בתשובה לרון בן-יעקב, 11/05/03 19:02
מקום השכינה 145945
"אגב, חוקרים אומרים שהמסורת הזו של השכינה, כנוכחות החד-משמעית של הפן הנשי באלוהות, באה כתגובה, הפנמה ואימוץ יהודי להתמסרות הנוצרית למריה הקדושה." – אתה בטוח? להבנתי, 'רוח הקודש' היא המקבילה הנוצרית לשכינה, כך ש'האב' ו'רוח הקודש' מקבילים לקב"ה ולשכינה שמייצגים את הסימבול הזכרי והנקבי של האלוהות. השאלה מה קדם למה...
מקום השכינה 146329
אני לא מומחה לרוחות קדושות אבל אנחנו לא מדברים על אותו הדבר. שים לב שכתבתי שהשכינה "כנוכחות החד-משמעית של הפן הנשי באלוהות", ההפיכה של השכינה למשהו נשי בעליל, ארוטי (דרך שיר השירים) היא תגובה יהודית "להתמסרות הנוצרית למריה הקדושה".

השכינה הנשית, כהתגלמות התחתונה של האלוהות בעולם מהווה את הקשר בין בני האדם לעולמות העליונים. היא נתפסת ככלתו של הקב"ה והאדם במעשיו מעורר את אותה "נישואי קודש" בין הישויות הזכריות והנקביות של האלוהות.

הסימול הנשי ומלא הארוטיקה של השכינה כאם, ככלה, כאחות נמצא במיסטקה הנוצרית והיהודית, ומהמעט שאני יודע, גם בסופיות (ו' שרוקה) המוסלמית שהשפעתה על היהדות ידועה.

"כשהכלה והחתן מתאחדים באהבתם, המלך והמלכה שבשמים מופיעים כמעט כשווים בכוחותיהם" זה ציטוט מטקסט נוצרי שמדבר על עליתה של מריה הבתולה לשמים כדי לשבת לימינו של המשיח בתור מלכתו (האם הופכת לאישה, הלו פרויד). בטקסטים יהודיים מרכזיים תמצא תאורים זהים, כמו בתו של אברהם "בכל" שהיא גם "בת" חסודה ובתולה וגם "אם" פוריה. (המקור לקוח ממדרשי אגדה עתיקים שהתגלגלו לספרות המוקדמת של הקבלה).

___________________

הערה אישית - אולי הגיע הזמן שתתחיל להזדהות בשם, זה די מוזר להגיב לשמות כאלה...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים