בתשובה לחנה, 12/05/03 18:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ממה לדאוג, אני יכול להרגיש בטחון מלא כשאני רוצה לצאת עם חברי, כל כך בטוח להסתובב בעירנו, ניו יורק. אין ממה לדאוג, כשאני נוסע לאחי הגדול שגר קצת אחרי הבלוק שלי, ואני עובר במקומות כל כך רבים שהיו בהם שודים, רציחות, ואונס, אני פשוט מרגיש נפלא. אין מה לדאוג, אף אחד לא רודף אותנו, חנה! סתם, סתם חבר שהכרתי נהרג כשלא העביר את הארנק לשודד מהר מספיק, סתם דוד שלי נעשה נכה לעד, וסתם ילד מהשכבה שלי איבד עין, ילד בן שלוש עשרה, ג'יזס! אז חברים, הריני להודיעכם: אין מה לדאוג!! די כבר עם מסחטת הרגשות המטופשת הזו. מה לזה ולהודעתו הקטה של עומר אורי, שרק האירה לגבי טעות נפוצה בהבנת המונח "שהיד?" כמובן, ניתוחו של מר אורי את מניעיו של צדאם לוקה במעט, אם להיות נחמדים, תמימות. ולו היית רק מעירה על זה, במעט סרקאזם, הייתי משתעשע, ועומד מאחוריך. אבל ההשתפכות משולחת הרסן שלך גורמת, לי לפחות, לאנטי ראשוני לכל מה שאת אומרת, לא חשוב אם יש שם משהו בעל משמעות. אה, ובכלל יש לך מושג עם מי את מדברת? עומר אורי הוא יוסי? כל הססססמולנים אותו הדבר, אני מבין? הלאה לדמגוגיה. תודה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יכול להתאפק, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אך יש לי מעט מאד סבלנות לסחטנות רגשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תירגע, נאורי? כולה בת 13, אוקיי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אינני מנותני ההנחות על פי גיל ומגדר (יש קריטריונים אחרים להנחות, אנא חפשו בקטלוג). היא כולה מגיב/\ה באייל מבחינתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אינני מנותני ההנחות לפי גיל ומגדר'' בחיי, אין גבול לפלצנות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בחיי, אין גבול לפלצנות" למה, אתה דווקא מאלה שכן נותנים הנחות לפי גיל ומגדר? בחיי, אין גבול לשטויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט - אני לא אתייחס באותה צורה לילד בן 3 ולאדם בן 30 נראה שאתה סתם מגיב לשם התגובה ומה שיותר חריף כך יותר טוב אבל אולי אני טועה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה היה כ''כ חריף בתגובתי. אני אף פעם לא ''סתם מגיב לשם התגובה''. פשוט, לא הבנתי מה הבעיה שלך עם המשפט ''אינני מנותני ההנחות לפי גיל ומגדר''. גם אם אתה לא מסכים איתו, מכאן ועד ''פלצנות'' הדרך רחוקה (לדעתי, מכל מקום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי ''פלצנות'' כיוון שהיה מימד של התנשאות מכוונת בתגובתך שהעיב על תכנה סך הכל מישהי שכתבה קצת יותר רגשית ממה שבד''כ רואים בפורום הזה - לא מחייב השתלחות כזו לעניות דעתי זה הכל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל- תגובתך?! אני אינני כליל החורש נאורי. סתם אייל אלמוני. בסדר, הבנתי את דעתך (שאינני מסכים איתה), בוא נסיים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכתוב את השם באנגלית - לא סוג של פלצנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבותי, אפשר להעביר את הדיון הזה למדיום אחר בבקשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה חייב להודות שיש בזה משהו. אני השתכנעתי מהדיון ששניהם פלצנים. האם לא זו מטרתו של האייל? לשכנע ולהשתכנע? [לא מצחיק? מה זאת אומרת לא מצחיק?] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק נדמה לי או ששם, בהארלם הרחוקה, עומדים השוטרים הטובים ומנסים לאכוף את האלימות? ופה, בארצנו, הקטנה והיפה, רק הבוקר התרחש עוד פיגוע שהצריך אותי להשיב לך. שבעה הרוגים בגלל יהדותם... ועוד שניים, מאמש. נכון, אני לא אומרת שאין אפליות אחרות בחברה, אבל באמת, מתרחש פה רצח עם! דמגוגיה? אם כך מציאותיות נקראת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל העצב על ההרוגים, אי אפשר לקרוא למה שקורה בישראל רצח עם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, עלי לברך על הבגרות בה קיבלת את דברי, שלא כמו חברים אחרים בפורום נכבד זה. ועתה, לעניין. באיזורנו שורר סכסוך אתני. סכסוך אתני ארוך, כאוב, קשה, ומכוער. גם במקומות אחרים בעולם, למשל, רחובות ערים מסויימות בארה''ב, קיים סכסוך כזה, להבדיל כמה הבדלות. לצייר את הסכסוך הזה כרדיפה וטבח חד-צדדי, ומעבר לכך, להשתמש בסחטנות רגשנית כדרך טיעון, ועוד מעבר לכך, לא לטרוח להבדיל בין המוגב לבין כותב המאמר, אלה לא נראו לי כלל וכלל, ולכן הערתי. כמובן, תגובתו של מר אורי שגתה בהתעלמות מן המצב להלן, והיה מן הראוי שתפני את תשומת לבנו לכך, באופן סרקסטי והומוריסטי, אם אפשר, במקום לנסות לבצע מניפולציה על בלוטות הדמע שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי למסור לחנה (ולעוד כמה מגיבים) שגם ברצינות מותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לחזק את דבריך. ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק ששה הרוגים בגלל יהדותם, השביעי היה ערבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 147237 [הכותרת שנתתי: "והיא שעמדה" - הדמעות: רווח והפסד.] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה קשור לתיקון שתיקנתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור היטב, לא רק לתגובתך. סליחה, אם הפרעתי לך מאוד. בתגובתך תיקנת את מספר ההרוגים מהצד היהודי - לא שבעה הרוגים יהודים אלא שישה, כי אחד ההרוגים ערבי. כך שכנראה, תיקונך קשור למאזני רווח והפסד: מי בכה // בוכה // יבכה יותר, מי היו לו // יש לו // יהיו לו יותר זכויות, מי הגיע לו // מגיע לו // יגיעו לו יותר פיצויים, מי [...] - תוכל להמשיך בכוחות עצמך. כל אחד יוכל להמשיך בכוחות עצמו. (ושוב: סליחה. אין לי כוונות כלשהן לפגוע בך, אישית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוהו! בסך הכל תיקנתי לילדה טעות. זה הכל. אילו ידעתי מה אני אקבל כתגובה (או לשיטתך: עושה את מאזן הרווח וההפסד מן התיקון שלי), לא הייתי מתחיל בזה! די! אז לא תיקנתי כלום! נהרגו שבעה יהודים. בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן תיקנת, לא תיקנת, עדיין עסקת במספרים, בדיוקי אומדן. או, כדבריך, "לשיטתי": נטלת חלק בדיון על מאזני רווח והפסד. (זה הנושא, בעצם. "היסטוריה לקרימוסה". אין לך סיבה להרגיש מותקף על-ידי.) מה שנכון: לא אתה התחלת "בזה". לכן ביקשתי את סליחתך, בכנות, בלי ציניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על דבר פשוט: אי תשומת לב לערבים שנהרגו גם הם בפיגוע, עושה לי משהו צורם. זה הכל. לא חשבתי על מספרים, רווח והפסד כלשהו. אבל סלחתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |