בתשובה להאייל האלמוני, 04/05/03 0:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, אני לא מקבל את ההנחה ששביתת עובדי התברואה היא פיקוח נפש יותר משביתות אחרות (עברנו כבר כאלה, לא?), אבל גם אם ההנחה נכונה, הדרך לשנות את המצב היא לאסור את השביתה שלהם באמצעות הסדרים ברמת המדינה. היכולת של כל ראש-עיר להחליט על שימוש בקבלן היא ההצדקה ל"שביתות סולידריות" שגרשון התנגד להן כל-כך למעלה. "פועלות לטובת התושבים" הוא טיעון בעייתי. אני מניח שבכל מקרה, הוצאה של איסוף האשפה למכרז חיצוני פועלת לטובת התושבים, ולו בכך שזאת דרך פעולה זולה יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא את העובדים בעיריה. ולכן ראש עיר צריך לפעול למען האינטרס של התושבים. מילא המחיר הנמוך יותר, אבל שירותי פינוי זבל סדירים הם ללא ספק אינטרס של התושבים. יש שביתה של שירותי התברואה פעמיים בשנה בערך. לי זה לא מפריע, כי אצלי העירייה טיפלה בבעיה מראש. מהבחינה הזו - האינטרס של התושבים מוגן היטב - וזה תפקידו של ראש עיר. ואני שוב אומר - לא צריך לאסור שביתות, רק צריך להזיז את הגוף שנגרם לו נזק משביתה. מה שאני מציע מזיז את הנזק מהתושבים (שהם בני ערובה בכל הנושא) למעסיק. ובמקביל פותח את השוק לתחרות ועושה עוד שלל דברים טובים. לא ברור לי בכלל למה אתה מתנגד לזה, חוץ מרומנטיקה מיושנת מאמצע המאה ה-19, שאומרת שמרקסיזם זה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רחוק ממרכסיזם. אבל אני רוצה לחיות בחברה שבה אפילו אדם רגיל (אני מתכוון שאפילו אם הוא אינו לא מוכשר במיוחד. אני לא ממש דואג לטל) יכול ללכת לעבודה, לפרנס את משפחתו בכבוד ולא לדאוג כל יום מפיטורים. זה לא המצב כיום, ועושה רושם שהדברים הולכים ונעשים גרועים יותר. בעיקרון, חוץ מהיכולת של מעסיקים לפטר עובדים ולקחת אחרים במקומם, להתנקל לאנשי-ועדים ועוד שלל בעיות שבגללם הקימו את האיגודים המקצועיים, לא נראה לי שהדבר הדחוף עכשיו הוא דווקא לצמצם את הכח של העובדים. הכח שלהם מצטמצם גם ככה בצורה מעוררת חשש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו רק בגלל שבימים האחרונים ההסתדרות שולטת במדינת ישראל ולא ממשלת ישראל (שנבחרה בבחירות דמוקרטיות). אולי אתה חושב שאפשר לזרוק עקרונות דמוקרטיים בסיסיים מהחלון למען העובדים, אבל אני חושב שהדמוקרטיה יותר חשובה מזכותם של העובדים לשבות. כשיו"ר ועד חברת חשמל הוא זה שקובע מי יטוס ומי לא, כשעובדי אל-על מחליטים להשאיר אלפי ישראלים בחו"ל עוד סוף שבוע בגלל שהם לא מוכנים להתמודד עם תחרות של חברות תעופה זרות, כשכל המערכת הבנקאית מושבתת למרות שאף אחד מחוץ לבנק ישראל לא יפגע מהסיבות לשביתה - כל אלה מהווים אינדיקציה מעולה לכך שלהסתדרות יש יותר מדי כוח. הכוח האלקטורלי של עמיר פרץ הוא 3 מנדטים. הוא יושב באופוזיציה בכלל, הוא אפילו לא סגן שר. לתת כל כך הרבה כוח ביד של מישהו שלא נבחר (הבחירות להסתדרות לא נחשבות - לא כולם משתתפים בהן)? זה הרבה יותר מדי כוח לתת למישהו, והימים האחרונים מראים שהוא משתמש בו באופן רע ומסואב. את ההסתדרות חייבים לפרק. ואפשר לעשות את זה בלי להקטין (ואפילו להגדיל) את כוחם של ועדי העובדים הקטנים (על חשבון הקטנת כוחם של הועדים הגדולים. אבל אתה באמת חושב שעובדי חברת חשמל צריכים עוד כוח??), וע"י שיפור מצבם של כל הלקוחות (שזה כולנו. כ ו ל נ ו). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |