בתשובה למיכאל מ. שרון, 10/05/03 20:25
נשמע טוב. אך איך אפשר להתפיל 500 מיליון קוב? 145695
אפשר להתפיל 500 מליון קוב בדיוק כמו שאפשר להתפיל קוב אחד. כמו שאפשר לבנות קורקינט אופנוע מכונית משאית או רכבת.
צריכת המים בישראל הייתה בשנת 1995, 2000 מליון קוב (לא מצאתי כרגע נתונים מאוחרים יותר אך זה נותן תמונה כללית).
כפי שאמרתי בתגובה קודמת, התפלת מים בים המלח היא בעייתית, כי הבאתם למקומות שבהם הם דרושים דורשת השקעת אנרגיה נוספת.
לכן, אני מניח שהמספר 500 הוא תוצאה של איזה חישוב כלכלי. מבחינה טכנית כמעט ואין הגבלה.
התוכנית הגרנדיוזית ביותר שהוצגה בישראל להטפלת מי-ים מדברת על הטפ 145718
לה של 50-60 מיליון קוב לשנה בעלות של מליארד שקל לבניית המתקן.

(מחירי התפלת מי ים במיתקנים גדולים ירדו מרמה של 130-100 סנט למ"ק בתחילת העשור, לפחות מדולר למ"ק כיום).

ברם, עשוי להיות הבדל מדרגה בין עגורן המרים 5 טון ומתקן הרמה של 50 טון - תדרש מערכת אחרת לגמרי גם עם העקרון הבסיסי עדיין נשאר מערכת הידראולית.

לכשעצמי, הצבתי ב-‏1998 קונספט חדש של ניצול מירבי של משטחים סולריים למטרות התפלה, תוך *מינימום של התפשטות מרחבית* - בההתבסס על תאוריית הכאוס המתימטית בישום גיאומטרי. היו שם בנוסף עוד אלמנט או שתיים.

זאת בשיחה באנגלית עם עולה חדשה מארה"ב, בשם מוריאל, במטבח דירתי... נהניתי להסביר לה במילים פשוטות רעיון מורכב.
התוכנית הגרנדיוזית ביותר שהוצגה בישראל להטפלת מי-ים מדברת על הטפ 145734
1. הקישורית מביאה מחירים ישנים. במכרזים העכשיויים מדובר כבר על מחירים של כחצי דולר לקוב שזה פחות מהמחיר שאנו משלמים עבור המים שאנו צורכים בבית. הרכיב האנרגטי במחיר אינו הבלעדי, וישנן בעיות טכנולוגיות אחרות שמיקרות את המחיר.תיאורטית האנרגיה שדרושה להתפלת מים דומה לאנרגיה שדרושה להעלאת מים מעומק 500 מטר (כמעט כמו עומק ים המלח), והיום הטכנולוגיה מתקרבת כבר מאד לרמה הזאת. מדובר במחיר נמוך מאד. (בעבר, כבר דנתי בכך באייל).
2. לא הבנתי את עניין הבדל המדרגה והעגורן. אם יש לך מתקן קטן, בנה שני מתקנים קטנים זה ליד זה והרי לך מתקן בעל הספק כפול ללא שום מדרגה.
3. את "הקונצפט החדש" לא הבנתי כלל, אך אולי זה בגלל שלא צרפת פרטים נוספים להבהרה.
הבדל מדרגה - ניתן למקם שני עגורנים זה ליד זה. אך באיזה 145793
אופן תמקם 10 עגורנים זה ליד זה - בטור, במעגל? ומה עם נפח העגורנים? זוהי אנלוגיה לכך שתוספת הגודל (או הכפלת הגודל פי 10) אינו פונקציה לינארית ומונוטונית, ומהווה פקטור עצמאי בעל אפקט משבש.
הבדל מדרגה - ניתן למקם שני עגורנים זה ליד זה. אך באיזה 145808
אני ממש לא יורד לסוף דעתך.
רכבת. קרון אחד תופס נפח מסויים ומשקל מסויים ושטח מסויים. 1000 קרונות תופסים את כל הדברים האלה פי 1000 ואין שום מדרגות. אם כבר אז זה פועל באופן שעוזר לנו. למשל כדי להניע קרון אחד דרוש קטר אחד אבל כדי להניע שני קרונות או עשר יספיק אותו קטר. ובאמת בדרך כלל זה כך.
או כדור פורח. ככל שהוא גדול יותר כך הוא יעיל יותר.
ככל שהמערכת גדולה יותר אפשר למצוא יותר מקומות לחיסכון.

אבל הבה נעזוב את הרכבת והעגורנים. בעזרתם לא נתפיל מיים.
הדרך הכי פופולרית היום להתפיל מיים היא בשיטת האוסמוזה ההפוכה. המתקן בנוי מצינור כניסת מים וצינור יציאת מיים בריכוז מלחים גבוה יותר. מבחינה מכנית זה דומה למערכת קרור בתחנת כח קיטור לחוף הים.
המיים נשאבים למתקן שבו נמצאות הממברנות שם לוחצים אותם בעזרת משאבות אל הממברנות האלה שמשמשות כמסנן למלחים, ומשם יוצאים כאמור מיים בריכוז מלחים גבוה חזרה לים, ומים מותפלים לצריכה.
הבעיתיות בטכנולוגיה הזאת היא אחזקת הממברנות שהן מעין צינורות ניילון בעלי קוטר קטן כדי שיוכלו לעמוד בלחץ למרות דקותם. אבל ממש אין שום סיבה שהבעיתיות הזאת תגדל מתי שהוא בקפיצת מדריגה אם יהיו הרבה ממברנות כאלה במקביל.
איני רואה שום מגבלה בהגדלת המתקן. משאבות וצינורות מיים (בניגוד ללטורבינות גז ומפוחי גז למשל) הם מתקנים קטנים וקומפקטיים.
להערכתי ככל שהמתקן יהיה גדול יותר עלות ההתפלה של כל קוב תהיה קטנה יותר בגלל כל מיני סיבות שעליהן רמזתי קודם.
אבל בכל זאת טעיתי 145838
ושיחק לי מזלי שאיש לא שם לב לכך, והעמיד אותי על טעותי לפני אני עשיתי זאת, כי זה היה יכול להיות די מביך.
בעצם, רק אחרי שכתבתי את תגובתי האחרונה, וחשבתי על כך שוב הבוקר, הבנתי איך מתכוונים לנצל את הפרשי הגבהים להתפלת המים.
הכוונה ככל הנראה ליצור את הלחץ מצדן האחד של הממברנות ע"י ניצול הפרש הגובה. אבל מתקן ההתפלה פועל כך שהוא פולט מים בריכוז מלחים גבוה. ככל שריכוז המלחים במים שהוא פולט יותר גבוה כך כמות המיים המתוקים המופקים יותר גדולה אבל גם הלחץ הדרוש כדי לדחוף את המיים דרך הממברנות יותר גבוה, ויש איזה נקודת אופטימום (משהו בסביבות 50 אחוז אם איני טועה, ואפשר לחשב זאת.) יוצא מזה באופן ברור שחלק ניכר מהמיים שמובאים מהים התיכון חייב להגיע בסופו של דבר לים המלח, והחלק הזה צריך להיות שווה בדיוק לכמות האיוד הטבעי שעליה דברתי בתגובה אחרת, כדי שיהיה שווי משקל ולא תהיה הצפה.
כלומר ישנו חסם עליון, ומכאן נובע כנראה המספר 500 מליון קוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים