 |
במקרה לגמרי יצא לי לקרוא את המאמר של ניר מיד אחרי שקראתי חוברת מידע על אפליה מתקנת בקבלה לקולג'ים ולבתי ספר למשפטים בארה"ב - נושא שעליו ניטשת מערכה קשה עכשיו באוניברסיטת קליפורניה. האמנם צריכים המוסדות להשכלה גבוהה להמשיך ולהעניק "נקודות זכות" בקבלה לצעירים המשתייכים למיעוטים בלתי מיוצגים? האם תוקנו עוולות העבר שנעשו לאפריקנים-אמריקנים ולהיספנים ועכשיו אפשר לקבל אנשים ללימודים רק על סמך מדדים אקדמיים?
יש טענות לכאן ולכאן, אבל מה שמעניין אותי הוא השאלה האם יש הבדל ממשי בין השאלה של אפליה מתקנת בקבלה לאוניברסיטאות ובין אפליה מתקנת בהשמעת מוסיקה בתחנות הרדיו הישראליות. הרי בשני המקרים מדובר בשאלה עד כמה נותנים צ'אנס למשהו, או למישהו, על סמך שיקולים חברתיים של אתניות שאינם - לדעת המתנגדים - ממין העניין. מה מותר המוסיקה, איפוא, משאר הנושאים שבהם הבעיה מתעוררת?
אני לא שואלת בשביל להרגיז, אני באמת תוהה. ואין לי תשובה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש