בתשובה לדפנה, 30/10/99 16:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה דפנה. הייתי מוסיף כי הנטייה של רבים במחנה השמאל לראייה סלקטיבית של המציאות ולשנאה עצמית הרחיקה אותי מההגדרה העצמית כ"שמאל" למרות הקושי הגדול כל כך שבשינוי עמדה פוליטית. מזעזע אותי לקרוא את האינטישמיות הלא חבויה של רבים מהכותבים בפורום זה. לאנשים כאלו אומר כי אדם איננו בוחר את העם שאליו הוא נולד אך יש באפשרותו לנתק מגע ממנו ולהיטמע בעמים אחרים. זאת למרות שזהותו של אדם תמיד עתידה לחזור ולרדוף אותו בצורה זו או אחרת. עדיין, כואב לי מאוד שאנשים אינם מבינים ששלילת זכות ההגדרה העצמית מהיהודים והדה לגיטמציה של דתם ומנהגיהם, אינם אלא גזענות לשמה.כואב לי במיוחד היות ומדובר באנשים שתופסים עצמם כבעלי ערכים מוסריים אוניברסליסטיים נעלים ומוכנים להיאבק למען שוויון וזכויות של עמים אחרים, ובייחוד של מי שנאבקים כנגדם. כפסיכולוג וכתלמיד MA במדע המדינה, יש לי מספר תיאוריות מענינות העשויות לשפוך אור על התהליכים שמובילים רבים במחנה השמאל למערכת עמדות זו )שהיא מופרכת בעיני(.אשמח לפרט תיאוריות אלו בפורום זה בעתיד. אגב, למרות כל הסתיגויותי, אני בהחלט תומך בכך שלפלסטינים אזרחי ישראל יינתן שוויון זכויות אזרחי מלא כולל השוואה תקציבית ואף אפליה מתקנת.אינני מסכים שעל מדינת ישראל לוותר על חוק השבות ומאפייניה היהודיים הסימבוליים )ההימנון, הדגל, וכו'-אלו הם ביטויי ההגדרה העצמית היהודית(. אם הערבים יהפכו פעם לרוב במדינה הם יוכלו לשנות סממנים אלו באופן דמוקרטי ובינתיים עדיף שיסתפקו בביטוי שאיפותיהם הלאומיות והגדרתם העצמית במסגרת המדינה הפלסטינית העתידית. תודה על הסבלנות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |