בתשובה לDubi Kanengisser, 30/04/03 11:49
קש! קש! דובי אמר קש! 143691
(אני משמרת את ערך הביטוי)

אני הרי בפירוש הבדלתי ואמרתי, שלא ברור מן הכתבה אם מדובר במעון משלב בחברה, או במעון של חוסים קשים, שאינם משתלבים.
אלו גם אלו ראויים כמובן לבית, אבל אם כל הפעילות נערכת גם כך בתוך המעון ואין את עניין השילוב בחברה, אין שום בעיה להעביר את המעון למקום מבודד יותר, כך החוסים יקבלו את הטיפול שהם זכאים לו והשכנים- את השקט.

כאמור, הדאגה לערך הנכס היא אולי לא סמל החמלה והטוהר האנושי, אבל היא לגיטימית. למה אפשר לסגור דיסקוטק מאותם טעמים (רעש וערך הנכס?) כי זכותם של דיירי השכונה להתנגד לכל מבנה הטורד את מנוחתם. רעש שומעים גם בוילה- תושבי הוילות בהרצליה מזמינים משטרה בערך כל שבת לפזר מסיבות על החוף.

זה שיש מעליך מעון למפגרים ממש לא רלוונטי כאן- שנינו לא מכירים את המעון מהתביעה. בהחלט ייתכן שיש שם רעש- בבניין רגיל אין את מספר התינוקות המקביל למספר חוסים במעון סטנדרטי, או אולי רק בבני ברק.

איני רואה איך כבודם של האוטיסטים ייפגע אם יהיו במקום אחר, אלא אם כן זה מעון שיקומי-משלב.
איך את משווה? 143749
סגרו דיסקוטק? - החבר'ה ימצאו דיסקוטק אחר.

למצוא מקום אחר למעון חוסים זה עניין הרבה יותר מסובך. גם במקום אחר, בשכונה אחרת, יעשו התושבים ככל יכלתם לטרפוד התכנית, ואם כבר יוקם המעון, יגישו תביעות משפטיות. הסיפורים האלה חוזרים על עצמם אחת לשנה שנתיים.

וגם אם זה לא "מעון משלב", זו עדיין לא סיבה לזרוק את הילדים האוטיסטים לאיזור של מוסכים ומסגריות, בלא תנאי שכונת מגורים רגילה.
השוואה 143812
אין הבדל בין למקם חוקית דיסקוטק ללמקם מעון- מדובר בשני מבנים עם צרכים העשויים לעורר התנגדות.
זה ממש לא מסובך למצוא מקום למעון לחוסים קשים, באיזור מבודד כפרי ומוריק (מאיפה הבאת את המוסכים והמסגריות?!). יש כמה וכמה מעונות אידאילים ונהדרים כאלה בארץ, למשל כפר עופרים, שהוא כמובן יוזמה פרטית ולא של משרד החינוך או הרווחה חלילה.
אין בעיה תקציבית (אותו תקציב), אין בעיה של מקום, יש רק בעיה של יעילות והחלטות תמוהות.האזרחים זכאים לחלוטין לתבוע העברה של מוסד, אם הוא מפריע להם והעברתו לא תזיק לדייריו אלא להיפך.אם זה לא מעון משלב החוסים בכל מקרה נמצאים כל היממה בתוך המוסד ותחת השגחה, תנאי שכונה רגילים לא מועילים להם ואולי להיפך.
השוואה 144104
ואיך את קובעת בדיוק שתנאי שכונה רגילים לא מועילים להם ואולי להיפך?

אחותי הקטנה, היום בת 19, סובלת מפיגור שכלי קשה עם קוים אוטיסטיים. אני מכירה את העולם הזה מקרוב מאוד.

גם חוסים הנמצאים כל היממה תחת השגחה, לא נמצאים כל הזמן בתוך גדרותיו. הם לא חיות. גם את הסובלים מפיגור קשה או אוטיזם עמוק וגם את אלו שסובלים מנכויות פיזיות בנוסף - מוציאים החוצה לשכונה, לפארק, לחנות המכולת, לגן החיות הסמוך.. כדי שיראו עולם, כדי שיראו שיש עוד אנשים, כדי שיראו אמא מטיילת עם תינוק, איש ממהר עם מזוודה, נערות צוחקות בכיכר העיר.

למה צריך אזור מבודד? כפרי וירוק ככל שיהיה?
אני חוששת, מניסיון אישי מר, שאין כאן שום בעיה שהחוסים מפריעים למנוחה או לשלווה. הם לא. ממש לא. הבעיה היחידה היא שהחברה שלנו, שהפכה לאטומה בצורה משוועת, לא רואה במפגרים ובאוטיסטים בני אדם אלא "יצורים", שהימצאות בקרבתם היא מביכה, לא כל שכן התגוררות לידם. אז נעיף אותם לאיזה כפר מבודד, למה לא. מוריק שם. וכפרי.
עלה בדעתך שהאנשים האלו צריכים מגע עם אנשים אחרים *ולא* עם אנשים כמותם בלבד? שהמגע הזה עושה להם טוב? שהתקשורת משפרת את מצבם?

כל הגבעות המוריקות שבעולם לא ישוו לחצי שעה של תשומת לב והתייחסות מבן אדם.
השוואה 144120
אני לא חושב שזה מה שגילית ניסתה לומר.

למיטב הבנתי הדלה, היא אמרה: *אם* המרכז אינו פועל לשילוב החוסים בקהילה *אז* אין טעם לשים אותו דווקא במקום שמפריע[*] לתושבים בו. אני נוטה להסכים עימה בעניין זה.

[*] נניח בשלילה שהוא אינו מפריע, ונקבל סתירה לעובדה שהתושבים עתרו להעברתו.

היא לא אמרה שאין טעם לנסות לשלב אותם בקהילה. אם יש טעם כזה, והמכון פועל לאורו - אז צריך לשקול את ההפרעה לתושבים מול התועלת הטיפולית. לאור העדויות המובאות בתגובות קודמות ונסיוני האישי (הכירות עם ילדה אוטיסטית, והתנדבות במרכז טיפולי) אני מקבל ללא עוררין את החלטת בית המשפט אשר דחה את העתירה.
השוואה 144339
ובכן זוהי הפשטנות המובנת שדיברתי עליה.

מבלי להיכנס ל"למי יש יותר קרובי משפחה עם צרכים ומיוחדים ומי מכיר יותר מפגרים", אני מבקשת ממך לקרוא שוב את ההודעה שהגבת עליה. אני בפירוש לא "קבעתי שתנאי שכונה " וכולי, אלא ציינתי שיש הרבה מוסדות חינוך מיוחד שאין שום טעם למקם בשכונה, ויש כאלה שיש.

איש ממהר עם מזוודה ונערות מצחקקות בכיכר זה יפה ופסטורלי, אני מזמינה אותך למוסד ע.ל.ה בבני ברק, למשל. אני מבטיחה לך שמבחינת החוסים שם אין כל הבדל אם הוא ממוקם באמצע תל אביב, בכפר או בחלל החיצון.הצרכים של חוסי המעון ברורים מאד, ולראות אמא מטיילת עם תינוק אינו אחד מהם. במקרה זה הבניין הוא באמצע העיר, ואין שם רעש ושום שכן לא מתלונן כך שאין בעיה. עדיין- מקום ירוק עם אויר צח היה מהנה ואפקטיבי הרבה יותר עבור המקום דנן. אני מבינה שאחותך מגיבה ומתקשרת- אשריכם. יש כל מיני סוגי פיגור.
אני לא חושבת שאף אחד רואה במפגרים "יצורים" או חיות. יש הרבה אנשים שחושבים שאחרים חושבים שמפגרים הם כל מה שאמרת, אבל השכנים כאן לא אמרו שהחוסים במעון הם רעים, או לא בני אדם או לא ראויים. הם טענו שהמעון מרעיש. גם אנשים שאינם מפגרים הם בני אדם, ואם הם מתנגדים למוסד מסוים בתחום מגוריהם זכותם המלאה לתבוע את העברתו. את מכירה מוסדות שאינם מרעישים. בסדר. בואי נניח שהמוסד הזה, לא של אחותך אלא זה מהתביעה, רועש כל היום וכל הלילה. היית מקבלת בהבנה? גם אני. אבל זוהי איננה חובה.
השוואה 144344
אהמ. המעון המדובר הוא מעון לאוטיסטים, לא מפגרים.
למרות שיש גם אוטיסטים עם פיגור שכלי, אלו תסמונות שונות עם צרכים אחרים.
השוואה 144350
ידוע לי, ואני מכירה את שתי האוכלוסיות.
השוואה 144357
ההערה הייתה לגילית, בעקבות תגובה 144339, לא אלייך.
השוואה 144359
כן, שמתי לב בדיוק. סליחה.
השוואה 144362
במחשבה שנייה, זה בהחלט מתחבר למה שאת כתבת- חוסר ההבחנה בין אוטיסטים למפגרים (ואפשר להוסיף לרשימה חולי נפש).
כאילו ''גם אלו וגם אלו יצורים, אז מה זה משנה''.

ועוד נקודה- מוסדות מבוססים נוטים להיות יותר חשופים להתעללות והתנהגות לא תקינה של הצוות, כנראה בגלל הבידוד שבו המוסד נמצא.

כך שמוסד בעיר, בנוסף ליתרונות (העצומים) של שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בחברה (והעשרת החברה בעקבות זאת), גם מצמצמת ממדי התעללויות באנשים חסרי ישע.
השוואה 144380
היא אמרה שאחותה מפגרת עם קווים אוטיסטים.
אני מבקשת לא להכניס מילים לפי, בטח לא בתוך מרכאות ציטוט. תודה.

עניין הבידוד=יותר התעללויות הוא שטות. יש לך מספרים?
השוואה 144355
לא, לא הייתי מקבלת בהבנה, מצטערת.
משום מה אני לא שומעת על תביעות על העברת בתי ספר לילדים רגילים, או על העברת גני ילדים - שהם מוסדות רועשים לחלוטין.
כל העניין הוא היתממות וכיסוי לעובדה המצערת, שהתובעים *כן* רואים בחוסים "יצורים". הם פשוט יודעים שזה לא בסדר לחשוב כך, אז הם מתכסים בעלה התאנה של הרעש.
השוואה 144378
האם היית מוכנה שיהיה דיסקוטק מתחת לחלון שלך? אני לא. המון דיסקוטקים נסגרו בגלל שהמון אנשים לא. הטענה כאן היא, שזה מוסד חינוכי אמנם, אבל עם רעש גדול יותר מכזה של בית ספר רגיל.
אולי זה עלה תאנה, ואולי זה באמת מפריע להם. העניין הוא, שזה *עשוי* להפריע להם. ממש כמו שאם הירקן יקלל אותי מחר אני אתבע אותו על עגמת נפש, עלבון, הלבנת פנים וכולי, אפילו אם בעצם מה שהוא אמר מעניין את הסבתא שלי. ויודעת משהו? אני אזכה בתביעה, רוב הסיכויים. למה? כי יש פוטנציאל לעלבון, לפגיעה סבירה. רעש הוא פגיעה סבירה באיכות החיים בהתייחס לדיסקוטקים, מסעדות וכולי. לכן את השופט לא אמור לעניין אם השכנים הם אנשים מגעילים בלי לב, אלא אם הטענה מוצדקת, קרי- אם הרעש באמת חריג. אם הוא חריג, צריך להעביר את המעון. אם לא- אז לא.
קש! קש! דובי אמר קש! 144365
סלחי לי שאני מתעקשת, אבל לעניות דעתי אין דבר כזה "לא משתלבים" (וכן, ראיתי בחיי חוסים במצבים קשים ביותר, עם נכויות פיזיות בנוסף לנכויות השכליות).
אם הם לא משתלבים, זה בגלל שאף אחד לא מתאמץ לשלב אותם. וכן, זה מאמץ גדול. זה לא פשוט וזה דורש אנרגיות, משאבים ובעיקר רצון טוב.
אבל מה לעשות שאני אידיאליסטית ואני שואפת לחברה שלא מתעלמת מהחלשים שבה, גם אם הם דורשים מאמץ רב.
איזו מין חברה זו, שאנשים בה שמים את ערך נכסיהם והבתים שלהם לפני החלשים והחולים?
קש! קש! דובי אמר קש! 144385
תשמעי, אידיאלים זה יופי. (באמת).

אם את מסוגלת לשלב בחברה רגילה ילד מפגר במאה אחוז ונכה,(כלומר למעשה צמח) כל הכבוד לך. אישית אני חושבת שבמעון נותנים לו בדיוק מה שהוא צריך- נקיון, מוזיקה, טיולים באויר (הלא צח), אוירה נעימה.
חוסר שילוב אינו בהכרח התעלמות. לפעמים הצורך הוא לאו דוקא שילוב. האידיאל לא צריך להיות "שילוב בכל מחיר" אלא "התאמת הצורך למטופל", ודאי תוך כדי חינוך החברה הנורמלית לסבלנות, קבלה והבנה.
האם חברה המעניקה את מירב הצרכים למירב האנשים (קרי- מוסד באותה איכות במקום אחר למפגרים, ושקט לשכונה שתושביה טוענים הסובלים מרעש) לא טובה יותר בעיניך? האם העובדה שהחברה דואגת לנכסיך ולביתך חייבת לסתור את דאגתה לאוכלוסיה החלשה? האם המיקום של המעון המדובר הזה, בשכונה הספציפית הזאת, הוא כל כך קריטי?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים