בתשובה לעוזי ו., 23/05/03 21:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מודה שהשימוש בביטוי "כוחות הרשע" מבטא יותר תחושת בטן מאשר אמירה שנשענת על הוכחה לוגית מדעית, ובכל זאת לא הייתי מציע לזלזל תמיד בתחושות בטן. ההרגשה היא שמישהו רוצה בדרך די ביריונית לחסום את בית המשפט ברגע שבית המשפט פוסק בדרך שאינה לרוחו ולהשקפתו הפוליטית, והמצב הזה מפחיד אותי לא כאיש שמאל אלא כמי שרואה בבית המשפט מחסום בפני השתלטות של אנרכיה ביריונית כפי שראינו למשל בהחלטת ועדת הכנסת בעניין של נעמי בלומנטל. תגיד נכון, הכנסת זו הכרעת הרוב אבל אני חושב שלא כדי שח"כים ידאגו לחברתם נעמי בלומנטל קבענו את העיקרון של החלטת הרוב והח"כים האלה שמועלים בתפקידם מסוגלים מחר, בדרך דמוקרטית לגמרי, להמשיך ולהחליט החלטות שאינן קבילות. נכון, גם בבית המשפט לא הכל טהור, אבל בו יש לי יותר אמון כממלא את התפקיד של ויסות "נציגינו הנבחרים" בשעה שהם מועלים בתפקידם. ברור לי למה זה לא מקובל על ריבלין ועל חבריו, ואני מקווה שבית המשפט ימשיך לעמוד מול התקפותיהם החוזרות ונשנות בשנים האחרונות במטרה לעשות אותו נוח להם. אם בית המשפט ייהפך לבית המשפט שלהם, אני חושב שזה יהיה מצב שכולנו נצטער עליו כי אז לא יהיה מה שיתן את הבאלאנס לשאיפותיו הבלתי נגמרות של שלטון, וכאן אני מדבר על כל שלטון. בכל שלטון חבויים "כוחות רשע" כמו שהם חבויים אולי בכל אדם, ובגלל זה צריך מנגנונים חברתיים כמו הפרדת רשויות כדי שיאזנו את היכולת של מי שחזק יותר להשתמש ללא הגבלה בכוח שבידו כדי לממש את "כוחות הרשע" החבויים בו. ביריון הוא מי שמוציא את "כוחות הרשע" לפועל, שאני אסביר לך איך? והימין, כמו שזה נראה בשטח, משתדל יותר מכל שמאל ששלט פה, להוציא את כוחות הרשע שלו לפועל דרך פגיעה בבית המשפט העליון. איך זה שבעבר אף אחד לא דרש לצמצם את סמכויות בית המשפט? איך ידע בגין לכבד את בית המשפט גם כשפסק נגד התנחלויות, ואמר "יש שופטים בירושלים?". ההתחזקות של הימין גורמת לו לרעב לכוח, ומי שעומד בדרכו חייב לעוף. בעיני זה דבר שאסור להשלים איתו. כל שלטון יש לו את הרעב לשלוט בכל מחיר, וכל אחד (אולי) עשוי להיות מושחת בהגיעו לעמדת כוח, אבל האמירות של הימין הן אלה שעושות את העניין ל"בסדר" בעוד השמאל יודע שזה לא בסדר. יעיד על כך גם ביבי בכוונותיו התאצ'ריסטיות - זה בסדר שמי שיש בידו הכח יטרוף יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בגין דווקא טבע את מטבע הלשון כאשר בג"ץ קבע כי הממשל הצבאי *היה* מוסמך לתפוס אדמות של תושבים פלסטיניים בבית-אל ובטובאס כדי להקים עליהם ישובים יהודיים בחלק מאמצעי הביטחון: "אם מישהו יאמר לי אי פעם שההתנחלות היהודית בארץ ישראל היא בלתי-חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בירושלים". בג"ץ, אגב, כמה חודשים מאוחר יותר באוקטובר 1979 שלל את ההצדקה הביטחונית להפקעת קרקעות להקמת אלון מורה. (מעובד מתוך "לא יעלה על הדעת - ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון" / רפי מן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. מה שלא זכור לי מאז, אלה הפגנות השמאל הקוראות להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון. אולי מישהו זוכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה (''יש שופטים בירושלים''), לא היתה משמעות ל''הגבלת הסמכות'', שכן הממשלה ובית המשפט ראו עין בעין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל השמאל לא היה אז הממשלה, והוא, אם התיקון של בילינסקי נכון, לא ראה זאת עין בעין. ובכל זאת לא נשמעו אז מפיו התקפות ברוטליות על בית המשפט, מן הסוג שאנו שומעים כיום מאגף ימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב, יש הבדל בין ''לא להיות מרוצה מהחלטות בית המשפט'' ובין ''לתבוע מבית המשפט שלא להתערב בהחלטות הממשלה או הכנסת''. כדי לתת דוגמה שתתאים למקרים בהם דנו, יהיה עליך למצוא מקרים בהם פסל בית המשפט החלטה של ממשלת שמאל, ותומכי הממשלה קיבלו עליהם את הדין באהבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני מקרים ידועים: פסילתו של דרעי לשמש כשר בממשלת רבין לאחר ששמר על זכות השתיקה. ההגבלות על גרוש אנשי החמאס ללבנון. קשה להגיד שרבין קיבל את הפסיקות באהבה, אבל הוא לא תקף את ביהמ"ש העליון. (אלא יחל למשטרה פלסטינאית שתטפל בחמאס "בלי בג"ץ ובלי בצלם") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יפה. ב. אמנם ביקשתי דוגמאות לפסילת החלטות של "ממשלת שמאל" ולא "החלטות שמאלניות", אך בכל זאת כדאי להזכיר שההגבלות על גירוש אנשי החמאס איגפו את רבין משמאל, כך שאין סימטריה מושלמת. האם יש דוגמאות למקרים בהם נפסלה החלטת כנסת "שמאלנית"? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |