בתשובה לאבי עבודי, 11/05/03 11:24
התלות בתדר 145842
תודה על התשובה, אבל אני רוצה להטפל לחלק קטן ממה שכתבת.

עצם העובדה שאתה מתייחס לתמסורת של האוזן, אומרת שאתה מתיחס אליה כאל מערכת לינארית. עכשיו, ברור שהאוזן היא לא כזו - התגובה לרעש של חזק היא של כאב, אבל לרעש חזק כפליים כבר לא נקבל כאב כפול, אלא יקרע לנו עור התוף (תופעה לא לינארית בעליל).

על פניו, אני בהחלט מוכן לקבל שעובדים בתחום הלינארי של האוזן, ואז אפשר להגיד דברים כמו "פונקציית תמסורת הפוכה", לתכנן את המוזיקה לפי כללי עיבוד אותות, ולהרבות שמחה וגיל. אבל מה בעצם המשמעות של הלינאריות הזו?

הרי כל הצורה המגניבה הזו של תכנון מדברת רק על המערכת הפיזית - רטט עור התוף, קפצוצי שערות האוזן התיכונה, what have you. אבל בעצם מה זה משנה? הרי כל מה שמשנה זו ה*חוויה* המוזיקלית שחוווה המשתמש הסופי, וזו נמצאת כולה במוח.

אני חושב שביחס להנאה שאתה מקבל, "איכות" הצליל המשופרת (או לפחות ההבדל בין טובה למצויינת) היא פקטור ממש משני ביחס לעובדות כמו "ווי, זו הלהקה שאני הכי אוהב" או "קניתי מערכת חדשה ומגניבה בקצב דגימה של שני ג'יגה".

אני בספק מאד רציני שאם יחליפו לי עכשיו את הCD באולטרהDVD סופר, בלי להגיד לי ובלי לשנות את המוזיקה שאני שומע (ולא משנה שאני לא שומע מוזיקה, זה בכלל לא רלוונטי), יהיה שינוי בחווית השמיעה.
התלות בתדר 145858
נגעת בכמה נקודות. לפי הסדר:

חלילה לינארית! אף אחד מהחושים שלנו לא פועל באופן לינארי, כולם לא לינאריים (חוק וובר).
בגלל זה רעש חזק כפליים, ייתפס אצלנו רק כקצת יותר חזק. צריך רעש חזק פי כמה וכמה כדי
לקרוע לנו את עור התוף (שכן שלי מהבנין ליד דווקא מנסה לפעמים, בינתיים כוחותינו עומדים בפרץ).

פונקציית התמסורת שהתייחסתי אליה מדברת רק על הדרגה הראשונה של הקליטה החושית (האפרכסת
והעצמות הדקיקות - השערות) המשך הדרך עד לתפיסה במוח הוא בהחלט לא לינארי. פונקציית
התמסורת ההפוכה מיועדת "לרמות" את אותה דרגה ראשונה.

כמעט כל מה שמשנה נמצא אכן במוח (רק כמעט, כי יש למוסיקה גם צד שמשפיע על הגוף ממש, בלי
קשר להנאה רגשית או שכלתנית שעוברת דרך המוח). אפשר גם לחיות עם מוסיקה רק בתוך המוח,
ובטהובן, שהיה מלחין דגול אבל חרש - הוא דוגמה מאלפת לכך.

אבל, מה שקורה בתוך המוח בהחלט מושפע וניזון מגירויים חיצוניים. מניפולציה של הגירויים האלה
יכולה לשנות את החוויה שקורית בתוך המוח. אתה יכול למשל להנות לגמרי משיר שאתה אוהב, אם
"תעביר אותו" בדמיונך. ההנאה תהיה אחרת אם גם תנגן אותו על איזה מכשיר דרך האוזניים.

אני מסכים איתך לחלוטין שאיכות המוסיקה היא פקטור משני יחסית להנאה מהמוסיקה עצמה. אצל
חובבי המוסיקה הכבדים ביותר שאני מכיר, רוב ההשקעה היא במוסיקה עצמה, ומערכת השמע נזנחת
באופן יחסי.

לעומת זאת, אלה שנהנים להגיד "קניתי מערכת חדשה ומגניבה בקצב דגימה של שני ג'יגה", הו,
אצלם תשמע שירי הלל לכמה שהם נהנים יותר ממוסיקה במערכת החדשה. דווקא אצלם, לעניות דעתי,
ההנאה המוגברת לא נובעת מפונקציות תמסורת ומהשמיעה באוזן, אלא נמצאת כולה בתוך המוח :)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים