בתשובה למאור גרינברג, 16/05/03 2:24
זה התמודדות זה? 146696
אתייחס לחלק הראשון, ומשם אעבור לשני:
כפי שציינתי באחת מתגובותי המוקדמות, אכן תיאוריות רבות הן דבר מעייף ולא מציאותי, ונתקלות בקשיים רציניים בכניסתן לתוך עולם המציאות.
הגדולה של מדיניות השוק החופשי היא שזו באה בעקבות האידיאל שאומר: אין אף מגזר שעדיף על האחר, תנו לכולם להסתדר עם כולם לבד (במסגרת הנורמה), ותראו שזה יסתדר לבד. מלוכנות היתה רחוקה מאוד משוק חופשי (שאינו חופף כלל לקפיטליזם, אלא נגזרת מודרנית שלו). קפיטליזם גורס שיש בעלי "קפיטל" (בעלי ההון - מלכים/אצילים/תעשיינים) ויש עובדים, וחולבים את העובדים כדי להעשיר את בעלי ההון. אין תחרות אמיתית, כי זהו שוק של יצרנים ולא של צרכנים (התקופה של טרום ייצור המוני ובעלי הון מעטים).

המילה הזו מיושנת כמו התפיסה הלא-סוציאלית שיצרה אותה.
כיום אין תומכי "קפיטליזם". המאבק הוא בין "שוק חופשי" ל"שוק ריכוזי", כשהשאלה על הפרק בוויכוח זה הוא בדיוק המינון של הרגולציה של הרשות המבצעת. על קצה המזלג: תומכי שוק חופשי תומכים ביצירת אווירת שוק תחרותי ע"י התערבות מינימלית של השלטון, ויצירת מס' רשויות המונעות (בכח החוק) התארגנות קרטל, מונופול ומונפסון. תומכי השליטה המרכזית והרגולציה הממשלתית הגבוהה נחרדים מהמחשבה על "לתת לשוק לעשות את שלו", ותומכים בבקרה מאוד הדוקה, כזו שמייצרת מראש מונופולים הנשלטים ע"י המדינה, ומווסתים את אורח החיים בה.
לכל צד יש יתרונות וחולשות, אולם אם בוחנים את שתי ההשקפות עפ"י סקלת "רווחת הציבור", ההסטוריה הוכיחה (ועדיין ממשיכה לעשות זאת) שרווחה זו גבוהה יותר בממוצע בשוק חופשי מאשר בשוק ריכוזי. המחיר, כמובן, הוא שבשוק חופשי יש כאלה שנמצאים הרבה מתחת לממוצע, ובשוק ריכוזי כולם מאוד קרובים לממוצע (אבל ממוצע זה נמוך מאוד מהאחר). תחליט מה אתה מעדיף...
תודה על הסבלנות 146697
זה התמודדות זה? 146734
כיום כדי לשמור על "שוק חופשי" ולעודד את המעמד הבינים
ובהתאם ללקחים מהמשבר הכלכלי הגדול מרבית המדינות המפותחות (ה-G7) נוקטות בהתערבות כלכלית לא מועטת. כמובן שהתערבות זו שונה מאוד באופיה מההתערבות של מדינות מרכסיסטיות.
צינת כבר את המגבלות על יצירת: קרטל, מונופול מונפסון וטראסט. אבל בנוסף יש הגבלות נוספות על פעילות כלכלית שפוגעת באינטרסים ציבורים, ועל פרסומות. הכונת הכלכלה ע"י הקלות מס וסובסידיות. עידוד תחבורה ציבורית. השקעות של המדינה בהשכלה מדע טכנולוגיה ותרבות. סעד לשכבות החלשות.
זה התמודדות זה? 146809
עמית, לא אמרתי שההתערבות הממשלתית היחידה היא "רשות ההגבלים". ציינתי אותה כדוגמה בולטת. ציינתי רק שמס' המקרים בהם תהיה מעורבות בשוק חופשי היא נמוכה.
אבל, למען הסדר הטוב, לא כל הדוגמאות שאתה ציינת הינן של שלטון "שוק חופשי", אלא מין פשרה שלטונית בין חוקי שלטון כזה לחוקים שנוצרו בתקופת שלטון ריכוזי יותר. למשל:
הקלות מס וסובסידיות למגזרים מסויימים הינם רגולציית שוק ריכוזי טהורה. שלטון של שוק חופשי ירצה לקצץ בכאלה מאחר והם פוגעים בנקודת האופטימום. בדומה לכך סעד לשכבות החלשות.
זה התמודדות זה? 147643
לעיתים הקלות מס וסובסידיות למגזרים מסויימים הם השקעה לעתיד של המדינה או תחליף להגבלות מסוימות. דוגמאות הקלות מס וסובסידיות למתקנים לטיהור או מניעת זיהום עדיפים בהרבה מקרים על נסיון לחפש את המזהמים למרות שבנקודת זמן מסוימת לבעל המפעל כדי לזהם, בעתיד הזיהום יכול לפגוע בצורה רצינית באנטרס של הכלל כולל פגיעה במשאבים כלכלים. הקלות מס' לאזורים מסוימים יכול למנוע את אובדנם למדינה ואת ההשלכות הכלכליות העתידות של אובדן זה.
זה התמודדות זה? 147707
תרשה לי לא להסכים לדוגמה שנתת:
שלטון התומך בשוק חופשי לא מממן בד"כ תעשיות שלא יכולות לעזור לעצמן לתפקד במסגרת החוקים במדינה - זה יהיה רק בשוק רגולטורי חזק. עפ"י שוק חופשי - אם מפעל מזהם נגד החוק, כדאי שיתכונן לקנסות כבדים ואפילו סגירה. הרי בוודאי אתה לא מציע שסיבסוד במקרה כזה יחליף אכיפה? הרי בכל מקרה שהסבסוד אינו 90-100% מערך העלות של התקנת האלמנטים המטהרים, תמיד יהיו בעלי מפעלים שלא ירצו להשקיע את חלקם, וכך אכיפה כנראה תישאר מחוייבת המציאות.

גישתך אולי נובעת מהשאיפה הקמאית ה"ציונית" של "רצוי שיהיה לנו כל סוג של תעשייה", ובשוק חופשי זו כלל לא הגישה -אם פרדסים זה לא כלכלי - תעקור, ובדומה - אם 7 גרם פחם באדמה והשקעה מתמדת בתשתית כריה וטיהור לא תכסה אף פעם את העלויות, והמפעל לא ירוויח - אל תכרה!
זה התמודדות זה? 148207
אני לא בעד כל סוג של פעילות כלכלית אבל יתכן מצב שבו קיזוז מלא של מחיר מתקן טיהור מהמיסוי יהיה יותר ריוחי למדינה מאי קיומו של המפעל. אני מעדיף איכות חיים על פני רמת חיים ולכן אני בעד הקלות מס ותשלום לבעלי שטחי מרעה וחקלאות בעל ורואה בזה קניה מרוכזת של נוף פתוח ושטחי חילחול למשקעים. אני בעד הקלות במס וסיבסוד מו''פ תעשיתי מפני שפעילות זו תספק דרך מענינת להתפרנס לציבור רחב ובעתיד תתגלה כעשקעה לא ראה של המדינה לטוח רחוק, לצערי ההשקעה של מפעלים גדולים ורוחים במו''פ קטנה מאוד בגלל העדפת הטוח הקצר. אני טוען שאסור להיות דוגמתי גם באמצעי המדיניות. ברור שצריך להיות זהיר בשימוש בסיבסוד אבל אין לשלול אמצעי זה על הסף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים