בתשובה לליאור, 21/05/03 16:48
''אבו נידאל אבו שמידאל, צריך לדפוק את אש''ף'' 147945
בתגובה 147844 כתבת "נכנסנו ללבנון בשעה שמידי יום ירד "גשם" של קטיושות על יישובי אצבע הגליל, ואחרי שהבנו (בדיוק כמו שכבר רובנו מבינים היום), שאי אפשר לעשות הסכמים עם ארגון שמפר אותם, ומפציץ מתי שנוח לו"

ההסכם שכביכול הופר ע"י אשף לא חייב אותו לקפוא על שמריו. הוא גם לא חייב אותו להגן על שגרירי ישראל ברחבי העולם. הוא אפילו לא אסר על אשף לפגוע בחיילים, וגם לא באזרחים, ישראליים.
ההסכם היה הסכם להפסקת אש לאורך הגבול הישראלי לבנוני, וככזה הוא קויים ע"י אשף עד להפרתו ע"י ישראל. האם היה זה הסכם טוב? הסכם מספק? יתכן שלא. האם היה לישראל אינטרס להפר אותו? כנראה שכן (שהרי הוא לא הופר בטעות). האם היה לאשף אינטרס לקיים אותו? שוב, כנראה שכן, שהרי גם כאשר ישראל הפרה את ההסכם, אשף לא נחפז להשיב אש, אלא נגרר לתגובה כמעט בניגוד לרצונו. האם אשף היה מפר את ההסכם, במועד ובנסיבות שהיה נראה לו כי יצמח לו רווח מכך? להערכתי ניתן לשער שכן.
אבל אם ניתן ללמוד מהשתלשלות הארועים שקדמה למלחמת לבנון על אמינות אחד הצדדים ונכונותו להפר הסכמים (למעשה "הבנות", לא היה מסמך חתום), הרי *במקרה זה* לא מדובר בצד הפלסטיני.
מהי הבנה? 148018
אתה בעצמך אומר שנראה לך שאש"ף היה מפר את ההסכם במועד מאוחר יותר.
כנראה שהגעת למסקנה זו משום שזה קרה מספיק פעמים לפני 82, וכנראה משום שהיתה הבנה ישראלית ש"הפסקת האש" מנוצלת להתעצמות למטרות תקיפה, ולא בגלל העובדה שהארגון והעומד בראשו החליטו ממש להפסיק את הפעילות העויינת כנגד ישראל (להבדיל מהמצב כיום עם חיזבאללה). הראיות הנוספות הן אלו שהראיתי באחת מהתגובות הקודמות.
איני קורא למה שאש"ף עשה באותה שנה "שמירה על ההבנה", מאחר וכל הסכם כתוב מלווה גם ב"רוח ההבנה" שהיא חלק בלתי נפרד ממנה. אני מניח שהבנה כזו, המתקבלת ע"י ישראל, לא נוצרה למען נתינת הארכה לאש"ף להתחמש עד למתקפה הבאה, אלא במטרה לייצר יציבות בגבול, ובכלל מול הארגון. כשזה לא קורה, זוהי הפרת רוח ההסכם.
הטענה שלך, כאילו פיגועי הטרור שקרו במקומות אחרים אינם הפרה, ואינה מהווה פגיעה באמינות אש"פ, היא התממות מסדר גודל לא רע, מהסוג שבו ילד אומר למבוגר, לאחר שצבת ילד אחר: "הבטחתי שלא אכה, ורק צבתתי".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים