהו כשל לוגי משום שנעשית הנחה סמויה כאילו סיפור יציאת מצרים אמיתי אם (ורק אם) אבותינו בנו פירמידות. העבדות כללה עבודה פיזית קשה, אך לא זכורה לי התייחסות ספציפית לפירמידות. לא כל שכן, אני לא הייתי אומר שהעבדות מבוססת על כך. 1 אפשר פירוט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכחשתי הטלתי ספק. אכן כשל לוגי ולא אמשיך בוויכוח מהסיבה הפשוטה שאין בידי נתונים לקשר אליהם. 1 חיפוש באינטרנט הוא לא הצד החזק שלי ומקורותי בעניין שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודעים מי בנה את פיתום ואת רעמסס? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |