בתשובה לNY, 19/05/03 16:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המערכות, כמו כל טכנולוגיה, לא יהפכו לסטנדרט מעצמן. רק אם יהיה דרייב של אומנים, שיגלו שיש להם מרחב יצירה גדול יותר וירצו לנצל אותו, ובמקביל, חברות תקליטים שיתנו את דעתן על עניין התוספות ויקדמו את הטכנולוגיה באופן שיווקי. לגבי אומנים, קח למשל את בריאן אינו, רוברט פריפ, רוג'ר ווטרס: כל אחד מאלה (שעדיין יוצרים היום) הינו "שור מועד" מבחינה זו. מאד סביר להניח שאלבומים שלהם בעתיד יעשו שימוש יצירתי בצליל היקפי. זה יגרור חדירה גדולה יותר של הטכנולוגיה החדשה. חברות: ענין התוספות למיניהן שהתעכבנו עליו בפתיל אחר כאן. זה מכשיר שיווקי יוצא מהכלל בידי החברות וברגע שהן תתחלנה לנצל אותו, יגדל קצב החדירה של שימוש במערכות היקפיות להאזנה למוסיקה. ברשותך, רק הערה קצרה בנוגע לאיזון הקדוש... זה לא חד וחלק שצריך מערכת מאוזנת לחלוטין לשמיעת מוסיקה, זה תלוי בשימוש של הצליל ההיקפי. הנושא של פאננינג (מעבר בין רמקולים) שהתייחסת אליו הוא דוגמה מובהקת של צורך באיזון. אבל מולו יש שיקולים כבדי משקל בעד רמקולי סראונד שונים מהקדמיים עבור האזנה שמטרתה לדמות אולם, או סביבה אקוסטית. ביישום כזה, יש עדיפות לרמקולים דיפוליים עם כיווניות רחבה, לעומת רמקולים מונופולים שמשמשים מלפנים. בהאזנה למוסיקה קלאסית למשל, או להופעות חיות, כאשר הסראונד משמש עבור הפקת התהודה, איזון וזהות בין הרמקולים הקדמיים והאחוריים יהווה חיסרון (לא בגלל איכות הרמקולים האחוריים, אלא בגלל הטיפול המרחבי שלהם בצליל). בנסיון לייצר תמונה מרחבית של להקה שמגיעה מכל מיני כיוונים (כמו בימי הקוואדרו), יש יתרון לאיזון. עדיין ניתן לעקוף את חוסר האיזון כפי שעשו במיקס של הגרטפול דד. עוד שיקול, האם אתה בדרך כלל יושב לבד בחדר ומקשיב למוסיקה בנקודת ההאזנה האופטימלית (מונופולים), או יושב עם כמה חברים ובני משפחה (דיפולים)? בכל מקרה, הפקות של צליל היקפי לא "תוקעות" את המאזין עם מערכת לא מתאימה, כיון שתמיד ניתן להשמיע את הדיסק באופן עבודה של סטריאו רגיל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתה התייחסות לתגובה 146159. האם מוסיקה קלאסית, אופרות וג'אז (בעיקר זה שמוקלט חי) גם ייטיבו בפורמט של צליל היקפי? הרי המטרה היא לשחזר את הצליל באולם האופרה או הקונצרטים שבו הצלילים רק מוחזרים מהקירות ומגיעים ישירות מקדימה. אמנם נמכרים הרבה יותר CD של מוסיקת פופ/רוק, אבל צריך להתייחס גם מלוסיקות אחרות. מנסיוני, הצליל המלא, העגול, כולל איכות הפרדה, יצירת שדה סטריאופוני ואפקטים של החזרה, לא תלוי כ"כ באיכות נגן הCD אלא בעיקר באיכות שני המגברים והרמקולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בגישת "מקור סטראו+אפקט", היא הגישה עליה אתה מדבר ב. בגישת מקור 5-7 ערוצים, עליה אני מדבר. אלבום שהופק בגישה ב', והיא הגישה החדשנית והמעניינת יותר, לא ישמע טוב במערכת לא מאוזנת (כפי שגם אתה טוען למעלה). זה האספקט היחיד שעניין אותי. רמיקסים משונים למקור-סטראו לא גורמים לי לשום עניין מוסיקלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |