בתשובה ליוסי גורביץ, 17/01/01 15:44
ושוב: 14516
הרשה לי להסביר את עצמי, בפניך ובפני שאר המגיבים:
הכניסה הישראלית ללבנון בוצעה מחוסר ברירה וחוסר אונים של כוחות הביטחון הישראלים אל מול המצב שנוצר בדרום לבנון, שבו פעלה הלכה למעשה ה'פתח לנד' כמדינה בתוך מדינת לבנון.
לנוכח אוזלת היד של ממשלת לבנון באותה תקופה למנוע את פעולות המחבלים, הוחלט להיכנס ללבנון ולטפל בעניינים בעצמנו. עד כמה שאני יודע, צה"ל דוקא ביצע עבודה מעולה ופיזר את אנשיו של ערפאת לכל רוחות השמים.

מטרת הכניסה, כפי שאמרתי, הייתה חיסול מעוזי המפגעים, ולא הנהגת סדר חדש או הכתרתו של ג'ומייל. ללא שום קשר, בשיר ג'ומייל אכן הוכתר וידוע כיום שהמשך כהונתו היה מוביל כנראה להסכם שלום עם לבנון, אלמלא הסורים היו מתנקשים בחייו.

בקשר לניהול הכושל והביקורת על שרון, לא אני צריך ללמד אותך את הפרק הזה בהסטוריה, יוסי - אריק שרון היה זה שאפשר את הטבח במחנות הפליטים, טעות שעד היום נושפת בעורפו.
ואולי תתפלא, אבל אינני אפילו חושב להשמיע בפניך את "הפזמון הידוע של הימין", מכיוון שאני לא מצדיק את 18 שנות המצאותנו בדרום לבנון. כל מה שאני טוען הוא שהכניסה הייתה מוצדקת, לצערי לא היה בישראל אדם חכם מספיק שיוכל לצאת משם בזמן.
ד"א - אמנם זכרונו של הישראלי הממוצע קצר הוא, אבל האם שכחנו מה היה בגבול הצפון לפני שנכנסנו לשם? מישהו שאל פעם את עצמו האם לא מנענו דברים גרועים הרבה יותר בכך שנכנסנו? סתם תהיה.
מי שרוצה זוכר 14519
תיכנון מלחמת לבנון החל מיד לאחר בחירות 81 שבהן שרון תיחמן עצמו למשרד הבטחון לאחר התפטרותו של וייצמן, למרות היסוסו של בגין, הסתייגותו של לוי ואזהרתו הצפורשת של ארליך (יקיף את הכנסת בטנקים)

כחודש לפני המלחמה תקף חיל האוויר מטרות סוריות בלבנון, הפיל 90 מיגים. העילה המיידית לכניסה ללבנון הייתה ההתנקשות שגריר נחמיה ארגוב אך התוכניות היו מוכנות לפי תפיסת שרון שרצה לכונן סידור חדש במזרח התיכון ,להמליך שליט שטופח על ידי המוסד ולגרום לתהליך שיהפוך את ירדן לפלסטין.

ההצגה של שרון את מלחמת לבנון בתחיתלה כמעין מבצע ליטני מספר 2 (כניסה של כוחות מוגבלים לשטח מוגבל לכמה ימים כמו שביצע מוטה גור
ב 1978) הייתה אחיזת עייניים מודעת. ראה ספרו של זאב שיף מלחמת שולל. כמו כן ראה עדותו של בני בגין כנגד שרון במשפט (שבו הוא הפסיד) נגד הארץ ועוזי בנזימן.

מן הימין הקיצוני ועד השמאל תמכו בימי הלחימה הראשונים, למעט יוסי שריד ואורי אבנרי .רבין שימש כיועץ לשרון.

גבול הלבנון היה שקט בשנים שלפני המלחמה!

הזכרון הישראלי קצר, כמו זכרון אזרחים במדינות אחרות שנתון תחת מתקפה נלתי פוסקת של דיס-אינפורמציה וספין.

אך זכרונם של המתענינים ארוך ומתועד.
מי שרוצה זוכר עוד יותר 14546
וכיוון שהעלת את הנושא והוא רלוונטי במיוחד היום הרי כמה עובדות נוספות (עיון קצר ב"מלחמת שולל" יערי/שיף יוסיף עובדות מרובות נוספות כמובן):

למלחמת לבנון היו 3 תוכניות: אורנים קטן (פלישה מוגבלת) אורנים גדול (40 ק"מ) ופרי הדר (כיבוש המפקדות בביירות). אריאל שרון במשך השנה שקדמה ליציאה למלחמה הסתובב בעולם (אצל שר ההגנה האמריקאי הייג למשל) והשיג את הסכמת כל הצדדים המעורבים (ארה"ב, רוסיה, אירופה ואפילו סוריה) למבצע. אולם, באופן מפתיע, המלחמה החלה כאשר הוא לא היה בארץ (איפה הוא כן היה? חפשו "קרפטים" במנגנון החיפוש של האייל). בגין החליט על היציאה למבצע כאשר שר הביטחון שלו לא בארץ, בתגובה על ההתנקשות בשגריר ארגוב בלונדון. מה, לא יכלו לחכות יום-יומים כדי לצאת ל"מלחמת ברירה"?
גם מהלך המלחמה היה מוזר מאוד, הסורים עוסקים ב"נסיגות טקטיות" ומשאירים את ההגנה בידי "אחיהם האמיצים". אצלנו עוד היו יוצאים בהפגנות "אחים לא מפקירים...". גם אלי גבע הוא סוגייה מעניינת. עד ביירות הוא לחץ בקשר כדי שייתנו לו להתקדם ופתאום מול שדה התעופה הוא נזכר לשאול "בעצם למה אני פה?".

המאבק האמיתי שהתנהל בממשלה היה על יעדי המלחמה. בעוד בגין פועל באופן מעשי כדי לחזק את ערפאת ומאפשר לו לעזוב את ביירות כמנצח (זוכרים את ה-V?) עם הנשק, לאחר שבתקופה שקדמה למלחמה ערפאת ואש"פ היו בשפל חסר תקדים, פעל שרון כדי לשלוח את ערפאת בלי הנשק דרך כביש ביירות דמשק (שנכבש לצורך מטרה זו) לזרועותיו החמות של אסד, שם היה מנוטרל כמו כל חזית הסירוב. פעולה כזו הייתה מאפשרת יצירת מנהיגות מקומית פלשתינית כתחליף לאש"פ מתוך חוגים פרו-ירדניים כבר בשנת 83 ומונעת את הצורך באינתפדה כדי להגיע לאותה מטרה. התרגיל חזר על עצמו בשנת 93 עת אותה מנהיגות מקומית (המשלחת הפלשתינית לשיחות בוושינגטון) ניהלה שיחות פרודוקטיביות עם המשלחת הישראלית בראשות אלייקים רובינשטיין בעוד ערפאת שוב בשפל חסר תקדים עקב מלחמת המפרץ. כאן נחלץ פרס לעזרתו ונשלף יש-מאין הסכם אוסלו שחיסל מעשית את האפשרות השניה.

אבל רק תיקון קטן, כ-‏90 מטוסים סוריים הופלו במהלך המלחמה, לא לפניה.
מי שרוצה זוכר עוד יותר 14552
צודק.

באפריל 82 הממשלה אישרה לתקוף את הסורים למרות אזהרות
מודיעין, וכך הופלו בלבנון 2 הליקופטרים נושאי גייסות סוריים דבר שגרם לסורים לקדם לבקעא טילי קרקע אוויר שניטרלו את השליטת
בשמי לבנון שגרמו לבגין להשבע להשמיד את הטילים שגרמו לרייגן לשלוח באופן בהול שליח לישראל (פיליפ חביב?) דזבין אבא בתרי וזי...

ושוב אנחנו שומעים היום ששרון נשאר בתוך הבועה שלו והליכוד
ממשיך לשחק קלפים עם עצמו.

42% מהגדה לפלסטינאים, היום כשכבר ברור לכל בר בי רב שפמטזיה שכזו מתה מזמן.

ישוב חלוצה בנסיון לטרפד אלמנט די הגיוני של הסכם עתידי, מיחזור
תוכנית הכוכבים בגדה שמאכיל אותנו כל כך הרבה מרורים.
ומי ייושב בחלוצה? עולים חדשים מארצות ערב כתכנית מפאיניקית
משנות ה 50 לישוב הספר וכך לבנות את ירוחם ושדרות של שנת 2050?

יישוב חצי מליון יהודים בגליל - ייהוד הגליל ששרון הגה לפני 20 שנה כאילו מדובר בשטח אויב ריק מאזרחים המשוועים לפיתוח.
מי שרוצה זוכר עוד יותר 14634
המממ..
מאז ילדותי העשוקה זכורה במוחי תמונה של שרון עומד עכוזו העצום למצלמה והוא מנופף לשלום לטנקים העושים דרכם לתוך לבנון.
אתה אומר שהתמונה הזו לא צולמה בראשית המלחמה כי שרון היה בחו"ל?
אם כן, מתי צולמה התמונה?
מי שרוצה זוכר עוד יותר 14654
לא יודע, אבל לא אז. אני יכול לשוב ולהפנות אותך ל''מלחמת שולל'' של יערי ושיף ותיווכח בעצמך ששרון לא היה שותף להחלטה ליציאה למלחמה -- הוא היה ''בשליחות בחו''ל''. הציטוט אפילו נמצא אי-שם באחת התגובות שלי באייל.
מי שרוצה זוכר עוד יותר 14660
בדקתי שוב.
התמונה של שרון מנופך לשלום לנגמ"ש מתאורכת מהשישי ליוני. בוקר פריצת המלחמה.
שרון גפ מוצלם למחרת על הבופור הכבוש יחד עם מנחם בגין.
מתי לפי יערי ושיף שרון היה בחו"ל?
אולי הוא לא היה שותף להחלטה לצאת למלחמה, אבל הוא היה שם שהמלחמה החלה.

לוינסון
מי שרוצה זוכר עוד יותר 14837
אכן, אתה צודק. שבתי ובדקתי בשיף/יערי. שרון חזר לארץ רק בערבו של היום החמישי לחודש יוני (במקרה אני זוכר את אותו יום – חזרנו מטיול לצפון וראינו את כל מובילי הטנקים נוסעים צפונה בכביש 4 – פקק רציני). אולם שרון לא היה שותף לישיבה המכרעת בה הוחלט לצאת למלחמה ("אבו-נידאל אבו שמידאל, צריך לתקוף את אש"ף", "כולם אש"ף") ולכן משתמע מכך שלא היה שותף להחלטה על העיתוי. כאשר כבר חזר התחיל במאמציו לכוון את המלחמה למטרות שהוא הציב, כלומר כיבוש המפקדות, ולא לכיוון של בגין, כלומר 40 ק"מ, תוך "הלקאה עצמית" מתמדת ו"הזמנת" התנגדות מבית. שתוביל לנסיגה ולהשארת תשתית אש"ף בלבנון. אחרי הכל, מי קורא למלחמה "מבצע *שלום* הגליל"? עולה על הבופור ושואל "היו להם מכונות יריה?" ובכלל יוצר רושם של "אני לא מבין כלום, גוררים אותי, עושים לי" וכל זה אחרי ששנה לפני כן איים "אסד היזהר, יאנוש ורפול מוכנים!".
אשר לוויכוח המתמיד בקשר להונאת רה"מ. סביר להניח ששרון פעל מאחורי גבו של בגין – אחרי הכל היו להם מטרות שונות, ו"במלחמה ואהבה הכל מותר".

לסיכום אני יכול לשוב ולהמליץ על "מלחמת שולל – שיף/יערי" כמקור למידע בנושא מעורבות ישראל בלבנון מאז אמצע שנות השבעים ועד למלחמה ואחריה. להשיג בסיפריות ובחנויות המובחרות.
או במיתוס:
(לא יודע איך לשים לינק שגם תורם כסף לאייל, אז תגידו שדובי שלח אתכם)
אויש, אני זריז 14838
נסו את זה:
מי שרוצה זוכר עוד יותר 14852
המממ...
אם שרון לא היה בישיבה שהחליטה על תחילת המלחחמה, אז מתי שרון הטעה את המממשלה?
הרי בגין חשב ששרון מדבר על ארבעים קילומטר בלבד.
מתי הוא אמר לו את זה אם לא באותה ישיבה?
מי שרוצה זוכר עוד יותר 14862
ובכן, לפי שיף/יערי התקיימה ישיבה בחמישי ליוני בערב, בה הוצגו תוכניות המלחמה (לאחר שיום או יומיים קודם לכן נערכה הישיבה בה הוחלט לצאת למלחמה). אני רק מעריך שבגין ואחרים (ציפורי ובורג האב למשל) הבינו ששרון לא מתכוון לפעול לפי התוכניות שהביא לאישור בממשלה אלא להפעיל את התוכנית הנרחבת יותר ואחד מהם אף דרש מנגנוני פיקוח כדי לדאוג שאכן ידבקו בתוכנית המקורית.
ושוב: 14545
סלח לי על שאני קצת אטי, אך לא הבנתי - האם אתה חוזר בך מהאמירה "בריחה מבוהלת, כושלת, ולא-מאורגנת" ?
מלחמת ש ב-ש 14547
האחראי האמיתי לטבח בסברה ושתילה הוא דווקא מרדכי ציפורי שהתקשר לשר החוץ (שמיר) ולא לשר ביטחון (שרון) כדי להודיע לו על כניסת הפלנגות למחנות. העניין עלה מחדש לפני כשנה וחצי בראיון אצל דן שילון בתוכנית קצרת המועד ''שבע בערב''.

אשר לעיתוי ולמטרות -- ראו תגובתי למטה.
אופס, היא למעלה. 14550

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים