בתשובה לאסף עמית, 16/01/01 15:03
ישראל ומערב אירופה 14484
מר עמית הנכבד,

קביעתך לגבי 'דעת הקהל העולמית' הינה בפירוש לא נכונה, ורחוקה מלהיות מדוייקת.

כאדם החי במערב אירופה, וכאדם המטייל והעובד באירופה הצפונית לאורכה ולרוחבה, צר לי לבשר לך ולאנשים נוספים האוחזים בדיעות הדומות לשלך, כי האדם הממוצע ברחוב האירופאי 'מחבב' את הפלסטינאים במידה, אשר ממנה אולי היו יכולים ללמוד חוגים ימניים קיצוניים בישראל.
אומנם בחוגי 'האזרח הפשוט והיומיומי' אף ישראל אינה תופסת מקום של כבוד, ולו מפאת השימוש המוגבר במורליזאצית השואה לאורך שנים, אך גם למרות הסתייגות זו מישראל מצוי קהל אזרחים זה (ובמיוחד נשים) בצד הישראלי לחלוטין.

שונה הוא המצב בעולם האקדמיה; מבחינת האדם המשכיל הספון במגדלי השן האקדמאים הדברים מורכבים הרבה יותר, ולרוב לא זוכה במקומות אלו ישראל לאהדה רבה, בלשון המעטה. הסיבות לכך מגוונות ביותר, אולם ניתן בהחלט למנות שתי סיבות מרכזיות, ובתוספת לכך סיבה שלישית משנית;

- כמות נכבדה מאנשי דור 'מהפיכת' ילדי השמנת של 68 יושב כיום בצמרת השלטון, האקדמיה והתקשורת באירופה, ומטיף לעיתים לערכי מוסר שמאלניים-הומאניסטיים-פאציפיסטיים מנותקי מציאות, אשר במסגרתם נחשבת ישראל אוטומטית לתוקפן התמידי, בכל קונסטלאציה זו או אחרת.

- אנשי אקדמיה במערב אירופה נזונים בעיקר מידיעות המספקים להם קולגות אקדמאיים מישראל. דומני שאנשי אקדמיה ועיתונות שונים מישראל, הבאים להרצות באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אינם מודעים להשפעתם השנוייה במחלוקת בביקורתם הנוקבת - האמנם צודקת - כלפי מדינת ישראל. דא עקא נוטים דווקא חוגים אלו להתעלם באופן סיסטמטי ומכוון מתופעות פלסטינאיות מזוויעות, ולו מחמת העובדה כי קיים בקרב רבים מהם הרצון למקם את הפלסטינאים כ'קורבן נצחי' לשיטתם, במעין דיכוטומיה אמורפית-מאנכיסטית.
מובן מאליו כי חוגי עיתונאים ואקדמאיים אלו מעוניינים להיראות ולהחשב אף הם כ'משכילים' וכ'הומאניים' במערבה של אירופה - ומכאן נטייתם הפאבלובית ל'הבנת' צד האוייב בכל מחיר.

בנוסף לכך יש לציין כי אנשי ה'הסברה' בשגרירויות ישראל השונות באירופה הינם אחוזי בילבול ומבוכה אף יותר מהפוליטיקאים אשר שלחו אותם למשימות אלו, וכך מגמגמת ומקרטעת לה ההסברה הישראלית באופן מביש וחסר כל אחריות, ואין פוצה פה ומצפצף.
אינני רוצה כלל להתייחס לרמתם האינטלקטואלית מקצועית הנוכחית של 'מסבירים' אלו ולמוסר עבודתם, אך לשם השוואה עלי לציין כי דווקא בתקופת שמיר נעשתה עבודה מקצועית ויסודית משובחת ביותר, ללא כל פריטה מיותרת על רגשי אשם שמקורם בשואה. נקודה למחשבה.

ואם כבר מתייחסים לעבודת הסברה ולתקשורת, מעניין לדעת כי אף מרבית האנליסטים והפרשנים - ממש כמו עיתונאים המצויים ממש
בשטח - בעיתונים חשובים בצפונה של אירופה ובמרכזה אינם נוטים חסד מיותר לישראל, ומשתדלים על פי רוב לשמור על 'נייטראליות' מסויימת, בין היתר כדי לשמור על קשרים טובים בקרב גורמים שונים ברחבי העולם הערבי.
אך בשיחות פרטיות גורסים לעיתים עיתונאים אלו דברים אחרים מאשר אלו הנכתבים על ידם, ולא בכדי. הללו רחוקים מלגלות עודפי סימפטיה כלפי הצד הפלסטינאי, ובמיוחד אמור הדבר כלפי העיתונאיות מתוכם.

בנקודה אחת אני בהחלט מסכים איתך - על ישראל לסגת באופן חד צדדי משטחי כיבושי 67.

יש לשער כי הסכם שלום של ממש לא יהיה באיזור זה בעתיד הקרוב, ואף לא כל הסכם אחר, היות והצד הפלסטינאי אינו בשל לכל הסכם שהוא עם ישראל, כולל ישראל בגבולות 67.
ישראל תסתלק ותתגרש מאלו האינם מעוניינים בה, ותיאלץ להמתין
לבאות - בתמיכתו השקטה של המערב.

בברכה

א. מאן
ישראל ומערב אירופה 14489
שלום מר מאן,

אם תקרא את תוכן הודעתך, תגלה שלמרות הפתיחה הנחרצת על כך שקביעתי הינה בפירוש "בלתי נכונה", רוב ההודעה מסביר מדוע קביעתי כנראה בכל זאת יכולה להיות נכונה. קטונתי מלטעון שאני מכיר את המצב לאשורו טוב יותר מאנשים כמוך שחיים באירופה, אך במסגרת תפקידי הנוכחי אני מסייר לאורך ולרוחב היבשת מספר פעמים בחודש (לשם דוגמא, רק בשבוע שעבר ביקרתי במינכן, במילנו, ברומא, בהאג, באמסטרדם ובבריסל), ואולי בניגוד לרוב האנשים - גם האירופאים - אני נחשף למדגם רחב ומגוון יותר של דיעות. יתכן גם שאני מסיק מסקנות מרחיקות לכת ממצב ששייך בינתיים לעולם ההיי-טק בלבד ומתחבר למצבה הקשה של התעשייה בכל העולם, אבל כאמור הדרישות שתיארתי ממשקיעים זרים הן אמיתיות, השאלות החוששות לגבי שירות המילואים שלי לא נשאלו על ידי אף אחד לפני כמה חודשים, והסירוב המנומס אך העקבי לבקר אותנו בישראל (כולל אירוח מלא על חשבוננו!) גם הוא תופעה חדשה של הזמן האחרון, תופעה שאתה אולי לא נתקל בה דווקא עקב היותך תושב של קבע ולא אורח לרגע.

להתראות,
אסף

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים