143494
אמירה חזקה, מלאה כעס. לא בדיוק שיר (ארוך מדי, כדאי היה לנסות לתמצת, זה שהנושא הוא הגלות, לא אומר שזה גם צריך להיות אורך השיר) אך כאמור- חזק.

אגב, השיר הזה מזכיר לי קצת את

"הוי ההולכים בין מילים פורחות
עמסו שמותיכם על שכם והסתלקו
שלפו שעותיכם מזמננו והסתלקו
וגנבו לכם תמונות נוף כרצונכם למען תדעו
כי לא תדעו לעולם
איך תבן אבן מאדמתנו את רקיע השמיים
...קחו איפה את כל העבר אם תרצו אל שוק הבלואים
ואת שלד העצמות השיבו לעוף החול, אם תרצו בכך
בצלחת חרס...

של מחמוד דרוויש
[ותודה לאלי אשד, שממאמרו "הצד השני" העתקתי והדבקתי...]

ועכשיו שאירופה נקייה מתאוות הבצע היהודית, והערבים גם לא רוצים אותנו, נשאר רק לשאול "איפה טעינו, טרם הונח לנו, אותה ארץ שמש, אותה לא מצאנו"...

אסתי, במצב רוח קודר, כיאות ליום.
כן, ו... 143500
את ההערה בעניין אורך השיר אפשר היה מן הסתם לנסח אחרת.
ועל כך- סליחה.

[אמרתי לך, טלי, שלא כדאי לך שאכתוב לאוקאפי...]

על החתום: המכשפה.
כן, ו... 143635
ובכל זאת, למה את ממליצה "לתמצת" את השיר ‏1? אי אפשר לומר שהוא עוסק בנושא פחות ערך, גם אי אפשר לומר שהוא חוזר על עצמו.

1 התרשמתי ממנו מאוד ואולי אמצא בקרוב זמן להסביר למה.
כן, ו... 144756
ברקת, זו שאלה מהסוג שדורש תשובה ארוכה. אבל כדי להמחיש למה התכוונתי ב"תמצות", הנה דוגמה מתוך שיר ששמעתי ברדיו הבוקר:

"בבוקר כשקמת לא נישקת אותי
כמו שאת עושה כל יום"

אילו זה היה שיר poem, ולא פזמון, הייתי אומרת שהשורה השניה כאן מיותרת, מפני שאפשר להבין אותה מתוך השורה הראשונה.
בשיר, לעומת כל סוג אחר של טקסט, רצוי מאוד לא להכניס לאנשים מסרים עם כפית לתוך הפה אלא לשים על השולחן, ושאנשים יקחו משם. כלומר, שיבינו לבד מתוך הנאמר, את מה שלא נאמר.
המלים שלא נאמרות חשובות לא פחות ממה שכן נאמר. במקומות האלה, של מה ש/לא/ נאמר, נמצא מה שעושה את השיר- לשיר, ולא לפרוזה, או כל סוג כתיבה אחר.

ועכשיו, אם תיישמי את הנאמר כאן על השיר של סיוון, אולי תביני למה התכוונתי כשאמרתי שזו אמירה חזקה, אבל לא בדיוק שיר.
למה התכוון המשורר 144760
"בבוקר כשקמת לא נישקת אותי
כמו שאת עושה כל יום"
האם כוונתו הבוקר, להבדיל מהבקרים האחרים, כשקמת לא נישקת אותי, או שמא כוונתו הבוקר, כמו בכל בוקר, כשקמת לא נישקת אותי?
למה התכוון המשורר 144765
מהמשך השיר (אל תבקש ציטוט, לא הקשבתי בנשימה עצורה) ברור שבד''כ היא מנשקת, והיום- לא.
למה התכוון המשורר 144769
אם כך, אז אכן התוספת טריוויאלית.
למה התכוון המשורר 145253
את מי זה מעניין למה התכוון המשורר? מן הרגע שהשיר יצא לאור, אני הוא המחליט מה הן ההתכוונויות של השיר. ואפילו יבוא המשורר ויגיד שלא לכך התכוון, אין פרשנותו טובה משלי. מה שאינו כך בעיני הפרשנים מפס הייצור של הקתדרות הספרותיות השונות. כל אחת עפ"י ה"רבי" המנהיגן.
כן, ו... 144777
מצד אחד, את צודקת - כוחה של השירה יכול להגיע לשיא באמצעות תמצות, או במה שלא נאמר.

אבל כפייה של עיקרון כזה ושפיטה *רק לפיו* מהו שיר ומה אינו שיר, עשויה להוביל לאבסורדים. זה כמו לומר ש"בעיר ההרגה" של ביאליק אינו שיר כיוון שהוא לא מספיק תמציתי ("יותר מדי אמירה").
חלילה לי מלכפות משהו על מישהו.. :) 144810
ברור שזה לא הקריטריון היחיד. אבל בואי נחשוב רגע ביחד- אחרי שהורדנו את הקריטריונים של חרוז ומשקל, מה עושה שיר לשיר? אז יש כמה אלמנטים מוכרים של שפה שירית, כמו דימויים מיוחדים, אלוזיות וקונוטציות, משחקי מלים וצלילים, ביטויים דו- או רב-משמעיים, ובטח יש עוד כמה, ובכל מקרה אני לא אור..

אלא מה- אפשר לכתוב גם טקסט שיש בו אלוזיות, משחקי מלים וכו', והוא לא יהיה שיר. ואני חושבת ש/כאן/ נכנס מה שאמרתי, על לא להאכיל בכפית (תמצות זו מלה לא מוצלחת, אבל אין לי אחרת כרגע). כשטקסט מכיל משחקי מלים וצלילים, אבל אומר דברים מפורשים, בלי להשאיר את המקומות הריקים האלה שעליהם דיברתי, אז הוא לא שיר. או לא מספיק שיר.

אז למה "בעיר ההריגה" של ביאליק הוא כן שיר, למרות שהוא לא "תמציתי"?‏1 אני לא זוכרת את השיר טוב, אבל- אולי מפני שעדיין יש בו משקל וחריזה...

סיכום זמני‏2:
מתי שיר הוא שיר? כשיש בו
אלמנטים שיריים,
חריזה ומשקל‏3,
תמצות.
או לפחות שניים מאלה.

***

1אני עדיין מרגישה שתמצות הוא נשמת השיר, ושכאשר המשורר spells it out יותר מדי, זה לא בדיוק שיר. ואולי גם השיר של ביאליק יותר תמציתי ממה שנראה לך כרגע. אבל אצטרך לקרוא את השיר כמובן.

2 אני עוד צריכה לחשוב על זה.

3 חריזה ומשקל בלי תמצות זה כמובן פזמון.
לא מצאתי את כולו ברשת 144822
אבל מצאתי קטע משובב נפש אחד, שיהיה בינתיים, עד שאתפנה לענות.

אגב, במקום אחר היה כתוב שביאליק לקח שנתיים לכתוב את הפואמה הזו, לאחר שהסתובב בקישינב, רשם רשימות וצילם צילומים.

"על הגל הזה נערפו שנים: יהודי וכלבו..
ואל עליות הגגות תטפס.. כאן מצאן הקרדום..
מעשה בבטן רוטשה שמילאוה נוצות,
מעשה בנחיריים ומסמרות, בגולגולות ופטישים,
מעשה בבני אדם שחוטים שנתלו במרישים
אשה אחת תחת שבעה שבעה ערלים,
הבת לעיני אמה והאם לעיני בתה,
לפני שחיטה, ובשעת שחיטה ולאחר שחיטה..
וראה גם ראה: באפלת אותה זוית..
שכבו בעלים, חתנים, אחים, הציצו מן החורים..
שכבו בבושתם ויראו ולא נעו ולא זעו".
לא מצאתי את כולו ברשת 144886
במהלך השנה הבאה (70 שנה לאחר מותו) תתפרסמנה יצירותיו של ביאליק במלואן באתר פרוייקט בן-יהודה: http://www.benyehuda.org

(סתם, הזדמנות להזכיר את האתר המבורך הזה).
לא מצאתי את כולו ברשת 145544
תחושה מוזרה עולה בי בזמן המפגש עם הקטע הקצר הזה מ"בעיר ההרגה". כלומר, במקרה אחר הייתי אומר ש"נעים להיזכר" בשיר אהוב וישן, אולם "נעים להיזכר" זה רחוק מאוד ממה שקורה כשקוראים את השיר הזה. בעת הקריאה עלה בי אותו חיוך שעולה בנו בעת מפגש מחודש עם טקסט אהוב שזנחנו, אולם האם ניתן לחייך למקרא השיר הזה?

פואמה מדהימה, דרך אגב. קצת ארוכה מדי, היתי אומר. לדעתי "בעיר ההרגה" היא אחת היצירות החזקות ביותר שקיימות בשיר העברית.
עורכת אוקפי על מהי שירה 144841
"שירה היא קודם כל מסר אנושי מגובש... לוליינות של ביטויים אינה פיצוי".

או כאן:

וגם במאמר המערכת של גיליון 2 של אוקפי:

עורכת אוקפי על מהי שירה 144853
1.
גילוי-אוזן: לכל איש יש שם, אפילו לעורכת של אוקפי.

גילוי-לב: אני לא אוהבת לינקים של "במה" כי לוקח להם שעות להיפתח.

2.
לגבי מה שמרת וישנה כתבה באוקפי - אין לי אלא להסכים עימה. אבל, אמ... למה זה הופנה דווקא אליי? מה /חשבת/ שאני אומרת? ש/לא/ צריך מסר מגובש, ושמספיקה לוליינות מילולית!?

הבהרה:
זה לא מה שאמרתי, וזה גם לא מה שהתכוונתי. לא הזכרתי את המסר המגובש‏1 ברשימת הרכיבים שצריך בשביל ששיר יהיה שיר, כי הוא, בעיניי לפחות, מובן מאליו.
ואם הבנת אחרת אז- טעית.

1 מסר מגובש- ברור לכולם מה זה.
אבל מה זה "מסר אנושי מגובש"? כלומר, מה זה מסר לא-אנושי מגובש?...
רגע, עוד לא גמרתי להתרגז 144854
ואני מבטיחה לך, על בליינד ובלי לבדוק, שגם ברקת, וכל אדם אחר שהתבטא פה בעניין הצורני ולא הזכיר את "המסר המגובש"- זה היה מפני שהוא מובן מאליו גם להם, ולא מפני שהם מסכימים לקרוא ללוליינות מילולית/צורנית "שיר" גם אם אין מאחורי המלים שום דבר חוץ מנסיון להרשים. חוץ מזה שאני בספק אם שרלטנות כזאת תגיע רחוק, אבל- הי, פה אני כבר לא מוכנה להתחייב. יש כל מיני אנשים בעולם...

ערב נעים לך.
עורכת אוקפי על מהי שירה 145654
גם מאמר הוא מסר אנושי מגובש, אז מה ההבדל?

האמת היא שאני לא יודע, ופסקתי ממנהגי המגונה להגדיר מיני אמנויות, אבל בכל אופן, לדעתי, השיר הזה לא טוב, הוא יותר מדי מבולגן, מאולץ ודידקטי.

אני מעדיף את שיריה החרוזים והשקולים של בסקין, עם האמירה הדקה. לא זו שחושבת שאני קורא טמבל.
גם אם זה לפעמים נכון.
חלילה לי מלכפות משהו על מישהו.. :) 145546
גם אני את התשובה לא יודע, מה עושה שיר לשיר. אני אנסה רק לתרום שתי הערות.
אחת, בואי נבדיל בין מה שעושה שיר לשיר לבין מה שמאפיין שיר. חרוזים או מצלולים מאפיינים שירים אולם לא בהכרח עושים שיר לשיר. כך שהופעתם או היעדרם אל אומרים הרבה.
שתיים, ישנה טענה חזקה שטוענת בפשטות שמה שעושה שיר לשיר וספרות לספרות הוא פשוט ''חוזה תרבותי''. כך הוחלט וכך יהיה. המוסדות המתאימים מבצעים את ההחלטה ואנו מקבלים אותה.

לגבי אותם מקומות ריקים - כבר היו שהעלו את הסברה ששיר הוא מערכת דחוסה של פערים, מעט המכיל את המרובה, ומילוי הפערים הוא אפשרי בכל מיני צורות להבדיל מפערים בפרוזה.
השאלה היא אם זה עובד על כל השירים, אבל מאידך כדי לבדוק זאת, עלייך להחליט מראש מהו שיר כדי לכלול אותו בקבוצה הנבדקת, וכדי לדעת מהו שיר כדי לבדוק אותו את זקוקה להגדרה, וכדי להגדיר את זקוקה לשירים...
חלילה לי מלכפות משהו על מישהו.. :) 145554
יש גם הבדל בין האמירה "זה לא שיר טוב", לבין האמירה "זה לא שיר". מה שאסתי אמרה היה "זה לא מספיק שיר".

אבל אם זה לא שיר, מה זה? כי קל לומר ששיר כלשהו הוא גרוע, אבל כמעט בלתי אפשרי לומר ש"הוא לא שיר". יש שירים שדומים מאוד לפרוזה באופן כתיבתם, יש פרוזה שירית ("אותו הים" של עמוס עוז"), ויכולה להיות גלישה מסיבית בין הפרוזה והשירה.

אפשר להשוות את זה גם לגלישה בין אמנויות אחרות - כי בהחלט יש סרטים שהם "לא מספיק קולנוע". למשל, סרט שעובד ממחזה תיאטרון ומתבסס כולו על מונולוגים ארוכים בתאורה דרמטית ‏1 השפה הקולנועית, שיכולה להיות עשירה ורבת דימויים, פשוט לא באה לידי ביטוי מספק בסרט כזה. אבל האם זה, בסופו של דבר, לא סרט?

1 חצי דוגמה לזה היא "סיפור אהבה בשלושה חלקים", שנקרא במקור משהו כמו Torch trilogy . או "של מי החיים האלה לעזאזל".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים