 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצנע היה מלכתחילה אשלייה, עורבא פרח פוליטי. הוא דיבר אל לבם של מצביעי "העבודה" שלא עיכלו עד תום את העובדה שתהליך אוסלו מת אחרי התמוטטות שיחות קמפ-דיויד, אלה ששכחו או לא קלטו אף פעם ש"מלחמת אל אקצה" לא פרצה בגלל שרון (הגם שהוא אינו טלית שכולה תכלת) אלא ששרון עלה לשלטון בגלל פרוץ המלחמה, ובגלל שממשלת העבודה בראשות ברק המשיכה לנהל מו"מ תחת אש. לו האסימון היה נופל אצל מצביעי העבודה לא היו בוחרים במצנע שהצהיר כי כראש ממשלה הוא יפתח בשיחות עם ערפאת, וזאת לא רק בניגוד לדעת הקהל הישראלית אלא גם בניגוד למדיניות האמריקנית כפי שנוסחה בנאום בוש מיוני 2002, שבו תבע מהפלסטינים להחליף את הנהגתם וראשית כל את ערפאת. מצנע בא לבוחרי העבודה עם הדגלים של יום אתמול והבטיח להם ש"יקומו מחר בבוקר עם שיר חדש בלב". הם קנו את האשלייה אך לא בלב שלם, כפי שניתן היה לראות במערכת הבחירות העגמומית וחסרת ההתלהבות שניהלו פעילי מפלגת העבודה. אופייני מכל היה הרגע לאחר התבוסה בבחירות שבו מצנע, אשתו, יולי תמיר ושאר מקורבי מצנע, שרו בדבקות נוסטלגית מ"שירי א"י היפה והטובה" כאילו עוד "מעז ייצא מתוק", כאילו ההפסד הפוליטי בבחירות הוא בעצם מעין קיצור דרך אל העתיד המופלא והנכסף. רגע שיא של אשליות. בספקטרום הפוליטי מפלגת העבודה נתפסה כמפלגת מרכז. אך מצנע הציג עמדות אופייניות למר"צ, והתעקש לא להכנס לממשלה עם הליכוד. שום כוח רציני ב"עבודה" לא תבע זאת ממנו, רק הוא עצמו. חשובה הייתה לו התדמית של איש שלום עיקש הדבק במטרתו, דומה שיותר מכל הוא רצה להיות יוסי שריד של מפלגת העבודה או ביילין עם הילה של איש צבא, "ביילין עם זקן" כפי שכינו אותו. נכון שעמיתיו בצמרת העבודה לא הקלו על מצנע, אך הסיבה האמיתית לכך שהוא נאלץ לפרוש היום היא שהוא הוביל את העבודה בדרך לא דרך. מצנע טען שהוא יראה למפלגת העבודה "דרך חדשה", אך זו הייתה דרך וירטואלית, שאין לה כל קשר למציאות הממשית אלא אוסף של חלומות באספיה. כעת, המציאות הממשית טפחה על פניו, והעורבא נאלץ להתפטר ולפרוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפייתיות כריתת ליטרת הבשר: מצנע, זאבי ותסמונת שיילוק במינהל המונציפאלי ד"ר אורי מילשטיין: מדוע עמרם מצנע מתאים להיות ראש ממשלה?! דחילאק, עזבו את כל מורגלי כפית הכסף. וגם הגוורדיה המנגנונית לא משהו - אפרים סנה ודומיהם. אולי וילנאי - איש אציל נפש, רענן, חכם ובעל הומור נחמד - תנו לנו דליה איציק ! רוך, חוכמה, חן ורגישות, וקשיחות בונה וחסד של אישה שהתמודדה עם נסיבות לא קלות, באופן שההתגברות על הנסיבות רק שיבחו את אופייה ויכולותיה ולא הפכוה לציניקנית המערכת (ראו כניגוד את חיים רמון שילדותו הקשה ביפו הפכה אותו למפיץ הסגנון הציני/מפוקח באופן שהישחית הרבה חלקות טובות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם לסת כמו שלה אי אפשר לקבל תפקיד בכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם אתה גבר אתה יכול להסתובב בעולם כמו היפופוטם מפוטם, ועדיין להיבחר, כמו ברק, ופואד.. אה, ושרון אמרנו? דיסקליימר: כותבת מחאה זו אינה תומכת בדליה איציק בשום צורה ואופן. אבל לא בגלל הקנקן אלא בגלל הדליה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורה. למען ההגינות הג'נדרית מגדרית - קודם ירדתי על הזקן השלוח של מצנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ציניקנית כדליה איציק, שאינה נקייה מאף רעה חולה של נבחר עם ממוצע - ממינויים פוליטיים תמוהים ועד קומבינות. אה, ואיפה ראית אצלה חן ורגישות? וחסד, איפה ראית? האם במעשיה 1 או בהרהורי לבך? בזרת הרגל של יעל דיין יש פי שניים מאלה. [] ע"ב, ע"ב! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל מצנע ("הארץ", חדשות). אבל בבחורה הזאת יש איזה חן ראשוני בין עדת הזאבים והקרוקודילים. נתחיל על דרך השלילה: אז מי כן? סנה? חיים רמון? (בשרי נעשה חידודין חידודין). אכן צדק מצנע האומלל: האינטריגה בפרוזדורי בית המפלגה בשכונת התקווה אינה עוד ניספח פיקנטי לפוליטיקה הע(א)ובדנית. היא מובנית לתוכה, בשר מבשרה. ואיפוא יעל דיין? גם מתן וילנאי לא רע בעדה הסוררת ההיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחורה? מדובר בזאבה, מר שרון. העובדה שהיא חיננית יותר מבייגה שוחט אינה אומרת דבר וחצי דבר על כישורי הפוליטיקה שלה. יעל דיין שולחה הביתה. גם שולמית אלוני. גם תמר גוז'נסקי. כנראה שאפילו שועלות ותיקות מתקשות לשרוד באקלים הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמר גוז'נסקי נדחקה לאחורי הרשימה משום שכך קובעת חוקת מפלגתה, ולא מפני שחבריה קצו בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכידוע חוקות של מפלגות אי אפשר לשנות אף פעם! גוז'נסקי נעלמה לה בגלל הקומוניזם שהיא כה דוגלת בו. איך מפלגה קומוניסטית יכולה להגיד שנציג אחד שלה טוב מאחרים ולתת לו (או לה, במקרה הזה) יותר הזדמנויות להבחר לכנסת? זה מה שהופך את הסיפור לאירוני הרבה יותר, ואפילו די משעשע (כי גוז'נסקי, במקביל לפעילות הפרלמנטרית הברוכה 1 שלה, גם הצליחה להציע תוכניות כלכליות כל כך מזעזעות, שבאמת עדיף שלא שומעים עליהן יותר). 1 זו לא היתה ציניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוז'נסקי לא נדחקה לשום מקום, היא פרשה מהחיים הפוליטיים. מי שנדחק למקום הרביעי ברשימה היה דב חנין (או משהו כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאומרת שבשביל שח''כ יבחר לרשימה בפעם השלישית צריך רוב של שני שליש מחברי המפלגה. היא לא האמינה שהיא יכולה להשיג רוב כזה (או אולי החליטה שלא מגיע לה להבחר פעם שלישית - אין לי מושג), ופרשה לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוז'נסקי נדחקה למקום ה-115 ברשימת חד"ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ויצחק שמיר למקום ה-120 ברשימת הליכוד. כפויי טובה שכמותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמיר היה אחרון ברשימה - מקום 114 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמנם מכיר באשמתם של בוחרי העבודה ("לו האסימון..."), אבל את עיקר האשמה אתה מטיח במצנע, ואני לא מבין מדוע. האם במפלגה גדולה לגיטימי שתהיה קשת רחבה של דעות? אני לא יודע, זהו דיון אחר; אבל כל עוד לא נקבע נחרצות שלא, מה אשם מצנע שהציג דעות יוניות (ולא הסתירן) ושרוב מוחץ בחר בו? אכן מפלגת העבודה נתפסה תמיד כמפלגת מרכז, אבל אולי מצנע סבר שזו הסיבה לדישדושה, ושהעם מעוניין להצביע לשמאל אך למפלגה שנתפסת כרצינית יותר ממרצ? אולי זו סברה שגויה (בעיקר בדיעבד), אבל לגיטימית! להזכירך, כשליש מחברי הכנסת הינם נציגי השמאל, ותומכים במו"מ עם ערפאת וכו'. שליש זה לא רוב, אבל מצד שני זה גם לא מיעוט שולי, והנה מסתבר שמיליוני אנשים בישראל תומכים בדעה זו, גם אם אתה מנסה להציג אותה כאיזוטרית ולא הגיונית בעליל. דרך "וירטואלית"? אולי, אבל כבר שלוש שנים שלא נותנים לה הזדמנות. לדעתי, ולדעת רבים אחרים, רק חזרה למו"מ, תחת אש או לא, תציל את המדינה מאבדון (הא!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הקביעה המטופשת שלו, שבכל מקרה הוא לא ילך לממשלת אחדות, מפלגת העבודה היתה מקבלת עוד כמה מנדטים (על חשבון שינוי, מן הסתם). שלא לומר את זה שכשהתברר שמצנע נתפס כעוד ביילין, אפשר היה להחביא אותו קצת ולהציג את הצד היותר ניצי של מפלגת העבודה בתעמולה. עוד מנדט? עוד שניים? אבל כרגיל, אני בהחלט לא מתלונן, כי המנדטים העבודים 1 הגיעו ברובם לשינוי. עכשיו כבר ברור שהם לא הגיעו למרצ... 1 הא הא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן ואם לא היה מצהיר כי לא ילך לממשלת-אחדות היה מאבד יותר קולות. לא ניתן להוכיח את הטענה שלך. כיום, יחשב מנהיג הגון, ישר ושאינו בקיא ברזי הגועל-נפש כלוזר והוא יתנקז מתוך המערכת. בדיוק כפי שקרה לחמיצנע. הוא לא בנוי לתפקד בגוב האריות והניצים. אולי בעתיד כשיהיה לנו פרלמנט ראוי להתגאות בו, רווי התפלמסות, פוליטיקה בריאה, וכו', יוכלו אנשים כמו חמיצנע להשתלב ואף להוביל. במצבנו קיום, קיימת פירמידת שחיתויות שבה צפים ועולים למעלה המושחתים ואלו השולטים באמנות הגועל-נפש בצורה הטובה ביותר. דרך אגב, ביקום מקבילי, זוכה הגברת איציק לראשות מפלגת העבודה ועקב משבר פוליטי זוכה להגיע לראשות הממשלה. ראש הממשלה איציק. מצמרר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריכה לברר פה משהו, בבורותי. איך מצנע היה כראש עיריית חיפה? כי לי תיארו אותו בתפקיד הזה כ"נדל"ניסט", ואף הוסיפו שבימיו נבנה אותו מלון דירות מזעזע שחוסם את נוף הכרמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהל מצוין. יחסי אנוש טובים למדי. רגיש מאוד לחינוך ותרבות, לא רגיש במיוחד לאיכות הסביבה (וראי אותם מגדלים /מנהרות וכד'). שמר יופי על שקט תעשייתי בין יהודים וערבים. הרבה יותר טוב מראש העירייה שלפניו (גוראל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה בדיוק? בחיפה יש מסורת כזאת עוד מתקופת ראשי העירייה הערביים מתקופת המנדט. בתקופת מלחמת השחרור, היתה פנייה נרגשת ב"קול קורא" שהופץ פומבית של הנהגת היישוב לערביי חיפה לא לברוח מהעיר, ברוח יחסי הידידות בין הקהיליות היהודית והערבית. "רגיש מאד לחינוך ותרבות" - זוהי התייחסות למדיניות המוניציפאלית המסורתית בחיפה מזה שנים רבות, שאכן חרתה על דיגלה את "עידוד חיי התרבות והחינוך". מהדהד כמו כרזת בחירות ברוח המסורת החיפאית. מצנע, שזכה לכינוי "מצנח" (על שם הצנחתו לראשות העיר), הביא איתו ב-92 מטה שלם. נתן בפועל זיכיונות מונופוליסטיים לאיש העסקים זאבי, תוך (על פי תחקיר שהופיע במעריב) חריגות בנייה וזיוף מסמכים (כגון הפיכת הקומה העליונה של בית אבות שיועדה בתוכנית שהוגשה לצורך חדרי שמש לקשישים ["סולריום" - מה שהדהד נאור ואנושי ומתקדם] הפיכתה לנכס נדל"ני למכירה). יש להבדיל בין מיתוס ה"יעילות והיושר" לבין מה שארע בפועל. טכניקות השתלטות על מקורות הכוח וההשפעה בעיר - זה כן. ולצרכים הנראים כבעייתיים במקצת. מצנע בבחירות המוניציפליות (הערה: במושג "בולשביזם" אני מתכוון בעיקר לסגנון של מנגנון ניהולי מעודד פרוטקציוניזם, מונופוליזם ועידודו, ביורוקרטיה מסורבלת ופורעת, הניכוס של רבים ממשאבי האוכלוסייה ואווירת חנק ופריעה בשם "טובת העניין הכללי") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, בחיפה יש מסורת של שקט יהודי-ערבי, אבל זה לא אומר שהיא מתקיימת מעצמה. צריך לשמר אותה. אני מאוד חושש שמועמד כמו מר ארד לא ישכיל לעשות זאת. 2. לגבי חינוך ותרבות אני חולק עליך. בתקופת גוראל העיר הייתה ממש מתה מבחינות אלו, ובתקופת מצנע פרחה. 3. אז מה אם הוא 'הוצנח'? זו אכן מסורת בעייתית שמתרחשת ברבות מהערים הגדולות בישראל (ראה מילוא, או אולמרט) אבל אינה רלבנטית להשגיו של ראש העיר לאחר מכן. 4. הטענות שהבאת ודומות להן הן ההסתייגות העיקרית שלי ממצנע כראש עיר. עם זאת, ענייני השחיתות לא הוכחו מעולם, כך שאתה יכול באותה מידה לתקוף את שרון. מה שברור הוא שאכן מצנע מאשר בקלות רבה יותר פרוייקטים נדל"ניים על חשבון אינטרסים כמו איכות הסביבה (וזאת הזכרתי). 5. הטיעונים בדבר יעילות הניהול באות מכלי ראשון מאנשים העובדים עם מצנע בעירייה (ולא כאלה שהביא אתו במסגרת המטה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"5. הטיעונים בדבר יעילות הניהול באות מכלי ראשון מאנשים העובדים עם מצנע בעירייה (ולא כאלה שהביא אתו במסגרת המטה שלו)" ????? טדי קולק הוצנח? האם מצנע היה ה"טדי קולק" של חיפה? או שיצר אקלים חברתי/תרבותי שונה לגמרי מזה של פריחת חיי תרבות ונאורות? בצד דיסקוטקים לרוב ובורדלים לאנשי הצי הששי. איני מתכוון דווקא לסגנון האוונגרד התל-אביבי או זה של פסטיבל עכו, אבל לפחות לסגנון החאן הירושלמי, ברוח השמרנית והעובדת (החרוצה) החיפאית. במישור התרבותי - נוצר בימיו ביתר שאת אקלים קטנוני וקרתני של תרבות מתנ"סים להמון. מצנע הפך את חיפה לפרובינציה תרבותית יותר מקודמיו. את הסינמטק ומוסדות התרבות המעטים הקימו קודמיו. וכן - זכור לי מאיזה כנס תרבות שעודדו "יצירה דרוזית" באמירת פקיד התרבות: "הסופרים הדרוזים כותבים יופי, וצריכים לכתוב עוד הרבה יותר. כיתבו הרבה ספרים!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לדרוזים צריך לדבר במשפטים פשוטים וברורים, אחרת הם לא יבינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר את הארכיפרכיטורה? מי ביטל אותה? (רמז, לא גוראל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארכיפרכיטורה לא היתה ארוע עירוני, אלא סטודנטיאלי. במקור של תלמידי הפקולטה לארכיטקטורה, ו(אאל''ט) בהמשך אס''טית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שגם תלמידי בי''ס השתתפו, ואאל''ט העיריה היתה בסופו של דבר המארגן הראשי והמממן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיו ברגשות מעורבים. מצד אחד הם מאד לא אהבו אותו בתור ראש עיר, מצד שני כשהוא בכנסת הוא לא יפריע לחיפה להתנהל. הם לא הרבה חיפאים. מרבית החיפאים כנראה אהבו אותו, כי הוא נבחר שוב ושוב. מצד שני, גם עוזי כהן הוא סגן ראש עיר כבר שנים ארוכות - אז מה *זה* מוכיח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הטעות היתה של אדם עם ראש בריא כמצנע המכניס אותו למפלגה חולה וגוססת כעבודה, מנסה להחיות אותה ע"י נקיטת דרך אלטרנטיבית לליכוד (והרי אין דרך אחרת מלבד דרך הפשרה המדינית או הנסיגה החד צדדית, ומה שקרס הוא לא דרך אוסלו אלא התפיסה שניתן לעשות זאת עם "הנחות" בדמות השארת גושי התנחלויות בלב שטח פלסטיני) ולא ריצה לעבר מנעמי השלטון והתחנפות לטעם שבטי? מקומו הטבעי של מצנע הוא במפלגת השמאל החדשה העומדת לקום ביוזמת מרצ ושחר, ו(חוסר) עתידה של מפלגת העבודה כתוב על הקיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפלגת העבודה, כבר מזמן, ולא מעט הודות לחבר'ה כמו "דליה החיננית", היא ליכוד ב'. והעם, מה לעשות, רוצה ליכוד. את זה אנחנו יודעים מזמן. וברור שהוא יעדיף ליכוד א' על ליכוד ב'. "כל שהוא כמו ביצה, ביצה טובה ממנו". מצנע גרף את אחרוני השמאלנים שעוד האמינו שיכול לצמוח משהו טוב ממפלגת העבודה הזאת. (אני יכול לומר בגאווה, שלא בלעתי את הפתיון) ואני מעריך שבלעדיו, מתוך רחמים היה העם נותן לליכוד ב' 12 מנדטים לכל היותר. גם אני מקוה שמצנע ימצא את דרכו במפלגת שמאל גדולה. אני מקוה אבל שהמפלגה הזאת לא תצטרך ללקק ליותר מדי עשירים (אם כי בעניין הזה בקשר למצנע יש לי חששות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |