בתשובה לאלכסנדר מאן, 21/01/01 3:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר מאן הנכבד. איך היית מציאה למדינת ישראל להגן על עצמה מתקיפות של מחבלים אשר לא נשלחים על ידי הרשות (או המדינה) שתוקם? האם אלינו להכריז מלחמה במידה והרשות תעדיף שלא לפגוע בהם יותר מהדרוש (ניסיון של משחק בסגנון כן אנחנו מנסים אבל לא מצליחים?) האם על ישראל שתותקף לתקוף את התוקפים בלבד? או את המדינה שתקום? מה יהיה יחס מדינות ארופה למדינת ישראל במצב זה? ודבר נוסף ואחרון. מה אם ישראל אכן תיסוג מכל המקומות שעליהם דיברת ואפילו תגיע להסכם תשלום לאילו שגורשו. אך עדיין האומה הערבית - פלסטינית תמשיך במלחמתה כנגד ישראל. (בגלל רצונה ביפו נצרת לוד ורמלה.) מה אז על מדינת ישראל לעשות? בברכה רועי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רועי היקר, חן חן על שאלותיך הענייניות. עליי לציין כי הינך האדם הראשון אשר מציב שאלות קונקרטיות באשר להמלצותיי השונות, במידה ונסיגת ישראל לקווי 67 לא תביא לרגיעה של ממש. להלן תשובותיי: - גבולה החדש של מדינת ישראל לאחר נסיגתה האמורה יורכב ויותקן על ידי מומחים ממזרח גרמניה לשעבר, ומדרום קוריאה הנוכחית. במידה ומדי פעם יצליח מחבל זה או אחר לחצות גבול זה ולבצע זממו - יש לראות במדינה אשר משטחה בוצעה החדירה כאחראית הישירה למעשה זה. - על מדינת ישראל להגיב באופן קשה ואלים על כל חדירה יזומה שכזו, גם אם פירושו של דבר התדרדרות למלחמה כוללת. - יחס מדינות אירופה למצב זה יהיה מסוייג - אך מגלה הבנה, היות ואיש באירופה אינו יוכל להסביר מדוע ממשיכים הערבים והפלסטינאים בנסיונם הנואל לכבוש ולחסל את מדינת ישראל, לאחר שזו נסוגה לחלוטין מסך שטחי 67 הכבושים. עליך ועל שלל הקוראים השונים לדעת כי מאז סוף מלחמת העולם השניה באירופה אין דיבורים מיותרים במקום זה על 'זכויות שיבה' אלו ואחרות, ולא בכדי. מעבר יש לתת הדעת לעובדה כי אף מדינה ריבונית באירופה אינה מוכנה לסבול מצב של תקיפות חוזרות ונשנות משכנותיה, ללא הגבה בהתאם. סאנקציות כלפי ישראל לא יבואו מכוון אירופה. גם לא מכוון ארה"ב. - במידה והאומה הערבית ושלוחותיה תפתחנה במלחמה מסוג זה או אחר כנגד מדינת ישראל בגבולות 67, תיאלץ מדינת ישראל להצטרף סופית למשפחת העמים הנאורים באירופה ובארה"ב - אשר לכולם עבר פלילי עשיר, והמבין יבין. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן שלום לא הבנתי כמה נקודות ואשמח אם תחדד אותן. למה על גרמניה ודרום קוריאה דווקא לבחור את הגבולות. כמו כן לפי מה הם יעשו זאת? למה כוונתך באופן קשה ואלים? ירי על אזרחים? במידה והפיגועים מגיעים מאזור מאוכלס? (שימוש במטוסים טנקים וכדומה?) האם ארופה תקבל את ההתקפות על אזרחים במידה ויהיו מסוג זה. האם ארופה תקבל תמונות של הרוגים נשים וילדים? במידה ונקבל לבנון שתיים. מה על ישראל לעשות? לכבוש מחדש את המקום? לפוצץ אותו? האם ישראל יכולה להסתכן במלחמה כוללת במידה ואכן יתבצעו מעשים מסוג זה וישראל תגיב בצורה רצחנית בגלל חוסר ברירה? מה בנידון זכות השיבה שבלעדיה הפלסטינים לא מוכנים לסגור את הברז. האם על אף זה שארופה לא מדברת על כך שהנושא מקובל עליה ישראל תהיה מסוגלת לא להגיב לפעולות שינקתו על ידי פלסטין בשל אותה זכות שיבה? וצר אך לא הבנתי את כוונתך בפיסקה האחרונה. בברכה רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי ידידי, צר לי על העיכוב בתגובתי, אך הדבר נבע בין היתר משורה של התייעצויות אשר ניהלתי עם גורמים שונים בישראל ובחו"ל באשר למענה נאות; להלן תשובותיי: - דרום קוריאה הנוכחית ומזרח גרמניה לשעבר אוחזות בטכניקה מאוד מסויימת לבניית מערכות גדירות תייל וגבולות, אשר בהשוואה אליהן נראית גדר המערכת בצפון - החדשה והישנה כאחת - כגדר נוי הממוקמת אי שם בליבו של גן חיות אירופאי חביב. אין ספק בליבי שגבולה המחודש של מדינת ישראל המכווצת חייב להיות הרמטי ככל האפשר, כולל קטע הגבול אשר יעבור במרכזה של עיר הקודש. - באופן קשה ואלים פירושו לירות בכל מחיר לכל מקום אשר ממנו נורו טילים, קטיושות או כל דבר אחר לעבר מדינת ישראל, כולל אזורים מאוכלסים. לא ניתן לצפות כי רק לצד הפלסטינאי הזכות לפגוע באזרחים ישראלים שונים בתוככי הקו הירוק ללא כל תגובה הולמת. אינני רואה צורך ראשוני בשימוש במטוסים ובטנקים, כי אם בארטילריה. - אירופה לא תקבל תמונות של נשים וילדים הרוגים בשני הצדדים, וזאת מאחר ויש לשער כי גם בצד הישראלי עתידים ליפול קורבנות לא מעטים. מאחר וישראל תהיה במצב כללי ראשוני של הגנה תגובתית בלבד, ניתן לשער כי אירופה תצליח לעבור על כך לסדר היום. מובן שרפלקס ההפגנות כנגד ישראל מטעם נציגי תנועות השלום הפאציפיסטיות-מאנכיסטיות ברחבי אירופה יאשים לנצח את ישראל ה'נקמנית' המאמינה בערכי הברית הישנה. - במידה וישראל תקבל לבנון שתיים על ישראל לפתוח במבצע השמדת תשתיות בשטחי מדינת פלסטין. - במידה ופני הדברים יתגלגלו אלי מלחמה איזורית, על ישראל להכות במתקיפיה באופן הישיר ביותר, ללא כחל וסרק. - זכות השיבה הינה חלום באספמיה מבית היוצר הפלסטינאי - חלום לגיטימי, אך עדיין חלום - הגורס כי ניתן להשיב הגלגל אחורנית ולשחק במעין 'נדמה לי' קולקטיבי. מאחר ואיני מכיר קבוצה לאומית כלשהי המכירה בזכויות שיבה אלו או אחרות, ואין לצפות מישראל את אשר אירופה הנאורה אינה רוצה ויכולה לממש. אין ספק בליבי כי במידה ותתקימנה פעולות עוינות כלפי מדינת ישראל של גבולות 67 תהיה העילה לכל התקפות העתידיות אפשריות אלו מקורה ב'זכות' השיבה הפלסטינאית הבלתי ממומשת, וזאת לאחר שקלף שטחי 67 אינו יהיה יותר בנמצא. משקיפים שונים - החפצים להשאר בעילום שם - מאירופה ומישראל כאחת, עימם שוחחתי בהרחבה על נקודה אחרונה זו גורסים, כי והיה וישראל אף תסכים להכיר ולקבל 'זכות' שיבה זו - יש לשער כי הפלסטינאים על גרורותיהם ימשיכו לחפש ולמצוא סיבות ומענות שונות על מנת להציק ולהיטפל לאזרחי מדינת ישראל בכל דרך שהיא. דומה כי בעייתם של שכבות מסויימות בקרב אוכלוסיית הפלסטינאים הינה בעייה פסיכולוגית עמוקה ומורכבת, אשר לא תפתר בעתיד הקרוב הנראה לעין. עד אז נגזר על ישראל לחיות גם על חרבה, ממש כפי שמשה דיין המנוח אמר בהספדו המפורסם לרועי רוטנברג ז"ל, הספד אשר לצערי איני יודע כיצד למצוא ולקשר אל קהל הקוראים הנכבד. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן הנכבד ראשית תודה על התיחסותך לתגובתי (נאמר פעם עדיף מאוחר מאשר אף פעם) ואתה תגובתי לכתוב. א. ראשית מתוך הכתוב מובן לי כי גם אתה מצפה שלמרות נסיגה שלנו לקווי 67 עדיין לא יהיה שקט באזור (וכי אחרת למה אנו זקוקים לגדרות עם מדינה אשר תהיה בשלום איתנו) גבול קשוח כמו שאמרת הינו דבר שהינו בעיני רע . מדינת ישראל נותנת ותמשיך לתת למדינה פלסטינית שתקום את היכולת הכלכלית שלה מצד אחד וכמו כן תתן גם את המים ולתקופה מסויימת גם חשמל. במידה ומדינת ישראל לא יכולה לסמוך על הפלסטינים שיהיה שקט בגבולה איני רואה סיבה מדוע עליה לתת דבר מה. (כסף או אדמה) במידה ואכן יהיה שקט הרי שאנו לא זקוקים לגדרות מהסוג שצוין. ב. בנוגע לתגובה בנשק ארטילרי. במידה וכמו שאני כיום מאמין לא יוסג שקט הרי שכל תקיפה תהיה באישור מלא או חלקי של המדינה הפלסטינית. התקפות המדינה הזאת יכולות להיות שונות ומשונות. הן יכולות להיות אך ורק כלפי המאחזים הצבאיים אשר נמצאים במצמוד לגדר שתוקם. הן יכולות להיות כמו שנאמר בקטיושות וכדומה. והן יכולות להיות כפעולןת שקטות אשר מגיעות דרך ישראל על ידי ערבי ישראל הרוצים לראות את עצמם כחלק מהרשות הפלסטינית. (כמובן שפעולות אילו ימומנו על ידי תומכי המדינה הפלסטינית גם אם לא באופן ישיר דרכה) במצב זה דרכי התקיפה שלך מול יוזמי הפעילות הזאת יהיו רעועות עד מאוד. ירי על חיילים לא יתן אישור בידיך לירות לכיוון אזרחים ואו לפגוע למדינה בתשתיות כל עוד לא תוכל להוכיח כי אכן המדינה הפלסטינית ירתה ועודדה את הנושא. מה תעשה במידה והמדינה הפלסטינית "תתפוס" את היורים? האם אז תגיב? ואיך? להזכירך גבולותל הקו הירוק אומרים שכל ירי הוא פגיע באוכלוסיה אזרחית שלנו. איך תגיב כאשר הפעילות ממומנת על ידי הרשות אולם מתבצעת על ידי ערבים ישראלים תומכי הרשות? ושוב האם אנשי השמאל בארופה יסכימו לתקיפה של ארטילריה לתוך המון ילדים? בתי חולים? או סתם אזרחים פלסטינים? האם אנשי השמאל הישראלים יסכימו לכך? לדעתי לא? (אלא כמובן אם אילו יפגעו בעצמם) וכל עוד השמאל הארופאי יגיב כמו שהוא מגיב היום (אני לא מקבל את טענתך כי תמונות מהצד שלנו ירגיעו אותם) הרי שאין סיבה להחזיר ברגע זה. ג. לבנון2 . במידה ואכן יפגעו לנו יום יום חיילים, או שרק ירו על חיילנו אתה טוען כי על מדינת ישראל לפגוע בתשתית. האם ארופה לא תגיב לתצלומי ילדים ערביים ללא מזון חשמל או שתיה? באם הפגיע בתשתית לא תועיל האם עלינו להגדיל את הפגיעה ולהכנס לתוך השטחים על מנת להרגיע את המצב? וליצור לבנון 2 . האם פגיעה בתשתיות מקובלת עליך גם באזור לבנון כיום כאשר להזכירך עדיין תוקפים אותנו שם מידי פעם והם עדיין מחזיקים לנו בחיילים ואזרח שבויים. מה הווא הקו האדום בו תשתיות לא יספיקו? ונאלץ להגיב בחומרה רבה יותר? ד. מלחמה. האם המצב כיום אינו עדיף על מלחמה? אם תגובה חזקה שלנו על מדינת פלסטין אינה עלולה לגרום מהר יותר למצב מלחמה עם ארצות נוספות להבדיל מתגובה חזקה שלנו כיום כאשר הם לא מוגדרים עדיין כמדינה? ה. זכות השיבה. מה במצב ששוב למרות התנגדות ארופה הערבים לא יסכימו לדבר מלבד החזרה של אנשיהם לתוך ארץ ישראל. באיזו צורה ישראל צריכה או תאלץ להגיב? וכמה זמן אירופה תקבל התנהגות מסוג זה? ולסיכום. בתור אדם שמתייחס לקורה סביבו. וראה איך מידי יום ביומו אנו נפגעים ומוחלשים. איך יורים יום ביומו על שיירות (מי היה מאמין שיהיו שיירות כמו בלבנון אבל רק שהפעם בשטחים) ועל מוצבים. בתור אדם שמוכן להתייחס לפלסטינים ברצינות ולקבל את מה שהיו"ר ערפת אומר בנוגע לשיבת הפלסטינים לבתייהם בתוככי ארץ ישראל. אני לא רואה שום סיבה הגיונית להחזיר ואו לצאת מתוך השטחים כרגע. במידה וניתן יהיה למצוא הסדר שבו יאמר על ידי הפלסטינים כולל ההנהגתם והעם עצמו (כולל חמא"ס) שברגע שבו ישראל תיסוג מהשטחים יפסיק באופן מידי ניסיון של הוצאת הישראלים מישראל אז אולי אהיה מוכן לתת להם את האדמה הזאת. כיום אני מאין להם יותר משאני מאמין למי ממנהגי ועל כן אני יודע ולא מתוך תחושה שברגע שבו נצא מעבר לקו הירוק רק נקרב את הירי לתוך ישראל. בברכה רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי ידידי, השאלות, הקושיות והתהיות אשר הינך חוזר ומעלה קיימות אף בי, אולם ליבי עדיין סמוך ובטוח כי ההפרדה החד צדדית הינה בחזקת הפיתרון היחידי הסביר, בזמן ובמצב הנוכחיים. אינני נביא ובעל אוב ואותות, ואיני יכול לקבוע במדויק מה יהיה יחסה הכללי והפרטי של מדינת פלסטין החדשה ונתיניה כלפי מדינת האתנוס המלאכותי, כהגדרתו המדוייקת של מר גורביץ. מובן כי אין כל סיבה שפני הדברים יתפתחו חלילה לסידרת עימותים הכוללת מטחי ירי ותגובות ישראליות, ובהחלט יתכן כי הריבון הפלסטינאי ינסה בתחילת דרכו לגלות קשיחות ניכרת בעבור מתבדלים שוללי ישראל משורותיו. תפקידי היחידי בסצינה האמורה מסתכם בהעלאה מסודרת של מחשבות אופרטיביות במידה ומצב אידיאלי זה יתמוטט לו כמגדל קלפים, ובמידה כתוצאה מכך תסבול 'ישראל מודל 67' כהגדרתי, משורה שלימה של התנכלויות חמורות וקשות, אשר תכלולנה ירי וטרור מאסיבי כלפיה. כאמור - אין דבר האומר והקובע באופן דטרמינסטי כי אסקלאציה מהסוג האמור עתידה להתפתח, אולם שומה על כל איש שמאל רציני המכבד עצמו וסביבתו לפשול שרווליו ולדחוף שתי ידיו אל בור המרורות, וזאת על מנת לנסות ולהגדיר במדוייק כיצד ניתן יהיה להגיב על תופעות עוינות שונות. במסגרת זו לא נותר לי אלא לגרוס את אשר טענתי לא אחת: במידה וישראל תסבול מירי ומפעולות טרור כלפיה, תצטרך היא להגיב באופן חכם, אך קשה ומכאיב לא פחות. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |