בתשובה ליובל רבינוביץ, 21/01/01 22:25
שאלות נוספת 14730
האם על סמך אותם עקרונות אתה חושב שצריך להסיר את המגבלות על סחר בנשק (קונבנציונאלי) במידה והוא אמור לשמש לשימוש אישי (ז"א להתאבד)? והאם סחר בסמים (להבדיל משימוש והחזקה) הוא לא עניין בין אדם לרעהו?
שאלות נוספת 14733
לגבי נשק אישי, לא לגמרי גיבשתי דעה מוצקה, אך אני נוטה לתמוך בהתרת מכירתו לכל דיכפין. מצד אחד, השימוש בנשק הוא תמיד כדי לגרום נזק למישהו. מצד שני - כל מי שאינו שומר על החוק יכול להשיגו בנקל, כך שאם נגביל את מכירת הנשק, רק פושעים ישיגו אותו.

אינני יודע מה המצב כיום בארצות הברית, לדוגמא, אך ברוב ההיסטוריה שלה ניתן היה לקנות נשק ללא מגבלות מיוחדות, ורבים רואים שם גם כיום את הזכות להגנה עצמית בנשק כזכות יסוד שאין לפגוע בה.

סחר בסמים הוא סחר בין איש לרעהו. אם אתה מוכר למישהו הרואין מעורבב בחומרים אחרים ומציג אותו כהרואין נקי, עליך להיענש על כך. אם כדי להשיג את הסם הקונה משיג כסף בדרכים לא חוקיות, עליו להיענש, במיוחד אם השתמש באמצעים אלימים. זהו הכלל הנהוג לגבי אלכוהול, למשל, וזה עובד.
שאלות נוספת 14736
כאשר הנשק משמש ל"שימוש עצמי" (למטרות התאבדותיות) הוא לא גורם נזק לאף אחד מלבד האדם שהשתמש בו. וכאשר הוא משמש להגנה עצמית הוא אמנם גורם נזק ל"צד שלישי" כלשהו אבל לא מדובר בצד שלישי תמים...
הטיעון שהעלית מהצד השני הוא בעייתי כי מדובר ב"מדרון חלקלק" ז"א לפי אותו הגיון אין טעם לאסור על אנשים לגנוב כי מי שאינו שומר חוק יגנוב בקלות וכך ישיג יתרון כלכלי על שומר החוק.
עד כמה שזכור לי מדובר בתיקון השני לחוקה האמריקאית שדיבר על הזכות לשאת נשק. אבל היום גם בארה"ב (שנחשבת למדינה הקיצונית ביותר בהקשר הזה ממדינות המערב) צריך רישיון למכור נשק...
עד כמה שידוע לי (ותקן אותי עם אני טועה) בישראל השימוש באלכוהול לא יורד למרות שסכנותיו הבריאותיות ידועות לכל. אבל השאלה אותה רציתי לשאול היא האם סוחר הסמים (או האלכוהול/קפה/תה/שוקולד/טבק...), שיודע מה הוא מוכר, לא עושה מעשה לא מוסרי (כלפי הקונה)? והאם "אמת בפרסום" בסגנון מודעה קטנה שכתוב בה "משרד הבריאות קובע..." מספיקה כדי לעשות את הפגיעה למעשה מוסרי?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים