טקסטים דתיים ופרשנותם 143038
לדעתי, שגיאה היא לאסוף כל מיני פסוקים מתוך טקסטים דתיים שחוברו בכל מיני תקופות, שנכתבו (לפי השקפתי החילונית), על סמך תחושות של כותביהם שעוצבו לפי מצבם וחייהם בעת שנכתבו, ולהסיק מהם מסקנות כלליות לגבי השקפת החיים של היהודי בהווה, מה גם שרוב רובם של היהודים בהווה וגם היהודים הישראלים הם חילונים, וכלל לא מכירים את הטקסטים האלה.
כדי לעקוב אחר השקפתו של היהודי המודרני, יותר נכון לראות איזה שימוש הוא עושה בפסוקים האלה, ואיך הוא מפרש אותם.
לדוגמה, ישנו בהגדת פסח הפסוק: "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו". אמנם מחבר המאמר לא הביא את הפסוק הזה כדוגמה שתחזק את דעתו שהיהודים שונאים את הגויים, אך לכאורה הנה יש למחבר המאמר עוד דוגמה שמדגימה איך היהודים מייחלים לנקמה בגויים, למרות שלהשקפתו אלה לא עשו להם כל עוול מיוחד. שלא כמחבר המאמר, דינה בארץ האיילים קפצה בזמנו על הפסוק הזה כמוצאת שלל רב, כדי להדגים את הפסוקים "הבעייתיים" שנמצאים בטקס הדתי היהודי. אבל אז השבתי לי שהפסוק הזה מקורו בכלל ב"ברית הישנה", והוא מופיע שם בשני מקומות. כלומר הפסוק "הבעייתי" הזה נמצא גם בכתבי הקודש של הנוצרים.
האם יש להסיק מעובדה זו שהנוצרים מייחלים לכך שתבוא מכה על ראשם ? ברור שכל צורת הניתוח הזה היא שטות גמורה.
(דינה, אגב, לא הגיבה על כך כלל עד היום.)
על טקסטים דתיים, פרשנותם, והשימוש שעושים בהם, כדאי להביא את הסיפור המאלף על מלחמתו של הנביא מוחמד בשבט הקורייש, שמופיע בספרי הקודש המוסלמיים. מסופר שם על ברית שכרת מוחמד עם בני השבט כשהיו חזקים והוא חלש, ועל הפרת הברית כשהתחזק לעומתם.
בפסוק הזה השתמש ערפאת כדי להסביר את טיבם של הסכמי אוסלו בתחילת דרך העוועים ההיא.
אחמד טיבי שנזעק בזמנו לעניין זה, כדי להגן על ערפאת טען שהפרשנות הנכונה של הסיפור הדתי היא שבני שבט הקורייש היו אלה שהפרו תחילה את הברית, ומוחמד פעל רק כתגובה, כלומר ישנו טקסט דתי ואפשר לפרש אותו כך שהמוסלמי לא מחויב להפר הסכמים, ולדעתו של טיבי ערפאת התכוון בכלל לומר שאם הישראלים יפרו את ההסכם הוא ינהג כמוחמד.
אבל, מה לעשות, במשפט המקורי מתוך נאומו של ערפאת בדרום אפריקה אין שום סימן להתניה. מילת הברירה "אם" שקיימת בכל השפות וגם בערבית לא מופיעה בין המילים במשפט שאמר:
"הסכמי אוסלו יהיו כהסכמי קורייש." חד וחלק. וכפי שכולנו יודעים, הוא אמר וגם עשה . . .
כלומר קיים טקסט דתי. אפשר לפרשו כך ואפשר לפרשו אחרת, ומסוכן להסיק ממנו כשלעצמו איזה שהם מסקנות.

חלק נכבד מהמאמר דן בישראל ובשתי המלחמות של האמריקאים בסאדם חוסיין.
אני חושב שללא קשר עם הכתוב בטקסטים הדתיים, דווקא שתי המלחמות האלה מדגימות את היותה של מדינת ישראל מבודדת ומופלית לרעה ע"י העולם.
בשתי המלחמות האלה מנסים האמריקאים לאסוף מדינות ל"קואליציה" שתתמוך בהם במלחמתם בסאדם חוסיין. הם עושים מאמצי שכנוע רבים ולא תמיד, במיוחד במלחמה האחרונה, הם מצליחים. אבל ישנה מדינה אחת שאליה הם לא פונים כלל, ורק מבקשים ממנה להוריד פרופיל ולא לעשות גלים. זו מדינת ישראל "המצורעת" שפנייה אליה יכולה רק לקלקל.
הדבר מזכיר מאד תיאוריה ששמעתי פעם מפי פרופ' שלמה אהרונסון, שלפיה השתמש היטלר במלחמתו ביהודים כלי לתעמולה שלו בקרב אזרחי מדינות בנות הברית. בעצם הוא אמר לאזרחים אלה כך: "אל תתמכו בממשלותיכם במלחמתם בי. המלחמה הזאת היא עזרה ליהודים, ואינה משרתת את האינטרס שלכם."
כלומר הוא ניצל את היותם של היהודים בלתי אהודים בעולם למטרותיו.
וכידוע סאדם חוסיין לא היסס לפגוע במרכזי אוכלוסייה של מדינה שלא הייתה קשורה כלל בכווית ובמלחמה הנוכחית כדי "לפרק את הקואליציה", והעולם ציפה מישראל שלא תכה חזרה את המנסה לפגוע באזרחיה בלב הערים שלה. כלומר כמו בתיאוריה על היטלר שניצל את השנאה הכללית ליהודים למטרותיו היה גם כאן ניצול של סאדם חוסיין את השנאה הכללית למדינת ישראל בעולם, שהתבטאה, למשל, בהצבעות בעצרת האו"ם שבהן ניצבה ישראל לבדה מול כל העולם, ובמיוחד עוד לפני "הכיבוש" (למחפשי התירוצים).
טקסטים דתיים ופרשנותם 143148
מוזר בתור מישהי שיש לה נגיעה לעולם הדתי אני דווקא טוענת שכמו שישנם פרשנויות מעדנות ומסייגות לאותם פסוקים של שינאת זר שציינת, הרי שישנם גם הרבה פרשנויות מחמירות (פרשנויות של רבנים בני סמכא ושל ''סתם'' דתיים). הפרשנויות הללו אגב, הן מאוד עכשוויות ולא היסטוריות. מה שכן נכון, הוא שלא צריך להיחפז מכך ולהסיק שהיהדות היא דת של שינאת הזר. אם כי אינטואיטיבית נראה לי שבכל דת (למעט אולי הבודהיזם) יש אלמנט של הפחדה מפני השונה, מכיוון שהן צמחו באקלים של תחרות לדתות אחרות. אם תרצה כל דת הייתה אנטי-תיזה למשהו אחר... לצערי אחריי אלפי שנים הסינתזה טרם הבשילה

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים