''והיא שעמדה'' הפוך 143064
מעניין לציין שיש פרשנות אחרת, והפוכה מזו שמובאת במאמר ל"והיא שעמדה".
השאלה הנשאלת היא, מהו ה"והיא"? מה "עמדה" לאבותינו ולנו? כלומר, מה הציל אותנו בכל דור ודור מאלה שעמדו לכלותנו?.
אחת הפרשנויות המקובלות היא שכוס היין אותה מחזיקים כאשר אומרים את הקטע הזה, היא ה"והיא". כוס היין רומזת לאיסור יין הנסך, כלומר איסור יין הנסך הוא שעמד לאבותינו ולנו מסכנת הכליון (ליהודי אסור לשתות יין לא מבושל אשר גוי נגע בו משם יין נסך. על איסור זה אמרו חז"ל: "אסרו את יינם משום בנותיהם"). כלומר, היו תקופות בהן הגויים דווקא קרבו אותנו ורצו בחברתנו. אולם איסור היין לא אפשר ליהודים להכנס לחברת הגויים באופן מלא, ובכך הם נשמרו מהיטמעות ונישואי תערובת.
מה שעומד ביסוד הפרשנות הזאת הוא ההבנה ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", לא מצטמצם לכליון פיזי בלבד, אלא מתייחס גם לכיליון רוחני של התבוללות, שאופייני דווקא לתקופות של שקט ושלוה ביחסים בין היהודים לגויים.
אמנם פרשנות זאת אינה הפשט הפשוט לגמרי, אולם היא מראה שיש ליהודים מודעות גם לתקופות הטובות ביחסים עם הגויים. מי שהייחוד היהודי חשוב לו, מפחד מהן לא פחות מאשר מהתקופות הרעות, משום שגם מוות בנשיקה הוא מוות.
''והיא שעמדה'' הפוך 143141
רק שלא ייכלו אותנו כ''אנשים חושבים ולא מקובעים'', בכלייה רוחנית נוסח נח נחמ נחמן
''והיא שעמדה'' הפוך 143308
את מכירה את ה"ננחים" מקרוב?
''והיא שעמדה'' הפוך 143315
היא אמרה הערת אגב לא חשובה, סתם בדיחה תפלה. קורה. זה לא סיבה לקפוץ על המציאה ולגרור את כל הדיון כאן לדיון ב''ננחים''. אפשר לפעמים להתאפק ולא להגיב על כל הערה שולית.
143328
תגובה 143315
שורה אחרונה.
כל מה שאפשר לעשות עם שתי פרות 210349
האם מישהו נתקל בדף הזה?
פשוט שיטות הגויים ע"פ ניצה מזכירות לי את שיטת ההסתדרות שם: "יש לך שתי פרות, הם לוקחים ממך את שתיהן, יורים באחת, חולבים את השנייה ושופכים את החלב".

זה לא הפוך- להיפך, זה מממלא את החלל בעוד קצת פרנויה. המשפט "...מראה שליהודים יש מודעות גם לתקופות הטובות ביחסים עם הגויים" מאבד מעט ממשמעותו אם לשיטתך יש להחליף "טובות" ב"רעות". אגב, יופי של צליפה ברגל של תגובה 143039.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים